המונח "קללה" בהקשר של הצלחה טלוויזיונית נשמע מופרך, אבל ההיסטוריה מספקת לא מעט שחקנים שיישבעו שמדובר בעניין רציני. סדרות שהפכו למיתוס יצרו דמויות שהתעלו על השחקנים שגילמו אותן, אבל כשהחגיגה נגמרה והסדרה ירדה, הם התקשו להשיל מעליהם את הדמות בעיני הצופים, המפיקים, המלהקים ולפעמים גם בעיני עצמם, ולעבור הלאה לדמויות חדשות.
מעטים נחלצו ונשארו כדי לספר (ג'וליה לואי דרייפוס הצליחה להשתקם מ"סיינפלד" עם "ויפ"), חלקם המשיכו לטייק-אוף על עצמם (מאט לה-בלאנק עם הדמות שלו ב"אפיזודס"), וחלקם פשוט נכנעו והפכו לדמות שלהם גם בחיים האמיתיים. לרגל חזרתה העתידית של "סקס והעיר הגדולה" לעשרה פרקים נטולי סמנתה ג'ונס, התכנסנו לבדוק - האם קארי, סמנתה, שרלוט ומירנדה השתלטו על השחקניות שגילמו אותן, או שהתמזגו באופיין הקיים של שרה ג'סיקה פרקר, קים קטרל, קריסטין דייוויס וסינתיה ניקסון?
שרה ג'סיקה פרקר .Vs קארי בראדשו
קארי בראדשו היא ללא ספק הדמות המזוהה ביותר עם "סקס והעיר" וזאת שהרוויחה ממנה הכי הרבה כסף. למרות ששרה ג'סיקה פרקר החלה בקריירת המשחק שלה כבר בתור ילדה ושיחקה בכמה קומדיות רומנטיות קולנועיות, קארי הייתה ללא ספק הדמות שהזניקה את הקריירה שלה. בזמנו, היא התאימה בול לתפקיד שאליו לוהקה ("בחורה שמרגישה מאוד בטוחה לגבי המיניות שלה אבל עדיין לא תעבור את המסך כביץ'", כפי שהגדיר את זה דארן סטאר, יוצר הסדרה). פרקר זכתה לחיבה רבה מהתקשורת במהלך השנים בהן שודרה הסדרה, וגם קצת אחריה.
אין ספק שמבין ארבע הכוכבות של "סקס והעיר", פרקר התקשתה במיוחד להיחלץ מהדמות שלה בסדרה. כשהאור כבה אחרי שש עונות, פרקר השתתפה בכמה סרטים זניחים וכיכבה בסדרה הסמי-כושלת "גירושים", אבל לא באמת הצליחה להניע את הקריירה שלה מחדש. בשלב מסוים היא הבינה שאם היא לא יכולה לנצח אותה עדיף להצטרף אליה, והלכה על אחד המאפיינים הבולטים של הדמות שלה – החיבה, שלא לומר האובססיה שלה, לנעליים. אחרי שעיצבה דגם למותג "מנולו בלניק", היא הקימה ליין נעליים בעיצובה בשם SJP. בשנה שעברה, בעיצומו של גל הקורונה, היא אפילו פתחה בניו יורק חנות נעליים ובכך הבטיחה שנשים ימשיכו לסבול מכאבי גב כל עוד זה תלוי בה, גם כשנגיף אכזרי מאיים על העולם. פרקר עצמה, אגב, הודתה לא פעם שהשנים בהן בילתה על עקבים גבוהים עשו שמות בכפות הרגליים שלה, כולל תזוזת עצמות, כפי שהבהיר לה הרופא שטיפל בה.
סיבוב הפרסה של המדיה ביחסה אל דמותה של קארי ברדשאו התרחש כמה שנים לאחר ירידת הסדרה, עם השינוי התרבותי שהביא איתו העשור השני של שנות ה-2000. אז עלתה ההכרה בכך שבראדשו לא באמת מימשה שום שאיפה במהלך שש העונות של "סקס והעיר", אם לא מחשיבים את הוויתור על כל הגברים הנכונים שנקרו בדרכה כהישג. שני סרטי ההמשך של "סקס והעיר" חיזקו את התפיסה הזאת, ובראדשו החלה להיתפס כדמות לא סימפטית כשהחסרונות שלה – האגואיזם במסווה של הצפה רגשית, חוסר הנאמנות, הילדותיות וחוסר היכולת להתמודד עם ביקורת - מאפילים על היתרונות שהסתכמו בלבישת חצאית טוטו בגיל 35.
