בוקר טוב, יצורים מימיים שכמוכם. בימים כאלה טוב לדעת שיש מי שדואג לקיומה של התרבות ולהפעלת בתי הקולנוע, אפילו אם זה אומר שהוא היחיד שיושב באולם שבו מוקרן הסרט. אולי אפילו עדיף, ככה אף אחד לא נדבק. אמש (שבת) נפרדנו מאילון שיצא מהסרט הארוך ביותר בעולם - סרט שארך 43 ימים - וגם ביציאה אפשר היה לראות עליו שהוא עדיין ממצמץ ומתקשה להסתגל למציאות שבחוץ. אז נכון שלא הוציאו אותו מהמחילה המוזרה הזאת שמגיעה ישר לחניה של התחנת דלק מאחור, אלא נתנו לו לעבור דרך לירון וגיא, אבל גם הם נתנו לו להגיד שני משפטים ונפנפו אותו לבובה'לך שמחכה לו בבית, ועוד לא יודעת שליבו של אילון כבר שייך לאחר.
אילון מודח מבית "האח הגדול"
(באדיבות רשת)
אילון באמת היה עוף מוזר ואם הוא היה נשאר אתמול בבית האח הוא כבר היה הופך לתעלומה של ממש. הוא ויהודה התנהלו בבית כמו מאפיה של שני אנשים. מילא יהודה גם גיבה את הגישה הזאת בהתפרצויות זעם שיגרמו לכל סדנה לניהול כעסים לקפל את הזנב ולייבב באחת הפינות בבית, אבל אילון היה בחור עם יותר מדי עניבות ואיזו תקלה רגשית, שדמיין שהוא משהו בין ערס נתנייתי לקומורד סובייטי. הוא לקח את הדמות של עצמו כל כך ברצינות שבכלל לא בטוח שהוא ימצא את פירורי הלחם שיסמנו לו את הדרך החוצה. ככל שהתקדמה השהות שלו בבית האח והוא הצליח לשרוד דיירים כמו דיוויד ורונית הביביסטית הוא נטה יותר להאמין שבבית מתרחשת דרמה ושהוא עומד במרכזה. וכשלא התרחשה דרמה כזו - הוא התאמץ ליצור אותה, כמו בפעם שניסה לשכנע את גל שאם היא תדבר איתו תיווצר מהומה במחנה שלה.
וכך המשיכו הוא ויהודה במאבק הדמיוני שלהם נגד שאר העולם, התחבאו ביערות "האח הגדול", הצמידו את אגרופו של האחד לאגרופו של השני וסיפרו זה לזה שהמלחמה בחוץ נמשכת, ושהם הניצולים היחידים, אחי. הגב של אילון אפשר ליהודה לנכר את עצמו אפילו משני המעריצים הגדולים שלו, דרור וימית. הוא הפסיק לאכול עם כולם והמשיך, כמו האביר השחור קטוע הגפיים מ"מונטי פייתון והגביע הקדוש", להטריל ולקרוא תיגר על כולם. עכשיו אילון יצא החוצה ויהודה נותר בדד. אז נכון שמה שאילון עומד לעשות מעכשיו זה להיצמד לערוץ 26, ללטף את המסך בכל פעם שיהודה יצטנף באיזו פינה וללחוש לו "אתה הזוכה! אתה הזוכה!", אבל ליהודה זה כבר לא יעזור. הצופים בבית הכחידו את החונטה שלו, חייל אחר חייל. כשאילון נשאל בחוץ איך העובדה הזאת מתיישבת עם ההבטחה הדרמטית שלו ליהודה על היותו הדייר האחרון, הוא מגמגם ש"העיקר שהם לא זגזגו". בסדר, אילון, אחכה בקוצר רוח לקרוא על כך עוד בספרך, "יהודה ואני".
עכשיו, כשאילון ויהודה נפרדו נדמה שפסה הרומנטיקה מהבית. הרומן בין גל ותום כנראה מאבד מהאטרקטיביות שלו, ולראייה, תום הולך ונמשך אל אזור האסון האישי שלו - שהוא כמובן המטבח. פרידה נוספת שהבית נאלץ להתמודד איתה הייתה זו של לינור מתיק האיפור שלה. יש לציין שמדובר בפרידה קשה שהותירה אותה כל כך חסרת ביטחון, שרמי ורד נאלץ לנטוש את עמדתו כסמי-אב רוחני, תומך וחרמן ולהפוך למבוגר האחראי שבאמת מחזיק לה את היד ומתחזק לה את הביטחון. שמחתי (באמת!) כשלינור החליטה להסתפק באיפור קל גם כשהתיק שלה חזר אבל בסצנת ההדחה זה נראה כאילו היא פיצתה את עצמה על כל הימים נטולי המייקאפ (חה חה).
זה רק הגיוני שמצוקות אקנה חוזרות כי אנחנו שוב בתיכון, אבל אני רוצה להבטיח ללינור - וסליחה שאני נדרשת לכזו קלישאה - שהיא נראית טוב יותר בלי איפור מאשר איתו. בגזרת האהבה הנכזבת, קארין וג'וזי ממשיכים לנשוך האחד את השני למרות שהם נועדו זה לזו. ג'וזי דווקא זכה לעריכה מצוינת והוגנת השבוע הודות לנקיטת העמדה שלו מול יהודה ואילון, ואולי, רק אולי, האח מצא את התחליף שלו ליהודה, הדייר שסימן לעצמו כזוכה ועכשיו בועט בכל הדליים שהאח מילא עבורו. בפרק הבא: יהודה מוצא חבר דמיוני ורב גם איתו. תהיו חזקים.
