אם חשבתם שכל מה שיש בטיקטוק זה כוריאוגרפיה משונה או גילויים של נרקיסיזם קיצוני, כדאי שתדעו שיש באפליקציה הזו גם שפע של תוכן שכנראה לא ציפיתם למצוא שם: פוליטיקה. הסטראוטיפ של ילדי דור ה-Z קובע שהם דבוקים כל היום למסך ומנותקים לגמרי ממה שקורה בעולם. אבל גם אם החלק הראשון נכון, החלק השני שגוי בהחלט. בשביל ילדי הטיקטוק, פוליטיקה הפסיקה להיות הדבר המשעמם הזה שמשודר בטלוויזיה, והפכה לנושא חם שכולם מדברים עליו. צפו בכתבה.
בין כל הריקודים והמתיחות, אפשר למצוא בטיקטוק גם סרטונים שמציפים דיונים לא פחות מורכבים מטור דעה נוקב בניו יורק טיימס. מתברר שהנוער של היום לא רדוד מדי כדי לראות פאנל פוליטי בחדשות - הוא פשוט מעדיף לצרוך אותו ב-13 שניות אינפורמטיביות ומתומצתות. לפי נתונים מאתר CIRCLE, בבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית, אחוזי ההצבעה בקרב בני 24-18 עלו באופן משמעותי לעומת הבחירות ב-2016. טיקטוק לא רק משפיעה על התודעה הפוליטית - אלא גם על המציאות. ככה, למשל, סרטון טיקטוק אחד של אישה בשם מרי ג'ו לאופ עודד עשרות אלפי צעירים לאשר הגעה לעצרת של הנשיא דונלד טראמפ - ואז לא להגיע אליה. התוצאה הייתה אצטדיון שלם שהיה כמעט ריק לחלוטין ואילץ את טראמפ לבטל את העצרת.
נראה שאפילו טראמפ בעצמו הבין את הכוח של טיקטוק, ואפילו טען שהוא עומד לחסום את האפליקציה בארצות הברית. הגולשים, כמובן, לא עברו על זה בשתיקה. המחאה על סגירת האפליקציה גרמה גם לילדים בישראל להתעניין פתאום בבחירות בארצות הברית, שגילו פתאום שטראמפ הוא לא רק האיש הכתום הזה מהחדשות - אלא מי שיכול לסגור להם את האפליקציה.
בפרקים הקודמים של "מה לעזאזל קורה בטיקטוק":
אבל הגולשים הדעתניים לא מתמקדים רק בפוליטיקה המקומית שלהם. הסכסוך היהודי-פלסטיני, לדוגמה, הוא אחד מהסוגיות הבוערות ביותר באפליקציה ברחבי העולם, אפילו שחלק גדול מהטיקטוקרים שעוסקים בנושא כלל לא גרים בארץ, ולא קרובים להבנת המורכבות של הסכסוך. אנשים מבססים את דעתם הנחרצת לפי סרטונים קצרים שלא פעם מרדדים את השיח, ומציגים תמונה חלקית ביותר. עד כמה זה נפוץ? ההאשטג FreePalsetine פורסם בטיקטוק יותר מ-640 מיליון פעמים עד היום וההאשטג Palestine עבר את השלושה מיליארד. ואם תהיתם, הרבה מהסרטונים האלו מטילים ספק בלגיטימיות הקיום של מדינת ישראל.
כאן מתחילה גם הבעיה: טיקטוק לא רק מעלה את המודעות הפוליטית, אלא גם עלולה לעוות אותה. התכנים שצפים לגולשים הם לרוב סרטונים פופולריים שמקבלים הרבה תגובות וצפיות, בלי שום בקרת תוכן: הרבה מהם מפיצים מסרים גזעניים (לדוגמה, "השואה לא באמת קרתה"), אלימים (כמו בריונות שלוחת רסן) ודיסאינפורמציה ("ישו היה פלסטיני"). הגולשים, כמובן, לא תמיד עוצרים לבדוק את אמינות המידע לפני שהם משתפים אותו.
אצלנו בארץ, אגב, ראש הממשלה דווקא אימץ בחום את הפלטפורמה. נתניהו מתחזק חשבון עם 152 אלף עוקבים, ולאחרונה הצטרף גם בני גנץ - עם 15 אלף עוקבים. לא חשוב מה הן דעותיכם הפוליטיות, כדאי לדעת שהטיקטוק הוא עולם ומלואו, שמסייע לצעירים לפתח תודעה פוליטית. ועם כל מערכות הבחירות שאנחנו נגררים אליהן, יש סיכוי שבקרוב מאוד הדור הבא שיגיע לגיל ההצבעה - יהיה הדור שלמד כל מה שהוא יודע על פוליטיקה מטיקטוק.