השחקנית והזמרת חנה רוט, הזכורה מתפקידה כקלרה, האימא בסרט "אלכס חולה אהבה", הלכה לעולמה בגיל 80.
דינה פסקא, בתה של חנה רוט, סופדת לה
(צילום: עידו ארז)
בתה, דינה סיפרה ל-ynet: "בשבעת החודשים האחרונים היא איבדה את החשק לחיות בגלל מחלתו של אבי, והוא עדיין בחיים. אתמול היא הרגישה לחצים בחזה, ולא הספיקו לעשות החייאה. היום זה יום הנישואים של ההורים שלי, כמעט 60 שנה יחד".
רוט ביצעה מגוון תפקידים בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה, בישראל ובאיטליה, בה נולדה.
בסוף שנות השישים הצטרפה לתיאטרון בימות, והשתתפה בהצגות כמו "גבעת ספון ריבר" ו"איש חסיד היה".
באותה תקופה אף הוציאה שני תקליטים - "אנעים זמירות", שכלל שירים ביידיש בביצועה, ו"מול חלונך", שכלל שירים חסידיים ושירי עם יהודיים. לאחר מכן הוציאה תקליט נוסף שכלל שירים יהודיים שנכתבו בתקופת השואה - נושא אותו הרבתה לחקור.
רוט שיחקה בהצגות כמו "קרום" ו"שיץ" בתיאטרון חיפה, "סולומון גריפ" ו"אורזי מזוודות" בקאמרי, "הקמצן" ו"נמר חברבורות" בהבימה.
אחד התפקידים הזכורים שלה הוא בסרט "אלכס חולה אהבה" מ-1986, בו גילמה את אימו של אלכס. כמו כן רוט השתתפה בתוכנית "רחוב סומסום", ובסרט "אסקימוסים בגליל".
היא פרסמה שלושה ספרי סיפורים ושירים, וב-1991 זכתה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה.
"חנה רוט, שהלכה מאיתנו הלילה, הייתה שחקנית מופלאה", ספד לה נשיא המדינה ראובן ריבלין. "לצד המשחק, היא עסקה שנים רבות באהבתה השנייה - שירת עם. הזמרת-החוקרת הצליחה לשמר ולעבד מחדש שירי עם באיטלקית, יידיש ולאדינו, והם יישאו את מורשתה ויישארו עמנו עוד שנים רבות. הדורות הבאים יוכלו להתנחם גם בשידורים החוזרים של 'רחוב סומסום', בו מלווים את הופעתה שמחה וחיוך לצד מנגינת קולה הייחודית והבלתי נשכחת. יהי זכרה ברוך".
"הבת שלי אמרה לי, 'אמא, את בסרט קאלט!'", סיפרה רוט בעבר בריאיון ל-ynet, "אז שאלתי אותה, 'מה זה אומר, קאלט?'".
(מתוך "אלכס חולה אהבה")
באותו ריאיון סיפרה רוט כי כשיצא הסרט, היו כאלו שביקרו אותה, אשת התרבות הגבוהה, על השתתפותה ב"ביזיון הזה". היא העידה כי לא התחרטה, אך לא הסתירה את העובדה שהסרט אינו ממש כוס התה שלה. "גבעת חלפון הצחיק אותי יותר", סיכמה.
עוד סיפרה: "לא עובר יום בלי שיצעקו לי משהו ברחוב. בהצגה שהשתתפתי בה, 'דלתות נפתחות', שיחקתי לצד לביא זיטנר, והוא היה מסתכל עלי פעור פה, ואפילו הראה לי מעיל שקנה בהודו – עליו היה כתוב 'פארוק, תסגור ת'תריס. ומה שהכי יפה הוא שלקראת צילומי הסרט כיערו אותי כמה שאפשר בעזרת איפור, ושמנתי בשביל התפקיד. בינתיים השנים עשו את שלהן – והיום, כשאנשים מזהים אותי מהסרט, הם תמיד אומרים שבכלל לא השתניתי".
רוט הותירה אחריה בעל, שני ילדים ושני נכדים.
