הנה קונספט שיבוץ מעניין: בכל יום (החל מאתמול, א') עד הבחירות הצפויות בעוד שבועיים, ערוץ כאן ישדר פרק של הקומדיה הפוליטית החדשה של שמואל הספרי, "מותק בול באמצע". משדרי תעמולת הבחירות - אאוט, סאטירה על פוליטיקה - אין. אולי ככה נתעלה לרמה חדשה של פיכחון לקראת המערכה הפוליטית הקרובה. כי אני לא יודעת מה תהיה התוצאה של מערכת הבחירות הרביעית בתוך שנתיים, מה שבטוח זה שהחמישית תוכרע באבנים ובמקלות. אז גם אם לא נצליח למנוע את מערכת הבחירות הבאה הבאה, לפחות נצחק קצת בדרך. לא המון, אם זה תלוי במותק מרדכי והחברים שלה בכנסת, אבל נצחק.
מתוך "מותק בול באמצע"
(צילום: באדיבות כאן)
11 שנים עברו מאז עלתה העונה הראשונה של "פולישוק", הסאטירה הפוליטית הקודמת של הספרי ("שושלת שוורץ", "שחור"), אז זכה רובי פולישוק מן ההפקר בתפקיד השר לקידום חברתי. "פולישוק" כמעט נקברה על המדפים של קשת ורק אחרי ששודרה בשעות לא שעות וזכתה לחיבוק אמיץ מהצופים, הבינו במשרדי הזכיינית את הפוטנציאל והזמינו עונה נוספת. "פולישוק" התאפיינה בין היתר בקווי עלילה אבסורדים שנטו להתגשם במציאות זמן מה לאחר שהתרחשו בסדרה, והוכיחו שהכתיבה של הספרי היא על זמנית (או שהמציאות חסרת מעוף עד כאב). הפעם הספרי משתדל דווקא להתאים את עצמו לרוח הזמן – מותק מרדכי (גילי איצקוביץ') היא פליטת ריאליטי ("האח השורד הבא", הלחם אעפס קצת מאולץ והוא לא האחרון, למרבה הצער). האג'נדה שלה מתומצתת בתיעוב של המערכת הבנקאית, בעקבות החובות אליהם נקלע אבא שלה לאחר שהחזיר את המשכנתא שלו בבת אחת במקום בהדרגה.
גם מרדכי הופכת לחברת כנסת משום מקום - היא שובצה במקרה במקום לא ריאלי במפלגת מרכז אמורפית – אם מל"ל של פולישוק רמזה ל"שינוי" של טומי לפיד, "בול באמצע" מרמזת מן הסתם ל"יש עתיד" של הצאצא, יאיר לפיד - אבל רצה הגורל ושרשרת פרישות מהעולם הביאו אותה לתפקיד חברת כנסת מטעם המפלגה. היא מגיעה לכנסת כקלולסית מוחלטת בכל הנוגע לפוליטיקה אבל עם אינסטינקטים חדים, פה גדול ולב במקום הנכון. היא מבינה את מה שאורן חזן הבין כבר מזמן – הכנסת היא עוד פורמט ריאליטי עם הדחות, בריתות, אסטרטגיה והצבעות, ולומדת לשרוד בג'ונגל הפוליטי. בניגוד לפולישוק, שהיה הדמות המגוחכת ביותר בסדרה, מרדכי היא העצם השפויה בכל השלד הזה והיא מוקפת בקריקטורות ודמויות מוגזמות שמרחיקות את הסדרה מהעולם האמיתי או דווקא מאתגרות עוד יותר את המציאות.
אי אפשר להימנע מהשוואות ל"פולישוק" במקרה של מותק מרדכי, בעיקר בגלל שהגעגועים ל"פולישוק" עדיין לא דעכו. ובהשוואה הזאת "מותק בול באמצע" יוצאת נפסדת. גם הפעם התפקדו טובי בחורותינו ובחורינו לקאסט - ענת וקסמן, יניב ביטון, קובי מימון ובאמת שקצרה היריעה – אבל "מותק" עצבנית יותר, דחוסה בפאנצ'ים ובעיקר בדמויות מתאמצות (למה צרויה, גננת המפלגה, צריכה להיות גם צרודה?), בגימיקים, חוטאת לא פעם במניפסטים לעוסים מדי (נאום הבנקים של מותק) או בסאבטקסט שמוגש בכפית. היא נעה בין קטעים מצוינים (פירוט הפריבילגיות ומימון ה-360 מעלות שמגיע על פי חוק לחברי כנסת הוא לא פחות ממדהים) לבין קטעים מזיעים עד כדי התשה. הספרי אומנם ביקש לקרוץ לעולם צעיר יותר של ריאליטי ורשתות חברתיות – או אולי ביקש להגחיך אותו – אבל הדמות של מותק סובלת מסממני-יתר סטריאוטיפיים שמשטיחים אותה: חבר גיי שמצלם ישירות לאינסטה, צבא המעריצות לבושות ורוד ושאר אפיונים מוגזמים של דור שהספרי אולי לא למד מספיק טוב בתחקיר, בניגוד להיכרות העמוקה שלו עם הכנסת והפוליטיקה הישראלית.
"מותק בול באמצע" יכולה בקלות להיכנס לקטגוריה "תוכנית חינוכית", כי היא מלמדת את הצופים שלה שיעור חשוב. היא לא פוליטית ולא עוסקת בימין ושמאל אלא בהתנהלות אחורי הקלעים הפוליטיים, בהון ושלטון, ובמובן הזה יש לה מקום – וערוץ כאן הוא האכסניה האידיאלית עבורה. אולי זאת הסיבה שמשכן הכנסת סירב לשתף פעולה עם הצילומים – בניגוד לצילומי "המירוץ למיליון" למשל, שם הכנסת אפילו תרמה מכיסה לתקציב התכנית. לזכותה של "מותק" אפשר לציין שהיא משתפרת עם התקדמות הפרקים (בעקבות צפייה בארבעה מתוך 13), וגם אם היא לא ממלאת את הנעליים הגדולות של "פולישוק", לפחות לא נשארנו הפעם יחפים.
