שחקן הקולנוע הצרפתי אלן דלון הלך לעולמו בגיל 88, כך דווח היום (א'). שלושת ילדיו של דלון אישרו את דבר מותו בהצהרה שמסרו לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP: "הוא מת בשלווה בביתו שבדושיי, מוקף בשלושת ילדיו ומשפחתו".
חברתו הטובה של דלון, בריז'יט בארדו, ספדה לו: "מותו של אלן דלון יוצר אצלי ריק תהומי ששום דבר, ואף אחד, לא יוכל למלא. הוא ייצג את הטוב ביותר שבקולנוע האיכות הצרפתי. שגריר של אלגנטיות, כישרון ויופי. אני מאבדת חבר, אלטר-אגו, שותף. חלקנו את אותם ערכים, את אותן אכזבות, את אותה אהבה לחיות".
דלון היה אחד מגדולי השחקנים הצרפתים, ומהמפורסמים שבהם. בזכות מראהו המצודד הוא נחשב לסמל מין בשנות ה-60 וה-70, כשהקריירה שלו הייתה בשיאה - וגם אחרי שזו דעכה, מעמדו האיקוני נותר איתן. מבין סרטיו המפורסמים: "הסמוראי", "רוקו ואחיו", "ליקוי חמה", "בורסלינו" ועוד. בשנת 2018 קיבל פרס מפעל חיים בפסטיבל קאן.
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ספד לו: "מר קליין או רוקו, הצ'יטה או הסמוראי - אלן דלון גילם תפקידים אגדיים וגרם לעולם לשקוע בחלומות. השאיל את פניו הבלתי נשכחות כדי להפוך את חיינו על פיהם. מלנכולי, פופולרי, מסתורי - הוא היה יותר מכוכב: הוא היה ענק צרפתי".
דלון נולד בפרברי פריז והוריו התגרשו כשהיה בן ארבע. בצעירותו התקשה להשתלב במסגרות חינוכיות ובגיל 14 החליט לעזוב את לימודיו. בגיל 17 התגייס לצבא ושירת במלחמת הודו-סין, אולם הוא שוחרר שלוש שנים לאחר מכן בגלל בעיות משמעת. בשנות ה-20 שלו התחבר לשחקנית בריז'יט אובר, שהציעה לו להצטרף אליה לפסטיבל קאן, ושם היה המפגש הראשון שלו עם עולם הקולנוע.
במהלך השהות שלו בקאן פגש דלון את המפיק האמריקני דייויד או. סלזניק ("חלף עם הרוח") שראה פוטנציאל בצעיר והחתים אותו על חוזה - בתנאי שילמד אנגלית. כשדלון חזר לפריז הוא התכוון לממש את התנאי הזה וללמוד אנגלית, אבל אז פגש את הבמאי הצרפתי איב אלגרה, שייעץ לו להתחיל את קריירת המשחק שלו בצרפת ונתן לו את תפקיד המשחק הראשון בסרט Send a Woman When the Devil Fails (1957). שנה לאחר מכן כיכב דלון בתפקיד הראשי בסרט הרומנטי התקופתי "כריסטין" לצידה של רומי שניידר, והשניים החלו לנהל מערכת יחסית מתוקשרת.
ההצלחה הבינלאומית שלו הגיעה בעקבות שני סרטים. הראשון היה "לעין השמש" (1960) של הבמאי רנה קלמון, שנחל הצלחה בצרפת ולאחר מכן בשאר העולם. היה זה מותחן המבוסס על ספרה של פטרישה הייסמית', "הכישרון של מר ריפלי", שבו גילם דלון את הגיבור הנכלולי טום ריפלי. באותה שנה הוא גם כיכב בסרט האיטלקי "רוקו ואחיו" של הבמאי האיטלקי הנודע לוקינו ויסקונטי, אשר נחל גם הוא הצלחה. הופעתו של דלון זיכתה אותו בשבחים רבים.
בשנות ה-60 וה-70 נהנה דלון מתהילה חובקת עולם, ונחשב לאחד השחקנים הצרפתיים הפופולריים והאהובים ביותר. הוא כיכב בשורה של סרטים של טובי הבמאים, בהם "ליקוי חמה" של מיכלאנג'לו אנטוניוני (1962), "הסמוראי" (1967) ו"המעגל האדום" (1970) של ז'אן פייר מלוויל, ו"מר קליין" (1976) של ג'וזף לוסי, כמו גם בסרט הגנגסטרים המצליח "בורסלינו" (1970), שאף הניב סרט המשך והיווה מפגש פסגה של דלון עם ענק צרפתי אחר, ז'אן פול בלמונדו. בקריירה שלו גם רשום פרק הוליוודי קצר וזניח – בשנות ה-60 דלון ניסה את כוחו בעיר הסרטים ותויג כ"מאהב הלטיני". אולם אחרי שש שנים שבהן לא ניפץ קופות, ואחרי שהקהל התלונן שהוא לא מבין את האנגלית שלו, שב לפריז.
דלון גם חטא בבימוי, אבל אחרי ניסיונות בודדים הוא חדל. הוא אף התנסה בשירה, וב-1973 שר עם הזמרת דלידה את "פארולה פארולה" שהפך ללהיט ענק. בנוסף, הוא נחשב לאחד הסלבריטאים החלוציים שניצלו את שמם כמותג, והפכו אותו לתעשייה חובקת עולם. בשנות ה-80 כונן דלון חברה בשווייץ הנושאת את שמו, ושיגר למדפים את הבושם שנקרא: AD (ראשי התיבות שלו). בהמשך גם הפך למותג שמוכר בגדים, משקפי שמש, שעונים ואפילו שמפניה.
חיי האהבה של דלון מילאו במשך עשורים רבים את מדורי הרכילות. כאמור, הוא היה מאורס לשחקנית רומי שניידר, שבה התאהב בצילומי הסרט "כריסטין". במהלך הקשר, דלון בגד בה עם הזמרת-שחקנית הגרמנייה ניקו, ומאותו קשר נולד בנו הבכור. ב-1963 נפרד דלון משניידר, ונישא לדוגמנית ולשחקנית נטלי ברתלמי. מהקשר הזה נולד לו בן – השחקן אנתוני דלון, שהופיע בשנות ה-90 בסרט הישראלי "זרים בלילה". השניים התגרשו ב-1967, ודלון פצח בקשר עם מיריי דארק, שאותה הכיר בצילומי "ג'ף". הם נפרדו ב-1982 וכעבור חמש שנים, דלון התאהב במהלך צילומי קליפ בדוגמנית ההולנדית רוזאלי ואן ברמן, איתה עשה בן ובת. ב-2002 גם הקשר הזה הסתיים.
בשנים האחרונות, במקביל לבעיות הבריאות שמהן סבל, נקשר שמו של דלון במספר שערוריות, כמו עימות שניטש בין ילדיו בנוגע לאפוטרופסות על אביהם הקשיש לאחר שעבר שבץ ב-2019, והחרמת 72 כלי נשק לא חוקיים אחרי פשיטה משטרתית על ביתו.
