כשעמדתי להשתחרר מהצבא, עברה שמועה בין החברים שאמרגן תל אביבי ידוע עומד להקים להקה חדשה. מהפרטים שנמסרו לא היה ברור איזה אופי תישא הלהקה, על כל פנים נקבע תאריך, שעה ומקום לבחינה. הגעתי בזמן ובירכתי האולם הריק ב"בית ציוני אמריקה" ישבה אישה צעירה ליד הפסנתר וחיכתה לנבחנים שלא הגיעו. כשהוצאתי את הגיטרה, הסברתי לבוחנת שהפריטה תהיה כך שמהלך הבסים יישמע נגד הקצב ואילו האקורדים יתאימו למנגינה, זו פריטה לא מסובכת אך דורשת מיומנות. לפני שהתחלתי לשיר שאלתי אם היא יכולה לעקוב אחרי הנגינה שלי ולהצטרף בפסנתר. היא לא השיבה אלא הגיבה בחצי חיוך שהיה בו משהו מן האמפתיה - והבחינה עברה בהצלחה.
1 צפייה בגלריה
אלונה טוראל באחת ההופעות האחרונות שלה בערב שירי לוחמים של עיריית יהוד-מונסון
(צילום: ניר שמיר)
היות שאף מועמד אחר לא הגיע, נשארתי בינתיים לפטפט עם הפסנתרנית שהייתה אמורה להיות המדריכה המוזיקלית של הלהקה שאף פעם לא הוקמה. מדבריה הבנתי שלא מכבר חזרה מלימודים בארצות הברית והיא בעיקר ג'אזיסטית. מצירוף עובדה לעובדה פתאום קלטתי שאני יושב מול המוזיקאית, המלחינה והפסנתרנית המחוננת אלונה טוראל שהלכה לעולמה ביום העצמאות לפני שנה. באותה שנייה תפסתי את עצמי והתביישתי איך בכלל עלה בדעתי לשאול אותה אם תוכל להצטרף לנגינתי.
הרגע המביש הזה היה בשבילי אירוע מכונן המבקש תיקון, וכנראה שבעטיו נהגתי כפי שנהגתי כלפי יצירתה של אלונה טוראל. מאז שכתבה את שיריה הראשונים לפסטיבל הזמר, אהבתי את כתיבתה. אולם עכשיו לאחר שנוכחתי במקצועיותה ובצניעותה, גברה הערכתי אליה וגם תהיתי מדוע לא הגיעה לכלל הכרה ראויה בקרב הקהל הרחב העממי? במסגרת עבודתי ברדיו שיבצתי הרבה משיריה בתוכניותיי בלי יחסי ציבור ומבלי שביקשה זאת ממני או מאחד מהעורכים. נהפוך הוא, לא אחת ביקשנו לראיין אותה והיא תמיד ידעה להתחמק באלגנטיות.
- טורים נוספים של אברהם זיגמן:
אחד הדברים שזכיתי לעשות במהלך עבודתי ברדיו היה לעלות על תקליטורים מסחריים, שירים עבריים מסרטי הקלטה ישנים שנמצאו בארכיון "קול ישראל". לחומר שהיה עלום ונטוש, לא היה כל סיכוי להגיע לקהל הרחב והוא נחשב לחומר מת. יתכן שבהוצאתם לאור, הענקנו לשירים אלו חיים מחודשים וליפים שבהם אולי גם חיי נצח. כזה היה המארז "ניגון עתיק" שבינתיים אזל מהשוק והפך פריט נדיר לאספנים ונכללו בו גם כמה משיריה של אלונה טוראל. אך הפנינה של האוסף הייתה השיר "מכתבי אהבה" שכתבה טוראל עם תרצה אתר והושר בפסטיבל הזמר תשכ"ט 1969 בביצוע עדנה גורן וקובי רכט. גם היום אינני מבין מדוע השיר נשכח, אבד בארכיון ולא הופיע בשום תקליט. ב-1993 גאלתי אותו מהקלטת המאסטר כשסוף סוף נמצא לו מקום של כבוד באוסף המדובר. לטעמי זהו אחד מהשירים היותר יפים ברפרטואר הישראלי אך עדיין לא הגיע למקומו הראוי.