בשנת 2013 מגזין "גלאמור" כינה אותה "הדמות הכי איומה בסדרה", ובהמשך קבעה תוכנית הבוקר של ABC כי היא אחת מעשר הדמויות הגרועות בשני העשורים האחרונים, וכינתה אותה "סנובית ניו יורקרית צדקנית" בהסתמך על הסרט "סקס והעיר והגדולה" שהוכיח שהיא לא מסוגלת להתפתחות אישית כאדם. במגזין "קוסמופוליטן" פרסמו מאמר ושמו "19 פעמים בהן קארי בראדשו הייתה בן אדם נורא ואיום", כמו למשל הפעם ההיא שהיא ציפתה משרלוט למכור את טבעת האירוסין שלה כדי שהיא תוכל לקנות את הדירה שהיא גרה בה (למרות ששתי דקות קודם לכן בטח רכשה זוג מנולו בלניק בעלות של מדינה קטנה במזרח התיכון). את המאמר סיכמה הכותבת במשפט: "תודה לאל על שלוש האחרות".
פרקר עצמה תורמת מצידה לתחזוק הזהות שלה עם בראדשו באמצעות מלתחה שלא פעם נראית כאילו היא לקוחה מהסט של "סקס והעיר", ובריאיון לתוכנית הבוקר של CBS היא הודתה שלה ולקארי יש הרבה במשותף, בעיקר הרומנטיקה הילדותית, וחשפה שאנשים עדיין פונים אליה עם בקשה לעצות התנהגות בדייטים. אז אנשים - בואו נפסיק את השרשרת הזאת. בראדשו היא הדייט הגרוע בעולם, עדיף שתישארו בבית.
סינתיה ניקסון .Vs מירנדה הובס
ובמעבר חד אל המרוויחה הגדולה מ"סקס והעיר", הלא היא סינתיה ניקסון - מירנדה הובס בשבילכם. עד שהגיעה למעמד לגימת הקוסמופוליטן עם שלוש החברות שלה, הקריירה של ניקסון התמקדה בעיקר בתיאטרון בברודוויי, עם גיחות פה ושם לקולנוע ולטלוויזיה. את הליהוק שלה ל"סקס והעיר" סיכמה ניקסון עצמה במאמר שכתבה לאתר Refinery29, שמתמקד בנשים צעירות, 20 שנה לאחר שהסדרה עלתה לאוויר: "כש'סקס והעיר' עלתה, דבר אחד היה ברור: אף אחת לא רצתה להיות מירנדה. לא היה בה שום דבר זוהר. החליפות שלה היו נוקשות ובנאליות, התכשיטים שלה היו זולים, והיא אומנם הייתה מלאת להט אבל גם שיפוטית ועקשנית. היא התקדמה מאוד מבחינה מקצועית, אבל 'פאן' לא היה השם האמצעי שלה. להגיד על מישהי שהיא 'מירנדה' היה בעצם להגיד שהיא הורסת את הכיף". את הדברים האלה כתבה ניקסון כשהיא עמדה מול אחד האתגרים המשמעותיים בחייה, להלן ההתמודדות שלה על תפקיד מושלת מדינת ניו יורק לפני שלוש שנים.
מירנדה אולי החלה את דרכה כדמות הכי פחות זורמת על הסט, אבל השנים עשו לניקסון רק טוב. כשהיא יצאה מ"סקס והעיר" היא המשיכה את קריירת המשחק שלה בסדרות של HBO, בסרטים וכמובן בתיאטרון, אבל לצד כל אלה נפתח לה אפיק מקביל כפעילה חברתית. ב-2004, ניקסון, שעד אז ניהלה מערכות יחסים עם גברים, החלה לנהל קשר זוגי עם פעילת החינוך כריסטין מרינוני, כשהיא חשופה ונונשלנטית בראיונות שלה לגבי השינוי בנטייתה המינית שלה באמצע החיים, ובניתוב האנרגיה שלה לאקטיביזם להט"בי. ב-2008 היא פתחה במאבק להשארת בית ספר בשכונה שלה שעמד תחת איום סגירה, כשלטענתה, הסיבה לסגירה הייתה ריבוי התלמידים שהגיעו ממשפחות אפרו-אמריקניות בשכונה ש"הפכה יותר ויותר לבנה ויותר ויותר אמידה". במהלך הדיון הסוער הנוכחים התייחסו אל ניקסון כאל "אמא של בריידי", וכינו אותה צבועה.
