עיתונאי "ידיעות אחרונות" וזוכה פרס מפעל חיים של אגודת העיתונאים, יחזקאל אדירם, הלך הלילה לעולמו בביתו שבתל אביב, לאחר התמודדות עם סרטן הריאות, והוא בן 83.
אדירם היה עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" מאז 1953, וכיהן ככתב פלילים ומשפט מיתולוגי שזכה לכינוי "המסגיר הלאומי". הלווייתו תיערך היום (ד') בבית העלמין בחולון בשעה 17:00.
בנו, אריאל, ספד לו בפייסבוק: "אבא שלי, אהוב לבי, המגדלור של חיי, הסגיר את נשמתו לבורא הלילה...רציתי להגיד לך, עוד בחייך, שהיית העיתונאי הכי טוב בעולם. אני יודע שזה נשמע כמו בן שמעריץ את אבא שלו, אבל זו פשוט האמת. מעולם לא פגשתי אדם שנחוש להוציא מכל בן אדם בעולם את הסיפור הכי טוב שלו".
"ורציתי להגיד לך, בנימה אישית, לסיום, שהיית האבא הכי טוב שהיה לי והאבא הכי טוב שיכולתי לדמיין או לאחל לעצמי. ואני מקווה להיות, בזכותך, אבא טוב לא פחות. אני אתגעגע. אני כבר כל כך מתגעגע".
אדירם, ניצול שואה, עלה מליטא לישראל בגיל 14, לאחר לקום המדינה. ב-1953 הצטרף ל"ידיעות אחרונות" והיה אחד ממייסדי התחום הפלילי בעיתונות וסיקר אותו במשך עשרות שנים. "ליוויתי את בתי המשפט ואת תחום הפלילים כשעוד היו בכל המדינה בתי משפט ספורים, ומאות בודדות של עורכי דין, שופטים ועבריינים", סיפר בנאום פרישתו.
בין עבודותיו הרבות בולטת חשיפת חטיפתו של יוסל'ה שוחמכר - פרשה שהסעירה את המדינה בתחילת שנות ה-60, ובמרכזה ילד חילוני שהוברח לאירופה על ידי סבו החרדי כשהוא מחופש לילדה, ולבסוף הועבר לארצות הברית. אדירם, שהתגורר אז בסמוך למשפחת שוחמכר, התגייס לטובת המאבק המשפחתי. הוא ליווה וסיקר את הפרשה, היה שותף בוועד להצלת הילד הנעדר ואף נפגש עם ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון כדי לגייסו לעזרת המשפחה. בסופו של דבר, אותר יוסל'ה על ידי המוסד תחת השם הבדוי יענקל גרטנר בחסידות סאטמר שבברוקלין, והוחזר לחיק משפחתו.
כמו כן, הוא לקח חלק ב"צוות אייכמן", שהורכב מעיתונאי "ידיעות אחרונות" בשנת 1960 למטרת סיקור לכידתו של אדולף אייכמן, לצד נתן ברון, יוחנן להב, אליהו עמיקם ז"ל ואביעזר גולן ז"ל. אדירם, ניצול שואה בעצמו, העיד כי בהתחלה, עם ההודעה על החטיפה, לא נסחף בהתרגשות גדולה. "כולנו היינו דן בן אמוץ, הדחקנו. רציתי לשכוח. מי רוצה לזכור שהוא הסתובב כילד שנתיים רעב ובלי נעליים ביערות?".
רק במהלך המשפט, לדבריו, התמוטטו חומות ההגנה. "יצאתי מהמשפט הזה יותר יהודי, יותר בן אדם, קצת יותר מקופל. זה שינה את כולנו. כל הדברים האחרים שסיקרתי אחרי זה היו קלים ליד זה. זו הייתה החוויה העמוקה והמעצבת ביותר שחוויתי בעבודה. אחרי משפט אייכמן כל החשיבה הציבורית השתנתה. עד אז הניצולים נתפסו כנחותים, וזה עשה שינוי גדול בתודעה".
אדירם סיקר במשך 65 שנים את עולם הפשע בישראל, ונודע כעיתונאי שרק באמצעותו הסכימו עבריינים נמלטים ומבוקשים להסגיר את עצמם למשטרה, כשצילומים שלו צועד עמם למטה המשטרה הופיעו בעיתון אינספור פעמים. נוסף על כך, הוא הצליח לראיין את העבריין המיתולוגי הרצל אביטן, בעת שהסתתר בדירת מסתור לאחר שברח מהכלא.
בנובמבר 2016 קיבל אדירם פרס מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים על עבודתו. במעמד קבלת הפרס, אמר: "כשאני מביט לאחור אני חש גאווה גדולה על הזכות שנפלה בחלקי, ללוות כאיש 'ידיעות אחרונות' את העיתונות הכתובה מראשית המדינה ועד היום, ולהילחם על מעמדו של העיתונאי במסגרת פעילותי באגודת העיתונאים. אני עדיין מקווה שהסקופ הגדול ביותר של חיי טרם נכתב - וזו אולי תמצית ההגדרה העצמית שלי כעיתונאי".
בנוסף לעבודתו כעיתונאי, אדירם שימש כיו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב, וביולי 2017 הודיע על פרישתו מהתחום. "אני עדיין זוכר את ההתרגשות העצומה שאחזה בי ב-1 במרץ 1953, כשחתמתי על הידיעה הראשונה פרי עטי כ'כתב ידיעות אחרונות', ואני עדיין מתרגש בכל פעם שאני נכנס ויוצא משעריו של העיתון. לא אשקר לכם, עמיתי. לא רציתי שהרגע הזה יגיע. רציתי להיות כתב 'ידיעות אחרונות' עד יומי האחרון. כי עבורי, 'ידיעות אחרונות' מעולם לא היה רק מקום עבודה. הוא היה בית. הוא היה חלק ממי שאני. הוא היה המקום שאליו אני שייך והמקום שתמיד הרגשתי שהוא גם קצת שייך לי. אבל זו דרכו של עולם. וגם הדברים הטובים והמוצלחים ביותר טבעם להיגמר".
אדירם הותיר אחריו ארבעה ילדים ושבעה נכדים.