אולם הפעם אני רוצה לספר על גלגולו של ניגון אחר של טוראל. שיר שזכה להשמעות אין ספור ובוודאי עוד ישמע רבות כיוון שנכלל במה שאנו מכנים הקלאסיקה הישראלית. תחילתו של הסיפור כשמירה מאיר הזמינה אותי לחדרה בקיבוץ כדי לקרוא שני שירים חדשים שכתבה. השיר הראשון שמו "על שלושה וארבעה" נכתב למוזיקה שקיבלה מטוראל, ואילו את השיר השני הלחינה טוראל למילים של מירה מאיר והוא נקרא "כשהגשם יורד". עיקר גאוותה של מירה היה על השיר הראשון דווקא. לדעתה, היה זה אחד הטקסטים הטובים שכתבה אם לא הטוב שבהם, והוא יועד לחוה אלברשטיין. אחר כך שמעתי הקלטה של שני השירים וכרגיל היה בהם ניחוח וקסם מיוחד.
היה זה באחד מימי קיץ 1970 כשראיתי את מירה מהלכת בשבילי הקיבוץ ופניה אינם כתמול שלשום. לשאלתי אם קרה משהו, ניסתה מירה להתחמק אך לבסוף אחרי הפצרות הסכימה לומר, כשהיא עדיין נסערת, שאלברשטיין איננה מעוניינת בשיר. בו במקום קפצתי על המציאה והצעתי לה שגילה ואני (הצמד גילה וזיגמן) נשיר את שני השירים. אכן התחלנו לעבוד עליהם ותוך כדי חזרות הגענו למסקנה שעדיף שגילה תשיר אותו סולו ואני אלווה בגיטרה. בינואר 1971 הקלטנו באולפני "קול ישראל" שירים מספר עם תזמורת גדולה בעיבודיו ובניצוחו של שמעון כהן, בהם נכלל השיר "על שלושה וארבעה". השיר שנותר על סרט הקלטה שודר כמה פעמים ולבסוף גווע לאיטו ומצא את מנוחתו בסרטיית רשות השידור. יהי זכרו ברוך.
כל הופעה של תקליט חדש בביצועה של חוה אלברשטיין הוא יום חג לחובבי הזמר העברי. כך היה גם האלבום "צמח בר" ב-1975. מחברת CBS נשלחו לעורכי הרדיו מספר עותקים של "התקליט החום" – הכינוי שהענקנו לו על שום הצבע הדומיננטי של העטיפה, וכל עורך בחדרו הזדרז להאזין לתקליט החדש. הנחתי את המחט על הרצועה הראשונה ולאחר הפתיחה התחיל שיר: "כשאתה חיוור מצער, מתחפר בשתיקתך..." המשכתי לשמוע והיה נדמה לי ולא נדמה לי, ושוב נדמה לי ולא נדמה לי, האם זה תעתוע מוזיקלי? עצרתי את הגרמופון וכיוונתי שוב את המחט. רצועה ראשונה בצד הראשון "אדבר איתך" ואלברשטיין מתחילה "כשאתה חיוור מצער מתחפר בשתיקתך...". המילים היו חדשות לי אבל הלחן... "אוו!" קראתי בהתפעלות עד שחבריי העורכים שהיו מרוכזים בשמיעה כמוני נבהלו מהקריאה. "זה 'על שלושה וארבעה'," אמרתי, והם לא הבינו על מה אני מדבר.
השיר "אדבר איתך" עם מילותיה של רחל שפירא הוא על אותו לחן של "על שלושה וארבעה". אך מסתבר שכל דבר תלוי במזל. לפעמים נדמה לך שכתבת את פסגת יצירתך והיא מוצאת את דרכה לעולם השכחה. לפעמים "נפלט" לך משהו ומבלי משים הוא מרגש כל כך הרבה קהלים שונים. ולפעמים אתה יכול לחכות למוזה, וכשהיא מגיעה אתה מבין שמישהו הקדים אותך ומה שכתבת כבר נכתב. הוא שאמרנו - לא רק פיס, אלא הכל עניין של מזל בחיים, אפילו פזמונים.
אברהם זיגמן היה חבר קיבוץ נחשון, עורך ושדרן ברשת ג' ובתחנות רשות השידור, וכיום אספן ומשמר של הקלטות נדירות.