את המעגל השלימה ניקסון, כאמור, כאשר התמודדה בבחירות לתפקיד מושלת מדינת ניו יורק בגיל 50 פלוס, עם מצע שהתמקד בפערי שכר ובביטוח בריאות. ניקסון קיבלה יותר מ-30 אחוז מהקולות, אבל הפסידה למושל המכהן, אנדרו קואומו. כחלק מהקמפיין הנגדי טען קואומו שניקסון היא "רק עוד פרצוף מוכר", ושריצה בשדה הפוליטי מצריכה יותר מזה. "אם מספיק להיות מפורסם כדי להיכנס לפוליטיקה", טען קואומו, "אני מקווה שבראד פיט ואנג'לינה ג'ולי לא מתכוונים להצטרף למירוץ", והתעלם לחלוטין מהעובדה שהנשיא המכהן שלו דאז זכה בנשיאות בזכות סדרת ריאליטי.
11 צפייה בגלריה
כמעט הפכה למושלת ניו יורק. ניקסון עם דייוויד אייגנברג, שגילם את סטיב, בעלה של מירנדה
(צילום: HBO)
השנים שעברו והשינויים החברתיים שהתרחשו בהן, החל מ-MeToo וכלה בהתעוררות הכלכלית, הלכו והתקרבו לסטנדרטים של מירנדה הובס והפכו אותה למודל החיקוי המוצלח ביותר מבין הנשים בסדרה - כמי שמשקיעה בקריירה שלה, לא מתנצלת, עצמאית לחלוטין ולא נידפת בפני נורמות חברתיות. את הכסף שלה היא השקיעה בקרן הקולג' של בנה ולא בזוג נעליים, והיא תוארה לחיוב כמי ש"תגלגל עיניים מול מדור החתונות של ה'ניו יורק טיימס'". "תמיד אהבתי אותה", מודה ניקסון במאמר שכתבה בזמנו. "לא כי היא הייתה הדמות שגילמתי, אלא כי היא הייתה נחושה וחכמה ועצמאית. אנשים תמיד שאלו אותי איפה הדימיון ביני ובין מירנדה, אבל אם להיות כנה, כשהסדרה התחילה לא היה לנו הרבה במשותף. הייתי בזוגיות, תמיד ידעתי שאימהות תהיה חלק מרכזי בחיים שלי ולא הייתי הגלדיאטור חסר הפחד שמירנדה הייתה. אבל בסוף הסדרה, כשנשאלתי את אותה השאלה, עניתי להפתעתי כי במהלך שש העונות מירנדה ואני התקרבנו אחת אל השנייה. למדתי ממנה לא לפחד מעימותים והועצמתי בחיים הפרטיים שלי כשנכנסתי לאקטיביזם פוליטי. אני חושבת שמירנדה הייתה תומכת בסינתיה ניקסון לתפקיד המושלת, ואני מקווה שכולכם תעשו כמוה".
קריסטין דייוויס .Vs שרלוט יורק
שרלוט יורק הייתה הצלע השמרנית במרובע ששמו "סקס והעיר והגדולה" והחיבור שלה לשחקנית שגילמה אותה, קריסטין דייוויס, הוא קצת יותר מורכב, כמו הדמות עצמה. שרלוט עשתה את המהלך האישי הרחב ביותר בסדרה, למרות שהחלה כדמות שטחית יחסית של האישה הרומנטית שמאמינה באביר שיגיע על הסוס הלבן. היא אומנם נחרדה מכל דיבור על סקס שהונח על השולחן, אבל היא הייתה זו שבסופו של דבר פגשה את האביר, התחתנה איתו, נפרדה ממנו בצער ומצאה את גבר חייה הקירח, עורך הדין שייצג אותה בגירושים. שרלוט התמודדה גם עם חוסר יכולת להביא ילדים ואימצה ילדה סינית קטנה, הרבה לפני שסין הייתה המקום הזה שממנו מגיעים נגיפים.
בחיים האמיתיים, דייוויס, ממש כמו שרלוט, מחזיקה מאליזבת טיילור סטייל אייקון, מה שמסביר למה היא הרימה פה ושם מהסט כמה פריטים מהמלתחה של הדמות שלה. אבל ככל שזה נוגע לאביר – על הסוס הלבן או בלעדיו – דייוויס נותרה רווקה וחיפושיה אחר הגבר המושלם (עדיין) לא נשאו פרי. היא אימצה שני ילדים ואפילו גויסה מתוקף נסיבות חייה להנחיית ריאליטי (די כושל, למען האמת), שבו אישה אחת מעוניינת למצוא את הגבר איתו היא תקיים הורות משותפת - כלומר תוכנית שידוכים שמדלגת ישר לשלב הבא.
