דני קרוון, חתן פרס ישראל לפיסול, הלך לעולמו בגיל 90. הוא נפטר בביתו שבתל אביב, בחיק המשפחה. קרוון, שהיה אחד האמנים הישראלים הבולטים בעולם וזכה להצלחה בינלאומית במשך עשורים רבים, היה ידוע בזכות עבודותיו הסביבתיות המונומנטליות המוצגות ברחבי תבל.
האמן, שחילק את זמנו בין תל אביב, פירנצה ופריז, הותיר אחריו אישה ושלוש בנות, בהן הצלמת תמר קרוון.
דני קרוון נולד בתל אביב בשנת 1930. אביו, אברהם קרוון, היה גנן העיר במשך ארבעה עשורים ונחשב לאחד מאבות אדריכלות הנוף בישראל. ב-1949 החל ללמוד ציור בבצלאל שבירושלים, ולאחר מכך המשיך את לימודיו בטכניקת ציורי קיר באקדמיה של פירנצה ובאקדמיית גרנד שומיאר בפריז. עבודותיו המוקדמות כללו איורים לפרסומי תנועת השומר הצעיר, עיצוב תפאורות ללהקת הנח"ל ואיורים לעיתון "משמר לילדים". החל משנות ה-60 תיכנן תפאורות לתיאטראות וללהקות מחול בארץ ובעולם, בהן "ענבל", "בת-שבע" ו"מרתה גרהם" בניו יורק.
6 צפייה בגלריה
אנדרטה שבנה קרוון ב-2012 לזכר מאות אלפי הצוענים שנרצחו בשואה, הממוקמת מול בניין הרייכסטאג בברלין.
(צילום: EPA)
במקביל, ציורים ותבליטי קיר שיצר עבור גופים שונים הקנו לו מקום של כבוד באמנות הישראלית, כמו עבודותיו באוניה "שלום" של חברת "צים", במכון ויצמן, בהיכל בית המשפט בתל אביב ובאולם המליאה של היכל הכנסת. משהסתיימה העבודה של קרוון בכנסת, הוא ביקש שגם הפועלים שסיתתו את האבנים יוכלו לחתום את שמם על היצירה. הכנסת סירבה לבקשתו, וכאקט של מחאה החליט האמן שלא לחתום גם את שמו שלו.
קרוון, שהיה בין יוזמי שימור הבאוהאוס בתל אביב, נחשב לאחד מחלוצי הפיסול הסביבתי בארץ ובעולם וייצג את מדינת ישראל בביאנלה בוונציה בשנת 1976. אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר בארץ הינה אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע, המורכבת מ-18 אלמנטים עשויים בטון חשוף המתארים את סיפורה של חטיבת הנגב במערכה על האזור במלחמת העצמאות.
6 צפייה בגלריה
דני קרוון (משמאל) עם אנגלה מרקל בחניכת האנדרטה לזכר רצח הצוענים בשואה
(צילום: Sean Gallup/Getty Images)
ב-1977 זכה קרוון בפרס ישראל לפיסול, ובמהלך השנים הוענקו לו פרסים בינלאומיים נחשבים כגון פרס פיקאסו של אונסקו, פרס טבעת הקיסר בגרמניה, פרס הקיסר של יפן ופרס ברלין לפיסול. ביום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל זכה קרוון לאות יקיר העיר תל אביב.
בין עבודותיו של קרוון אפשר למצוא את "כיכר לבנה" בפארק אדית וולפסון בתל אביב, "ריבוע" במוזיאון לואיזיאנה בדנמרק, "דרך האור" בגן האולימפי בסיאול, "דרך זכויות האדם" בנירנברג בגרמניה, "מעברים-מחווה לוולטר בנימין" בפורט-בו בספרד, "כיכר הכפר" בהורגן בשוויץ, "כיכר הסובלנות לזכר ליצחק רבין" במרכז אונסק"ו בפריז, כיכר התרבות בתל אביב, אתר ההנצחה לשואת הצוענים בברלין ועוד רבות.
מראשית דרכו האמנותית פעל קרוון למען קידום השלום, וחלק ניכר מיצירותיו משקפות את עמדותיו הפוליטיות. קרוון היה חבר במפלגת מרצ וחבר המועצה הציבורית של ארגון בצלם.
