החודשים האחרונים היו לא פשוטים, בלשון המעטה. ודווקא משום כך, בפתח השנה החדשה אספנו עבורכם מנה גדושה של אופטימיות - התרופה הדרושה כל כך בימים טרופים אלו. מבחר של ספרי ילדים ונוער נוגעים ללב, מותחים או משעשעים, שמזכירים לנו כמה טוב לחיות, על אף כל האתגרים והמהמורות. ספרים המלמדים כמה חשוב להיות בני אדם טובים לפני הכול, ושמעוררים רצון לרוץ ולחבק את בני המשפחה ואת כל היקרים לנו (במסגרת מגבלות הקורונה, כמובן). סיפורים עם סוף טוב, שצובעים גם את הסיפור שלנו בתקווה.
בינתיים נאחל לכל בית ישראל שתהיה שנה טובה באמת: שיימצא חיסון לווירוס המאיים על שלומנו, שגל החום יעבור במהרה, שהתלמידים ישובו בבטחה אל ספסל הלימודים ולא ידעו בידוד, ושהארץ שלנו תשקוט מכל מכאוביה.
מה עושות האיילות
מאת: לאה גולדברג | איורים: מרב סלומון, עמית טריינין, שירז פומן, ענת ורשבסקי, נעם וינר | הוצאת ספריית פועלים | 2020
לכבוד חמישים שנה למותה של המשוררת, הסופרת והמתרגמת לאה גולדברג (1970-1911), ספריית פועלים עשתה מחווה יפהפיה, והוציאה מחדש את "מה עושות האיילות". זהו ספר שיריה הראשון של גולדברג לילדים, שיצא במקור בשנת 1949 עם איוריו האיקוניים של אריה נבון והודפס מאז בעשרות מהדורות. כעת הוא מקבל פרשנות חדשה ועדכנית מידי ארבע מאיירות ומאייר עם איורים מקסימים, שופעים חן והומור, שנאספו על ידי המעצבת מיכל מגן ליצירה שלמה העומדת בפני עצמה. הספר מקבץ 40 שירים נפלאים, עליהם גדלו רבבות ילדי ישראל, ובהם "פזמון ליקינתון", "ערב מול הגלעד", "בארץ סין" "כובע קסמים", "דב-דובוני בן דוביים מצחצח נעליים" ועוד. המילים של לאה גולדברג מתגלגלות כתמיד על הלשון, ולפתע נדמה שגם חומדות להן לצון עם התלבושת החדשה. אפילו אם חלקן כבר יצאו מכלל שימוש (כמו "מנור", "פרוזדור" או "כסיל"), עוד אפשר ליהנות מהשפה העשירה, הקצב והמשקל המדויקים והחריזה העילאית. ומי יודע? אולי נצא נשכרים. ניסים קורים כשקוראים שירים.
שורה לציטוט: "החמה מול הים / ככדור אדמדם, / בצבעי אגדה / מהבהב העולם" (מתוך: "על שפת הים").
מתאים לגילאי 3 ומעלה.
רועי אמר
מאת: מאירה ברנע-גולדברג | איורים: רמי טל | הוצאת כנרת | 2020
מכירים את האנשים האלה שמדברים באופן כה נלהב ומשכנע, עד שהם מוציאים את האוויר מהמפרשים? ביידיש אומרים על זה: "האָט ער געזאָגט!" (אז הוא אמר). מאירה ברנע-גולדברג לקחה את הרעיון הזה, עשתה ממנו לימונדה (כמאמר הקלישאה החמוצה), וכתבה סיפור מתוק ושופע אופטימיות בעקבות חוויה לא נעימה שעבר בנה בבית הספר.
זהו סיפורו של ילד בשם ישי שחברו רועי מקטין אותו, ונותן לו להרגיש שהוא לא יודע כלום, עד שהוא מאבד אמון בכוחותיו. אך כאשר אמו של ישי הקטן מזכירה לו שהוא בהחלט יודע דבר או שניים על העולם, לאט-לאט חוזר אליו ביטחונו העצמי, והוא מבין שהוא בסדר גמור בדיוק כמו שהוא, ושלכולנו מגיע מקום תחת השמש (או הירח, כמו שרואים באיור הנהדר שסוגר את הספר). רמי טל, אשר אייר גם את ספרה הקודם והמוצלח של ברנע-גולדברג, "הילדה שניסתה", חוזר להפיח גם הפעם קסם בסיפור, והתוצאה היא ספר שיחזיר לכל קורא את האמון בעצמו, ולא משנה מה אחרים יגידו.
