נוסף לכל הצרות שהביאה איתה הקורונה, אפשר להוסיף את הפגיעה שלה בפלח אוכלוסיה ספציפי מאוד: הצופים האדוקים של "עושות כותרות" (The Bold Type). כמו במקרה של לא מעט סדרות אחרות, גם צילומי העונה הרביעית של הסדרה הופסקו באופן פתאומי, מה שאילץ את יוצריה להחסיר מהעונה את שני הפרקים האחרונים ולסיים אותה עם 16 פרקים במקום 18. את הצופים זה השאיר עם הרבה קצוות פתוחים ולא פחות תהיות בנוגע לבחירות וההחלטות של הדמויות - סאטון (מייגן פייהי), קאט (עיישה די) וג'יין (קייטי סטיבנס), שלוש נשים צעירות שעובדות במגזין הנשים "סקארלט" והחברות האמיצה והמילניאלית ביניהן - שלא תמיד תאמו את אופיין של הגיבורות כפי שהתבסס בארבע עונות הסדרה.
סאטון, שבורה מהפרידה מריצ'רד ומהניכור מהאמא האלכוהוליסטית שלה, נכנסה למיטה עם האקס שלה מהתיכון, בילי, נקלעה לסיבוב שתייה לא סימפטי וסיננה את שתי חברות הנפש שלה. קאט נכנסה למיטה עם אווה, רפובליקנית משושלת רפובליקנים, שמחזיקה בדעות מאוד לא ליברליות והכי לא Woke. ג'יין עוד איכשהו סיימה בסדר את העונה, במרדף אחרי סיפור שהיא עדיין ממשיכה להתחקות אחריו - וכמו שזה נראה גם פישלה עיתונאית על הדרך.
הקורונה תיאלץ לפצות אותנו גם על העונה החמישית, שעלתה אתמול (א') ב-yes וקוצרה לשישה פרקים בלבד. אבל אם נסתכל על הצד החיובי, לפחות קיבלנו הזדמנות לצפות בסאטון, ג'יין וקאט נחלצות מהבורות שהושלכו אליהן ומטפסות חזרה אל החיים. הפרק הראשון בעונה הזאת מפייס את הצופים עם התפכחות של שתי דמויות לפחות: סאטון סוף סוף יוצאת מהמיטה ומתוודה בפני השתיים האחרות על הסטוץ השיכור עם בילי, קאט מפסיקה לברוח מאווה ומספקת לה הסבר מרשים על האופן שבו הערכים והאמונות שלה לא מאפשרים למערכת יחסים ביניהן להתקיים ("הדברים שאת מאמינה בהם פוגעים בסופו של דבר באנשים כמוני"), ואילו ג'יין עדיין בעיצומו של הסיפור הממולכד שמערב את האקסית של איאן, בן הזוג הנוכחי של הבוסית שלה ג'קלין, אחרי שעוטרה על ידיה בטייטל הבכלל לא מלחיץ "העתיד של 'סקארלט'", וכדי להפוך את זה לעוד יותר מעניין היא גם פתחה במערכת יחסים עם בחור שכפוף לה במגזין.
"בעונה הזאת הן יגלו מי הן באמת ומהי הדרך הטובה ביותר להותיר חותם על העולם", נשבע הטריילר שיצא לפני זמן מה, ולפחות לפי הפרק הראשון - "עושות כותרות" ממשיכה להיות אותו ממתק אמביוולנטי שהייתה עד כה. מצד אחד, קיבלנו דמויות מתפתחות ועיסוק רלוונטי ולא נדוש בנושאים אקטואלים, בעיקר בהקשר הנשי. מצד שני, עדיין שולטת בסדרה התחושה של שלוש ילדות שמשחקות במבוגרות, כולן יפות תואר ובעלות גזרה שמתאימה לנורמות המקובלות של יופי, מסתובבות עם תיקי מותגים, גרות בדירות נאות בניו יורק היקרה, מנהלות רומנים נוצצים, מתחזקות חברות ללא פגמים ולעולם לא רבות באמת. קצת מזכיר את הניסיון של ג'קלין (מלורה הארדין) להגדיר את האופי של המגזין, שמוכר אופנה והעצמה פמיניסטית באותו גיליון, באחד מנאומי ההעצמה שלה לעובדים: "הנה זוג נהדר של ג'ינס", היא צוהלת, "ועכשיו לכי טפסי איתו את ההר!".
על האמביוולנטיות הזאת עמדה למעשה אחת משלוש השחקניות הראשיות בסדרה, עיישה די, בפוסט שהעלתה לפני שנה באינסטגרם שלה, שבו טענה שהסדרה מטיפה - בין שאר הערכים שהיא מקדמת - לגיוון אתני, אבל מאחורי הקלעים איש לא טורח ליישם את הערכים האלה. "רק אחרי שתי עונות שולבה בחדר התסריטאים נציגה של BIPOC (ראשי תיבות של Black, Indigenous and Other People of Color). אנחנו מתבקשים לספר סיפור על שחורה קווירית שמנהלת רומן עם לסבית מוסלמית, אבל מעולם לא היתה אישה שחורה קווירית או מוסלמית בצוות הכותבים. רק בעונה הרביעית שולבה במאית שחורה בשני פרקים. זה לקח שלוש עונות עד שהעסיקו במחלקת השיער אישה שחורה שמבינה איך לעבוד עם שיער מורכב".
די, שנולדה באוסטרליה שנות ה-90, גדלה בסביבה לבנה לחלוטין. "שאלו אותי אם מה שצומח לי על הראש זה שיער ערווה, אם מה שיש לי על העור זאת צואה, ואם אני מכירה את סנופ דוגי דוג", היא כותבת, "ועל זה תמיד עניתי שכן, הוא הדוד שלי. את ההשתקפויות היחידות שלי מצאתי באמנות ובטלוויזיה, זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל הדמויות ההן היו החברות שלי".
"עושות כותרות" היא סדרה שנבטה על התפר שבין תקופה אחת לאחרת, ובאופן טבעי, הביטוי שלה לשינוי שמתרחש ממש עכשיו הוא קצת מתוק, קצת אמיץ, קצת מעושה, קצת מהעולם הישן וקצת מהחדש, וגם אם לא תמיד זה מרגיש אורגני או מקורי, חייבים לתת לה את הנקודות שמגיעות לה על הכוונה הטובה, הביצוע המלוטש וההומור. אם "סקס והעיר", הורתה הגדולה, הפנתה בדרך כלל את הפנס שלה פנימה, לחיים האישיים של הגיבורות שלה, "עושות כותרות" עושה את המהלך ההפוך ובודקת איך נשים מגיבות לאירועים חיצוניים גלובליים. הפרק הבא בסדרה ההנדסית הזאת, יש לשער, יצליח לשלב בין שניהם. עד אז נשאר רק להתפנק ולהודות לאל הטלוויזיה הטוב על הקלוז'ר.