ב-2014 יצר קרוון מיצג עשוי 20 אלף ידיים צבעוניות שננטעו בשדה באזור לטרון, ומטרתו לעורר את הציבור והממשלה להליכה להסכם שלום עם הפלסטינים. "שמעתי על הקמפיין למען השלום, אני בעד שתי מדינות לשני עמים אז החלטתי לסייע", אמר אז ל-ynet. "הפסים מסמלים דרכים למשא ומתן, צורת האוהלים מסמלת את 'אוהלי שלום', והידיים המנפנפות מסמלות הושטת ידיים לשלום".
ב-2020 יצא לאקרנים "דני קרוון" - סרטו התיעודי של ברק הימן, המתחקה אחרי דמותו המורכבת של קרוון בשנותיו האחרונות. "הטבע הוא הבוס הגדול שלי", אמר קרוון למצלמה, "אני בא למקום והמקום אומר לי. אני שומע אותו... רק אמן אמיתי יבין את זה".
הימן אמר היום ל-ynet: "לא משנה כמה הבנתי בראש שהרגע הנוראי הזה כנראה יגיע מתישהו, הרי בכל זאת, דני לא ילד, זה עדיין בלתי נתפס ולופת את הבטן ואת הלב בתנועת מלחציים כואבת מנשוא. הוא אחד האנשים שהכי אהבתי בעולם. פשוט ככה. הלב שלי מלא בדני קרוון, ועל כן כשדני מת אז הלב שותת דם. מה אפשר להגיד? רק לקחת נשימה עמוקה, להיזכר בכל אותם רגעים קסומים ונדירים שחוויתי יחד איתו ועם משפחתו המדהימה והמיוחדת ולהתנחם בעובדה שהוא הספיק ליהנות מכל האהבה והערכה שהוא זכה בה בזכות ולא בחסד ובעיקר בעבודה מאד מאד קשה".
"יצירותיו יישארו ויזכירו לנו את אמירתו הייחודית"
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ספד לקרוון: "דני קרוון אהובנו, הלך מעימנו והעצב גדול כל כך. הוא היה יקר לנחמה ולי מאוד. דני היה דוגמא ומופת לאמן כמשרת ציבור. לאורך כל שנות יצירתו התעקש דני על הממד הציבורי של היצירות שלו, והצליח. עבודותיו נוצרו תמיד בהזמנת גורמי ציבור, נבנו תמיד במרחבים ציבוריים והיו קיימות תמיד עבור הציבור הרחב. כך השיב דני את האומנות אל הציבור. הוציא אותה מקפאון המוזיאונים, בין הממצאים הארכיאולוגיים והחללים הלבנים המעוצבים, והעניק לנו אותה כמתנת נצח. האומנות המתחדשת ללא הרף שלו תחסר לנו מאוד, הוא יחסר לנו מאוד. אני שולח חיבוק של נחמה לחווה, נועה, תמר ויעל, לאחותו ולנכדיו.״
ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, כתב: "דני קרוון, בן העיר ויקיר העיר, אמן שזכה להכרת העולם - הלך היום לעולמו. השאיר את חותמו בתל אביב יפו בחומר וברוח. תהיה מנוחתו עדן". חבר הכנסת ניצן הורוביץ, יושב ראש מפלגת מרצ, נפרד: "דני היה חבר מרצ ותיק וכשהתגייס כנגד עוולה כלשהי, לא ויתר ולא הרפה. הייתה לי הזכות לכתוב עליו ועל יצירותיו בעולם, ותמיד התרשמתי מהחשיבה המבריקה שלו. יצירת אחת שלו אני רואה כל יום: הקיר בכנסת. בשם מרצ אני שולח תנחומים למשפחה היקרה".
שר התרבות והספורט, ח"כ חילי טרופר, נ: "דני קרוון, האמן הישראלי הייחודי אשר זכה בין השאר בפרס ישראל, ייזכר בעיקר בזכות יצירותיו המופלאות שקנו להם שם עוד בחייו. קרוון נודע גם כאיש בעל דעה נחרצת הפועל למען השלום והאחווה כאשר כשרונו הרב הביאו להכרה גם ברמה העולמית. כישרונו ייחסר לנו, אך יצירותיו יישארו ויזכירו לנו את אמירתו הייחודית".
הלוויתו של דני קרוון תיערך ביום שני הקרוב, 31 במאי, בשעה 17:00 בבית העלמין שבקיבוץ שובל שבנגב. בבוקר יום שני בין השעות 11:00-13:00 יוצב ארונו ברחבת הכניסה של תיאטרון הבימה בתל אביב.