שורה לציטוט: "ושאם נשארים ערים כל הלילה השמש תזרח כרגיל, אבל אנחנו נהיה מאוד עייפים".
מתאים לגילאי 6-3.
חדר הפלאות של סבתא מאשה
מאת: איריס ארגמן | איורים: יעל אלברט | ביוזמת המרכז להנחלת תרבות היידיש ומכללת לוינסקי לחינוך | 2020
סיפור יפהפה שנשזר כמו חרוזים על שרשרת, ומביא את סיפורה של שפת היידיש, דרך מפגש בין נכדה לסבתה המשוררת כאן בישראל. יעלי אוהבת לבקר את סבתא מאשה שגרה ברחוב קולונימוס עם החתול שלה קֶצֶלֶה. יש לה מרפסת עם עציצים וחדר עם המון ספרים, פתקים, חוטים וכלי תפירה לו היא קוראת "חדר הפלאות". ליעלי לא אכפת שסבתא כמעט תמיד עסוקה בכתיבה, היא נמשכת אל השפה המסתורית של סבתה ומנסה להבין מאיפה מגיעות המילים לשיריה ולמה היא לא כותבת בעברית. יום אחד הרוח מפזרת את כל הפתקים בחדרה של סבתא מאשה, ויעלי מנסה לשזור אותם על חוט ולהפוך אותם למשפטים, אך לא מבינה מילה. מכאן מתגלגלת עלילה פיוטית ועדינה, באווירת חלומית, כמו כל מעשייה טובה.
"חדר הפלאות של סבתא מאשה" נכתב בהשראת דמותה של המשוררת מאשה שטוקר-פאיוק (1913-1988), שחייתה בישראל משנות ה-70 של המאה ה-20, ויצרה ביידיש עד מותה. כאשר איריס ארגמן התבקשה לכתוב סיפור על השפה היידית, היא נזכרה גם בסיפוריה של אמה, אשר עלתה ארצה ממרוקו בעליית הנוער היישר לקיבוץ, ונאלצה לדבר רק בעברית ולשכוח את שפת אמה. שפות האם שהלכו לאיבוד בכור ההיתוך הישראלי מספרות את הסיפור של כולנו.
שורה לציטוט: "אני כותבת את השפה שאני חולמת בה וחושבת אותה. יידיש היא מנגינת לבי".
מתאים לגילאי 7-4.
דִּי-לִי-לוֹל - סיפור בחרוזים
מאת: שלומית כהן-אסיף | צילומים: רונה יפמן | הוצאת עם עובד | 2020
עוד ספר שמתרפק על שפת אם נושנה, והפעם מאת הסופרת והמשוררת עטורת הפרסים, שלומית כהן-אסיף, שלקחה השראה משיר ערש עממי עיראקי הזכור לה מילדותה. זהו סיפור מחורז על ילדה בשם תמר, שסבה בעל ידי הזהב מכין לה בובת עץ בשם "פינוקיה" שלמרבה הפלא יודעת לדבר ולשיר. הבובה מלמדת את תמר שיעור על חברות ועל בגרות. יום אחד היא נעלמת, וסבא ותמר המודאגים יוצאים לחפש אותה. את ההמשך - חבל לקלקל.
הספר פורט על נימי הנוסטלגיה, ועשוי במסורת של ספרים עם תצלומים, בדומה לסדרת "ילדי העולם" הנפלאה משנות ה-60 של המאה הקודמת. את התמונות היפות צילמה האמנית רונה יפמן, שהצליחה להעיר לחיים את הבובה בעלת המבט החודר (שגילף האמן ליאור שביל), ולמקם אותה בסביבה והתרחשות אמינות. התוצאה היא ספר המחבר בין עבר והווה, ובין סבא-בבא לנכדתו האהובה כאן בארץ ישראל.
שורה לציטוט: "יַלְדָּה, בֻּבּוֹת וְדֻבּוֹנִים אֵינָם גְּדֵלִים / הֵם עוֹזְרִים לַיְּלָדִים לִגְדֹּל".