שרלוט יורק זכתה גם היא לעדנה בעידן פוסט "סקס והעיר", הודות לשתי מעריצות של הסדרה שהקימו את חשבון האינסטגרם הפופולרי Every Outfit on Sex and the City, שעוקב אחר מלתחותיהן של הגיבורות. השתיים הגו את ההאשטאג WokeCharlotte#, במסגרתו הן חוזרות לסצנות בעייתיות בסדרה שנשמעו לגיטימיות בסוף שנות ה-90, אבל כנראה עושות עור ברווז לשלל אוכלוסיות 20 שנה מאוחר יותר, ומשכתבות אותן. בכל פעם שאחת הדמויות אומרת משהו גזעני, פוגעני או סתם אנטי-פמיניסטי, שרלוט עונה לו לפי חוקי הפוליטיקלי קורקט. למשל, כשקארי מפקפקת בקיומם של בי-סקסואלים או טוענת שהיא חולמת להיות אלכוהוליסטית, או כשסמנתה מחקה דיבור של שחורים בזמן שהיא עוטה פאת אפרו, שרלוט נזעקת ומסבירה להן למה זה רע. מה קורה כששרלוט אומרת משהו כזה? עד כאן.
קים קטרל .Vs סמנתה ג'ונס
אחרונה חביבה, שלמרות חביבותה תיעדר מהריבוט הצפוי, היא סמנתה ג'ונס בגילומה של קים קטרל. התפקיד של ג'ונס הוצע לקטרל חמש פעמים עד שהסכימה לקחת אותו לאחר פגישה עם דארן סטאר. יש לה ללא ספק חלק גדול בחותם שהותירה "סקס והעיר", בהיותה מופת של פמיניזם מיני ובלתי מתנצל וגם הודות לעובדה שהייתה המבוגרת מבין הארבע ולמרות זאת, הנועזת מביניהן. קטרל בתפקיד ג'ונס ללא ספק הביאה הרבה מעצמה לדמות, והצליחה להעמיק אותה גם כשעברה חוויות כמו ריבוי פרטנרים מיניים מחד, או התמודדות עם סרטן השד מאידך. החשש שלה מהתמסרות רגשית קיבל גם הוא מרחב משלו בסדרה והפך אותה לדמות מעניינת אפילו יותר.
קטרל הגיעה לסדרה עם קריירה מכובדת מאחוריה, וכפי הנראה היא אדם דומיננטי ובוטה גם במציאות. מסיפורים שזלגו מהסט עולה שהיחסים בינה ובין פרקר היו עכורים כבר מהעונות הראשונות. קטרל היא ככל כנראה גם האישה שלה אנחנו צריכים להודות על גניזתו של הסרט השלישי בזיכיון "סקס והעיר", בעקבות הסירוב שלה להשתתף באחד כזה. בהתחשב באיכותם של השניים הראשונים, קטרל צריכה לקבל פרחים מדארן סטאר וכל הנוגעים בדבר על שמנעה מהם לדרדר את המותג אפילו יותר. היחסים בינה ובין פרקר, אגב, עלו על שרטון באופן פומבי כשהאחרונה שלחה לה ניחומים פומביים על מות אחיה בנסיבות מצערות, והתשובה של קטרל הייתה: "אנחנו לא חברות ואל תנסי לרכוב עליי כדי לקדם את התדמית שלך". הכי סמנתה שיש.
ממש כמו סמנתה, גם שמה של קטרל נקשר באינספור רומנים, בעיקר עם גברים צעירים ממנה ("אני אוהבת גברים צעירים", סיפרה לפני שבע שנים בריאיון, "הם הרבה יותר פתוחים לרעיון של אישה עצמאית ועובדת עם לוח זמנים משלה מאשר גברים בגילי"). עם בעלה השלישי, שגם ממנו התגרשה בינתיים, מארק לוינסון, היא הספיקה לכתוב ספר על אמנות האורגזמה הנשית, וכמו ג'ונס גם היא ויתרה כפי הנראה על פרק הצאצאים בחייה. בריאיון שנתנה לעיתון ה"גארדיאן" בגיל 56 אמרה בהקשר הזה ש"זה עדיין בלתי נתפס בעיניי שזה לא קרה, וזה עדיין קצת כואב לי".
חזרתה של "סקס והעיר" בלי סמנתה היא נעלם גדול. סביר להניח שסיבה כלשהי תצדיק את היעדרה – היא בטח בחופשה בקריביים או במסע יחסי ציבור באירופה, אבל נוכחותה של סמנתה, האישה העצמאית, החזקה, הפמיניסטית והקרייריסטית שלא מתנצלת על המיניות שלה, נחוצה היום לא פחות מלפני 20 שנה. נתגעגע אלייך, סמנתה ג'ונס, תהיי חזקה שם בחוץ.
