אחרי שהורשע בשתי עבירות של מעשה מגונה באישה אחת, בית משפט השלום בחיפה גזר היום (ה') על השחקן משה איבגי שישה חודשים של עבודות שירות, תשלום פיצויים בסך 10,000 שקל ושישה חודשים של מאסר על תנאי. בתגובה לגזר הדין, שחקניות וארגוני נשים התרעמו על העונש, שלטענתן הינו קל מדי.
"גופנו ודמנו הותר, זה פשוט מגעיל, אני לא חושבת שזה עונש", אמרה השחקנית שרית וינו-אלעד ל-ynet והוסיפה: "ומה זה עשרת אלפים שקל האלה? מה היא תעשה בהם? איזה מן פיצוי זה? איבגי היה צריך לעבור טיפול. מבית המשפט הוא היה צריך לקבל חובה ללכת לעבור טיפול. אם אתה לא מבין מה עשית - אתה צריך לטפל בעצמך כי בחוץ אתה מסוכן. מבחינתי - אני לא אשחק עם משה איבגי. אני מוותרת גם על התפקיד וגם על כסף".
התסריטאי והקומיקאי רשף לוי, שעבד מספר פעמים בעבר עם איבגי, התייחס באריכות לפרשה בפוסט שפרסם לפני זמן קצר בעמוד הפייסבוק שלו: "בשלושה פרויקטים עבדתי עם משה איבגי. המפורסם שבהם הוא הסדרה 'הבורר'. חצי שנה אחרי שסיימנו לעבוד שמעתי שמועות על מה שאיבגי עושה על סטים. הלכתי ודיברתי עם מפיקה ראשית וחברה טובה, והיא לא האמינה לי שאני לא יודע...היא אמרה לי 'בכל בוקר כשהייתי באה לסט הוא היה קופץ עליי, דוחף לי את הלשון לפה ואני הייתי דוחפת אותו ואומרת לו 'תעוף ממני, מפגר' ומרביצה לו. וככה הוא היה ממשיך בכל בוקר'. ואז היא סיפרה על מאפרת שהייתה בוכה כל יום ועל כלל שהיה על הסט - שלא משאירים את איבגי לבד עם בחורה...אמרתי לה – 'תראי, אנחנו חברים, בואי נלך ונתלונן. אני אבוא איתך'. היא אמרה - 'אתה יודע מה יעשו לי בתהליך הזה? תשכח מזה. הוא לא ייפול לעולם'. ואני בתמימותי אמרתי - 'הרוע תמיד נופל בסוף'.
"מאז סיפרו לי עשרות נשים את אותם סיפורים. חצי שנה אחר כך התפוצצה הפרשה בתקשורת, בלי קשר אליי. אחרי כמה זמן התקשרו אליי השוטרים ואמרו לי 'אנחנו רוצים לבוא אליך'...הם אמרו שהם יודעים שאני תומך בנפגעות ושאף אחת לא מוכנה לשתף פעולה. הם ביקשו את העזרה שלי...במשך כמה שעות ישבנו ביחד, אני והחוקרים. אני זוכר במיוחד את השיחה ל-א', שעבדה על הסט. ברגע שהתחלתי את השיחה היא פרצה בבכי ואמרה לי 'האיש הזה הרס לי את החיים'. כשהם יצאו מהבית שלי, השוטרים הבטיחו לי מיוזמתם שהם ישמרו את העזרה שלי בסוד. שאלתי 'למה?', הם אמרו לי 'כדי שלא תיפגע'. אמרתי להם שאני לא מתבייש, ושמי שירצה אי פעם לעבוד איתי צריך לדעת שאני לא מעוניין לעבוד עם אנסים או אנשים שמבצעים מעשים מגונים.
"בכל תקופת המשפט, בכל פעם שהתקשרו מהתקשורת וביקשו שאדבר, אמרתי שאני חושב שלאיבגי כמו לכל נאשם מגיע הרגע שלו בבית משפט. שצריך לחכות לראות מה הם יחליטו. היום פרסמו את גזר הדין...עכשיו נשאלת השאלה מה עושים הלאה...יצא המזל שהיצירות שאני כתבתי הרוויחו מהכישרון הענקי שלו אולי יותר מכל אחד אחר. האם נוותר על הכישרון שלו לנצח? לפני שהתחיל המשפט התקשרתי לאיבגי ואמרתי לו: 'תהיה גבר. תודה באשמה, תתנצל בפני הנשים ותלך לטיפול'. הוא הלך במקום זה לעורכי דין...משה איבגי חייב להתנצל כי זה הדבר המוסרי לעשות. הוא חייב ללכת לטיפול כדי שהוא ילמד לשלוט בעצמו. ועד שזה לא קורה - לא חושב שצריך לעבוד איתו בעולם התרבות. אבל מצד שני העולם שלנו מת ולשלטון לא אכפת אז איבגי לא הפסיד הרבה".
יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה כי "מדובר בעונש קל מדי - אך המבחן אינו רק במישור הפלילי אלא גם במישור הערכי והציבורי. מן הראוי שכל מי שנוהג באופן שכזה כלפי נשים יחוש בושה גדולה ויבין שישנם מחירים להתנהגותו ולא רק במישור הפלילי".
גם מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, הביעה ביקורת כלפי גזר הדין: "על אף חומרת המעשים, ולמרות שמשה איבגי לא לקח ברצינות אחריות על מעשיו - גזר הדין מקל מאוד. נדמה שאיבגי סבור גם היום שהוא שה תמים שנרדף על לא עוול בכפו, בעוד המציאות מראה שמדובר במעשים שיטתיים של ניצול כוח. המקרה של איבגי הוא מקרה קלאסי של ניצול יחסי כוחות, מהסוג שייצר את תנועת MeToo. ברוב הגדול של המקרים מדובר בגברים מבוגרים עם כוח שפוגעים בנשים צעירות עם פחות כוח. זה עולם שחייב להשתנות, ומערכת המשפט צריכה להכיר בעומק ובחומרת הבעיה. מאז MeToo, אנחנו מקבלות מאות פניות במקרים של הטרדות מיניות במקום העבודה שמגיעות אלינו לקו הפתוח לזכויות נשים בעבודה של השדולה. המאבק נגד הטרדות מיניות ממשיך בכל הכוח ולא נשקוט עד שנהפוך כל אבן שמתחתיה קבור סיפור מתמשך של ניצול סמכות והטרדה".
אסתי זקהיים, יו"ר שח"ם, אמרה בתגובה לגזר הדין: "שח"ם מגלה אפס סובלנות להטרדות מיניות והתנהגויות פסולות אחרות בעלות רקע מיני כלפי שחקניות ושחקנים. אנחנו נעמוד תמיד לצד השחקנית או השחקן ולהגנתו גם אם בצד הנתבע עומד שחקן עתיר זכויות ורב פעלים. לא נגן על אף אחד מפאת מעמדו או כישרונו ונפעל תמיד ליצירת סביבה בטוחה ומוגנת. כפי שעשינו גם לפני עידן MeToo. שרק חיזק את עמדתנו הבלתי מתפשרת".
למרות הביקורת, מיכאל כרמל, עורך דינו של משה איבגי, אינו סבור שהעונש קל מדי. בתגובה לדברים שוינו-אלעד אמרה ל-ynet הוא אמר: "כבודה במקומה מונח. באשר למה שהיא חושבת על איבגי, היא מזגזגת בהתאם לכותרות בעיתונים. איבגי משלם מחיר קשה מאוד ברמה האישית והמקצועית. מהיום הראשון שהפרשה התפוצצה היא הפכה אותו כמושא לפרסום עצמי והאדרת שמה. אינני מסכים עם מילה שהיא אומרת ואני מקווה שכשם שהפרשה עתידה להסתיים, כך גם הפרסום שהיא מנסה להשיג על גבו של מרשי ייגמר מהר מאוד. אני חולק על עמדתם שמדובר בעונש קל. המעשים שבהם איבגי הורשע הם בין המוסר לפלילי ולא בכדי השופט קבע שלא מדובר במעשים חמורים, ולכן אני לא סבור שמדובר בעונש קל. איבגי יירדף עד יום מותו וההליך הפלילי הוא רק אבן קטנה במסע הרדיפה נגדו".
החקירה נגד איבגי - שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה מהגדולים שהיו בישראל - החלה בשנת 2016 בעקבות תלונה של צעירה שעבדה עמו. התלונה שלה, על שליחת ידיים והערות פוגעניות, לא נכללה בסופו של דבר בכתב האישום. לאחר תחילת החקירה הודיע איבגי כי יפסיק להופיע עד לסיום הפרשה. באחד המקרים הוצגה ההחלטה כעונש שגזר על עצמו.
כתב האישום המקורי, שהוגש במאי 2018 ייחס לאיבגי מעשים מיניים בארבע נשים, עם שלוש מהן עבד, ובמקרה הרביעי מדובר היה בצעירה בה פגש בחנות פלאפל. בסופו של דבר הוא הורשע רק בשתי עבירות של מעשה מגונה, כלפי אישה אחת. לגבי שתי המתלוננות האחרות, השופט זיו אריאלי זיכה את איבגי - באחד המקרים, זיכוי מחמת הספק.
האירועים שבגינם הורשע התרחשו בעת צילום סרט בשנת 2012. איבגי ניסה לתאר כאילו אירעו בהומור, וכחלק מחיזור, אולם השופט דחה גרסה זו.
באחד המקרים, בפינת הקפה, הוא ליטף את גבה וכאשר שאלה אותו: "וואו, מה אתה עושה?", השיב לה: "הפירצה קוראת לגנב". ביום צילום אחר נצמד אליה בהפסקה בין הצילומים, חיבק אותה חזק ולא הרפה. הוא קירב את פיו לאוזנה ואמר שהוא רוצה "לז***" אותה.