מתאים לגילאי 5-3.
הפיה האמתית
מאת: מאיה גז | איורים: רמי טל | הוצאת סיגליות | 2020
ספר מקסים העוסק באהבת אם לבתה, ומזכיר לנו שהקרקע לצמיחה ולבלוב של כל ילד ניזונה מהמרחב הבטוח של (לפחות) מבוגר אחד שאוהב אותו. מה עושה אמא קרייריסטית ועסוקה, שרוצה שבתה תרגיש עטופה ואהובה גם כאשר היא לא לצידה? ממציאה עולם שלם של פיות, שעובד 24/7 ודואג לכל צרכיה - פיית הגרביים, פיית השמיכות, וכמובן פיית השיניים. אמא של אלמה תמיד עסוקה ולפעמים אלמה מתגעגעת. פעם אחת, נופלת לאלמה שן כאשר האם נמצאת בנסיעה, וכשפיית השיניים לא מגיעה הילדה מתחילה לחשוד מיהי הפייה האמתית שדואגת לה, ויוצאת לחקור את התעלומה. האיורים הנאיביים של רמי טל מלווים נאמנה את הסיפור, ומזכירים לנו שהקסם נמצא מסביבנו אם רק נחפש אותו.
ד"ר מאיה גז, שעבודת הדוקטורט שלה עסקה ביהדות ובשואה בספרותו של רומן גארי, כתבה במקור את "הפיה האמתית" ביידיש, בעקבות מחקר מרתק שערכה בנושא שינוי דפוסי האִמהוּת במהלך מלחמת העולם השנייה בגטו ורשה. לאחר שקראה יומנים של ילדים ואימהות שנכתבו ביידיש, היא גילתה שעם הכניסה לגטו הילד עבר למרכז המשפחה (במקום ראש המשפחה), ומודל האימהות הפך להיות זה המוכר לנו עד היום - שהבסיס של אהבת האם לילדיה מעניק להם את ההגנה, הביטחון והכוחות הנחוצים להם להמשך חייהם.
שורה לציטוט: "זאת אמא שלה, אמא שטובה יותר מכל פיה, כי היא אמתית".
מתאים לגילאי 7-4.
קוף תינוק בלש פרטי
מאת: בריאן סלזניק ודיויד סרלין | איורים: בריאן סלזניק | מאנגלית: שמעון ריקלין | הוצאת כתר | 2020
יצירתם המשותפת של היוצר המוערך בריאן סלזניק ובן זוגו לחיים, דיוויד סרלין, סופר, עורך ופרופסור לתקשורת באוניברסיטת קליפורניה. סלזניק זכור לטובה מיצירות מופלאות וזוכות פרסים כמו "התגלית של הוגו קברה" ו"משפחת מארוול המופלאה", שמשלבות בין איורים-רישומים בעיפרון לבין סיפור עלילתי. בספריו הקודמים, שילב סלזניק בין הרישומים לסיפורים ויצר ז'אנר משלו, כשנשען על רעיון ה"פיקצ׳ר בוק" (ספר מאויר) לגילאי 10 ומעלה. כעת הוא חוזר לגילאי ראשית קריאה, דווקא בספר שמגיש סיפור במעטפת "בוגרת" יחסית, עם איורים בצבעי עיפרון, תוכן בלשי ואווירת פילם נואר. ילדים בגיל הזה רגילים לפענח את הסיפור דרך האיורים, ולכן זהו ספר מושלם למי שעושים את צעדיהם הראשונים בקריאה. העלילה מפגישה אותנו עם "קוף תינוק", מתוק ומצחיק, שעובד כבלש פרטי ויוצא לפתור תעלומות, אך בסוף היום מתקשה ללבוש מכנסיים ומתגעגע לאימא קופה. בונוס – נסו לחפש ולעקוב אחרי מבחר אזכורים וציטוטים תרבותיים, יש מקרא בסוף הספר. הנאה מובטחת!
שורה לציטוט: "קוף תינוק פותר את התעלומה!"
מתאים לגילאי 7-5, ראשית קריאה, מנוקד.
