בוקר טוב, אספרסואים כפולים שכמוכם. אמש (ה') נפרדנו מהבחורה שלפי האסכולה שלה עצמה כנראה סיימה את סשן התיקונים שלה בבית "האח הגדול", ועכשיו היא יוצאת החוצה אל החיסון השלישי מתוקנת, מתוקנת, מתוקנת. מה יש לומר על האישה שלא נאמר עליה כלום? ציפי הבהירה גם בבית האח את מה שכבר הבהירה בעונה שלה ב"מחוברות" - אין עניין. היא היתה דיירת עם הבעה אחת שמתחת לחזות הנוכחת שלה ולסיפור החיים הלא סטנדרטי לא הביאה שום אלמנט אישיותי מעניין לשולחן.
למעשה, קשה לי להצביע על אלמנט אישיותי כלשהו אצל ציפי שהוא לא פלגיאט בוטה מספר הזוהר - הבחורה הזאת היא אוסף אקראי של המלצות שהיא ליקטה מהקבאלללה ודקלמה במנעד משתנה של זעם, תלוי מי בא לה לא טוב באותו היום. זאת אפילו לא צניעות או מופנמות או הסוואה עצמית, כמו זהבה בן בזמנו, ציפי הייתה בהרבה מובנים כמו העונה הזאת: לא ברורה, הרבה קצוות חוטים שלא מתחברים ושאי אפשר שלא לתהות אם הם בכלל אמורים להתחבר או שמישהו במפעל הגובלנים פישל.
כל זה הגיע אחרי ההדחה המפתיעה של דנה רון מלפני כמה ימים, שאחריה הסתבר שוואקומים לא נועדו לשרוד. אל החלל שהיא השאירה השתחלה בקלות מאיה בצלאל, שלא בטובתה, אני מציינת בצער. בצלאל היא בחורה נבונה ורהוטה אבל לאורן חזן יש חגורה שחורה בהרעלת בארות ובזה הוא מתעלה עליה. ככזה הוא הכלי המושלם עבור הטון העצלני של האח, שהוסיף את הדיבר האחד-עשר - ורבת עם שכנך, אמתך וגרך למען העלאת הרייטינג. חזן אכן מומחה בדקירות קטנות ומכות יבשות שלא משאירות סימנים, אבל מעלות את הטמפרטורה בחדר עד שהאדם שמולו יוצא מדעתו ומצטייר כאדם היסטרי בזמן שהוא נותר מחויך ורגוע כחתול צ'שייר על ענף. עומר הבין את זה, בצלאל עוד לא.
חזן צדק, היא באמת עובדת אצלו, ולא רק בחינם אלא היא אפילו משלמת לו בשקט הנפשי שלה. אם אני האנשים שלה שנשארו מחוץ לבית הייתי מעבירה מסוק עם מילה אחת: "תרגיעי". זה נכון, הדיבור של חזן הוא דיבור מלוכלך, פטריארכלי ומכוער - על נשים, על שמאלנים, על מצביעות מרצ וסתם השמצות כלליות (מאיה היא אישה רעה!), אבל בצלאל צריכה למצוא את הדרך להפנות פוקוס למניפולטיביות שלו בלי להטביע אותה בזעם צודק משלה. התוצאה כרגע היא שלצופה קשה יותר להפריד את הקצף שיצא מהפה של מאיה - והעובדה שהיא הצליחה לגרום אפילו לתמיר (!) להביע דעה ולצאת נגדה - מהגאזלייטינג של אורן חזן, שמייבב במזווה כשמירי מלטפת אותו ותוהה איך היא מתמחרת את השטיק שלה וכמה היא עומדת לגבות ממנו. פר דמעה? פר דקה? פר יבבה? הכל פתוח.
הריב בין מאיה ואורן לא לבד. הוא צריך להתחרות על זמן מסך עם שלל ריבים אחרים. כמו שזה נראה כרגע, הבית הוא מקבץ של פתילים קצרים שנעים בעצבנות בין המטבח לחדר האח ולחדר השינה - ורק מחפשים ניצוץ להידלק ממנו. אנשים נושמים חמצן ופולטים אדי דלק, ומספיק שמישהו יזרוק מילה כדי שהאוויר יתלקח. הבעיה העיקרית של הריבים האלה היא הבעיה של לא מעט סדרות: גרבוץ תסריטאי. הם נשמעים אותו הדבר, חוזרים על עצמם, שמים דגש על ווליום ונפנופי ידיים במקום על תוכן ולא יודעים מתי להיגמר. רומי מצליחה לריב עם ג'קו על חלב שיבולת שועל, אייל מצטרף לריב עם אורן, רומי ואורן גם נותנים סשן בחדר ארונות. אני זועם - משמע אני קיים, ואור שפיץ הפעוטה היא כרגע המבוגר האחראי בבית. גו שפיץ, אני בעדך.
כשכולם רבים במקסימום על מלא - לא נשאר הרבה לסוגה העילית שהיא "הדרמה שאינה ריב". כדי למלא את הנישה הזאת האח הגדול משקיע במשימה: אחרי שהוא מוריד לאייל חולצה ושולח את ג'קו עם גיטרה לעשות וודסטוק לטיטי, הוא לוקח שלוש דיירות ובמפגן מופתי של עידון הוא מטיל עליהם את המשימה לרגש את הדיירים האחרים. כלומר, בואו תעשו את העבודה שלי במקומי. הדיירות מבינות את המשימה הזאת כמו שכל בנאדם שעובד בריאליטי היה מבין אותה: בואו ספרו לי על משהו עצוב שקרה לכם ויחד נסחט את בלוטת הדמעות של הצופה.
לא יודעת מה אתכם, איכשהו עוד הצלחתי לעמוד בסיפור של אור ואפילו בדמעות של רומי על זה שאין לה שום דבר עצוב שיכול להתחרות בזה ולא, זה שהדיחו אותה מ"2025" לא תופס, אבל בקטע של מירי על הלידה השקטה כבר שמתי על מיוט. בתחרות האסונות את לוקחת, יקירתי. יסלח לי האל, האסקפיזם שלי לא כולל טרגדיות מהסוג הזה והסיבוב שהאח עשה על המשימה הזאת חצה מבחינתי איזשהו גבול. בשביל שילוב של אולימפיאדה ודמעות יש לי את סיימון ביילס. בקרוב: הדחה נוספת. נראה שהאח מעלה את הקצב בניפוי הדיירים. שבוע מתוקן לכולנו, אילליקה.