מזוודודות
מאת: רותי ויטל גילעד | איורים: תמי בצלאלי | הוצאת קרן | 2020
ספרון דק ומאויר להפליא עם סיפור נוגע ללב, מלא משחקי מילים ופיוט, על ילד בשם גורי שהוריו נסעו לחוץ-לארץ והשאירו אותו (שוב) עם סבתא. גורי מסתוכל. לא מתחשק לו לשחק עם חברים, לא לצפות בסרטי התעודה שסבתא מקליטה ובנוסף, הוא מקנא בחבריו שטסו לחופשות עם המשפחה. באמצע הלילה הוא מתעורר ומגלה בחדרו מזוודה קטנה וחבוטה. הוא לא מבין מהיכן הגיעה - אולי סבתא רוצה שהוא יארוז וילך? אבל אז, היא מתחילה להפתעתו לדבר אליו. מסתבר שהיא אחת מרשת עולמית של "מזוודודות" שתפקידן ללוות ילדים במסעות דרך תחנות חייהם הרגילים ולהציג להם אותם מכיוון חדש ומעניין. כך מגלה גורי מה מתרחש באמת בגן המשחקים המסתורי, על מה כועסים הבדים בחנות של הורי חברו הטוב - וכל שהחקירה מתפתחת, מתרבות ההפתעות.
הספר מלווה באיורי עיפרון יפהפיים של תמי בצלאלי (שאיירה גם את "הממלכה הקטנטנה" מאת אתגר קרת ו"אנשים נגעו בירח" מאת אורית גידלי), המוסיפים עוד רובד של הבעה ועושר ויזואלי. את הסוף הטוב והבלתי נמנע של הספר לא נגלה, רק נציין שהוא מיועד להורים בדיוק כמו לילדים, ולכן כדאי לקרוא אותו ביחד כי הוא מתאים במיוחד לחיבוקים.
שורה לציטוט: "'גורי', אמרה המזוודודה, 'מה בסך הכול עזרתי לך לעשות? עזרתי לך לראות שיש עניין בכל דבר רגיל, זה לא כל כך מסובך'".
מתאים לגילאי 10 ומעלה.
זלמן
מאת: רינת פרימו | איורים: עדי אלקין | הוצאת אדם צעיר | 2020
קומיקס מקומי, חי ועדכני, על ארבעה ילדים שמתפעלים לגמרי לבד את עיתון בית הספר זלמן שז"ר, הנקראבקצרה "זלמן". הכול מתחיל כאשר דפנה נקראת - בפעם המי יודע כמה - לחדר המנהלת בגלל איחור, ומקבלת ממנה בתור עונש לערוך את העיתון. אך מה שמרגיש כמו עונש עבור דפנה, הוא פרס עבור חברתה הטובה שיר, שקופצת על המשימה בהתלהבות. בספר הזה אין טובים ורעים ושחורים ולבנים. ישנה מציאות חיים בה הילדים שלנו יכולים לגלות כוחות במקומות לא צפויים, ללמוד איך להפוך עז למתוק ומה אפשר להרוויח מכך. דפנה הג'ינג'ית המדליקה, שיר ה"מקובלת", דורי הצלם ה"קוּל" ואמיר בתפקיד החנון צדים סיפורים יומיומיים המתרחשים בבית ספרם. הם מתמודדים עם נושאי מוסריים כמו גול לא חוקי במשחק כדורגל וההשלכות של חשיפת האמת, מסייעים לילד שסובל מבריונות ועל הדרך מרפאים פצעים משל עצמם, מקיימים תחרות סנדוויצ'ים כדי למצוא כתב למדור מתכונים של העיתון ופותחים תיבת פנדורה של סודות ומתמודדים עם לב שבור.
הקומיקס הופיע בהמשכים במגזין "אדם צעיר", ונאסף כעת לספר שלם העומד בפני עצמו, וייגע בליבם של ילדים רבים. החיבור בין הסיפורים הקצרים, המנציחים רגעים קטנים אך משמעותיים, שכתבה הסופרת ועורכת המגזין, רינת פרימו, לבין איוריה הצבעוניים, השופעים הומור וכנות של עדי אלקין, יוצר עולם משכנע של סביבת בית ספר ישראלי רגיל שבו הכול יכול לקרות.
שורה לציטוט: "כל הכתיבה הזאת על אהבה עשתה אותי רעבה".
מתאים לגילאי 12-8
מי רוצה כוח על? ההתחלה
מאת: שירי צוק | איורים: אייל חירורג | הוצאת סיגליות | 2020
לא קל לכתוב קומדיה, זה ידוע. אבל כנראה שלסופרת והתסריטאית שירי צוק, המתהדרת בכך שכוח העל שלה הוא שינה בכל מצב (מאחוריה 15 ספרים ופז"מ כתיבה מסוגים וז׳אנרים שונים), זה פשוט נוזל מהשרוול. אם לא הבנתם עד עכשיו, מדובר בספר מצחיק מאוד ופרוע, וגיבוריו הם שלישיית ילדים בכיתה ז' העונים לשמות גיגי (בתפקיד הדביל שחושב שהוא חתיך ודלוק על מלכת הכיתה), יואש (החנון החכם והרומנטי) ודיצה (גיקית מבריקה שחושבת שהחיים שלה הם סדרת טלוויזיה). בטח כבר הבנתם שהם לא בדיוק הכי מקובלים בכיתה, או לפחות זה המצב, עד שהם מגלים שיש להם כוחות על מוזרים. למה הם קיבלו אותם? מי אחראי למחדל הזה? כוח על זה טוב או רע? מיהם העלעלים? ולמה המנהלת צלילה מענישה את ילדי בית הספר בלבישת פריטים מכוערים ומגרדים שהיא סורגת? את התשובות לכל אלה ועוד תוכלו למצוא בספר הראשון בסדרת הספרים החדשה, המבטיחה הנאה צרופה, מתח והרפתקאות.
על הצד האמנותי אחראי אייל חירורג, אשר כוח העל שלו טמון ביצירת תנופה ואנרגיה לדמויות ולאיורים שממש קופצים מתוך הדפים ומקבלים חיים משלהם, אפילו בשחור-לבן. עכשיו כבר הבנתם על-בטוח שכדאי לרוץ ולקנות את הספר (או לשדר אותו לילדים בטלפתיה). נכון?
שורה לציטוט: "עקבו אחריכם פעם? אם אתם חושבים שלא, כנראה שמי עקב אחריכם היה ממש מוצלח".
מתאים לגילאי 12-9.
העולם שמתחת לשטיח
מאת: לי עברון | הוצאת טל מאי | ידיעות ספרים | 2020
ספר נהדר שמתחשק לחבק, ואז להשתרע על השטיח ולשקוע בקריאתו. זוהי אגדה מודרנית עם ניחוח אירופאי, שופעת דברי חכמה ודמיון, על התבגרותה של ילדה בשם יעל. יש לה אח ואחות צעירים ממנה, אמא מורה באוניברסיטה המתפנה לילדים בחופשות בלבד ואבא עו"ד עסוק ורציני. ליעל גם דודה קרובה בשם מארי, אשר גרה לבדה בבית מרווח ליד הים ואצלה הם נוהגים לבלות בחופשים. באחד הביקורים מספרת דודה מארי ליעל על העולם שקיים מתחת לשטיח, שם חיים יצורים שונים ומתרחשות עלילות על פי רצונו (או רצונה) של המזמין. יעל, שמחפשת את עצמה מבחינה אישית וחברתית, ואוהבת מאד את דודתה, מכירה בעולם הדמיוני כמקבילה למציאות, וכאשר היא מקבלת יומן היא מתחילה לכתוב את הסיפורים המתרחשים בו. דרך העולם הדמיוני היא זוכה להיכרות מזווית שונה עם אביה בילדותו, יוצאת להרפתקאות רבות ושבה מלאה בתובנות ומחוברת יותר לעצמה ולסובבים אותה. הסופרת והמשוררת לי עברון מצליחה לפרק ולהרכיב מחדש מציאות לא פשוטה של התבגרות בצל קשיים חברתיים, אב מנוכר ואחים שגוזלים ממנה את תשומת הלב, באופן שובה לב, ומזמינה אותנו להציץ אל כל מה שנהוג לטאטא אל מתחת לשטיח ולעולמה המופלא של הכתיבה עצמה.
שורה לציטוט: "עט כזה הוא כמו שרביט קסמים. הוא כותב רק למי שהוא אוהב".
מתאים לגילאי 12-9.
אני לא עוזב
מאת: תמי שם-טוב הוצאת כנרת | 2020
"אני לא עוזב" הוא סיפור המסע המרתק אל החופש של איצ׳ו ורוזי מבית היתומים שניהלו יאנוש קורצ׳אק וסטפניה וילצ'ינסקה, ושל חברם יאנק - הגיבור הבדיוני של ספרה עטור הפרסים של תמי שם-טוב, "אני לא גנב". לאחר שנשאלה במפגשים עם תלמידים מה קרה לגיבורים לאחר סוף הספר, היא הבינה שהיא מוכרחה להציל אותם. כך החלה עבודת תחקיר מקיפה שהביאו לכתיבת הספר "אני לא עוזב", שמגולל את סיפור ישועתם של הגיבורים, וזאת למרות סופם המר של קורצ׳אק, וילצִ'ינסקה ולמעשה בית היתומים כולו, המוכר לנו מההיסטוריה. "אני לא עוזב" נפתח כאשר יאנק כבר חי בישראל, אך חבריו איצ'ו ורוזי עוד באירופה. מכאן מתחיל מסע סוחף ומרגש, מגטו ורשה ועד ישראל. שם-טוב טוותה סיפור שנושק למציאות הקשה והכואבת של השואה, אך עוסק באנשים עצמם, במערכות יחסים, בנאמנות ובאומץ לב, כמו שרק היא יודעת. התוצאה היא פנינה ספרותית ועמוד זיכרון חי למורשתם של קורצ'אק ווילצִ'ינסקה, ולניצחון הגדול של הרוח,
שורה לציטוט: "'בית ספר במובן הטוב של המילה!' הודעתי וחשבתי, אולי בית ספר לא חייב להיות מקום רע, כמו שבית יתומים לא חייב להיות מקום עצוב. אנחנו ההוכחה, גדלנו במקום שמח".
מתאים לגילאי 12 ומעלה.
#מפורסמת
מאת: דנה אבירם | הוצאת ידיעות ספרים | 2020
ספר סוחף המכניס אותנו לעולם המסחרר והממוסחר של דוגמניות האינסטגרם, ומראה את צדדיו הזוהרים אך גם את הצללים שמאפילים עליו. אנה היא נערה עם מראה לא שגרתי, שחולמת לעצב בגדים משלה, ובינתיים לומדת במגמת אופנה בתיכון נחשב בתל אביב. כששנת הלימודים מתחילה, היא מגלה ששתי החברות הכי טובות שלה מפנות לה עורף, כי הן נבוכות מהבגדים המוזרים שלה. בנוסף לכל הצרות, אמה טסה לחפש את עצמה בהודו ומשאירה אותה עם אביה שמשתדל לשמור על שלום הבית, אך אין לו מושג מה באמת עובר עליה. כשאנה מעלה תמונות שלה לאינסטגרם, היא מקבלת שפע של לייקים ותגובות נלהבות, ובעקבותיהן הצעה יוצאת דופן שמשנה את חייה מקצה אל קצה. תוך זמן קצר, היא נקרעת בין חיי הזוהר לתחושות של הפקרות וזיוף. האם היא תצליח לצאת מהרשת בה נתפסה? האם תגשים את חלומה להתקבל למגמת האופנה הנחשקת? מי החברות האמיתיות שלה? תצטרכו לקרוא ולגלות.
זהו ספרה ה-12 של הסופרת דנה אבירם, עובדת סוציאלית בהכשרתה ובעלת חברה שעוסק בחינוך לזהירות ברשת. כמו בספריה הקודמים, גם כאן היא צללה לאזור שפחות מוכר לנו, המבוגרים - אך הוא חלק מהמציאות היומיומית של בני נוער רבים. הפעם ההורים זוכים לקבל הצצה אל היער הסבוך הזה שנקרא "הרשתות החברתיות", ושמוטב שנמצא בו את דרכנו במקום לפחד מכל הזאבים שמסתתרים בו.
שורה לציטוט: "התבוננתי בנערה שניבטה מהמראה, עיני הושחרו וצבען הכחול בלט כמו צמד פנסים. לא זיהיתי את עצמי".
מתאים לגילאי 12 ומעלה.
מיה מיטב היא סופרת לילדים ולנוער. ספריה ראו אור בהוצאות כתר ודני ספרים.
