פנים אחרות של עגנון: בספרייה הלאומית שמורים למעלה מאלף ארכיונים אישיים של יוצרים ואנשי רוח - סופרים ומשוררים, הוגי דעות ורבנים, מנהיגים ציוניים לצד מדענים ועיתונאים. כל אלה ועוד רבים, גברים ונשים, הותירו חותם משמעותי על חיי התרבות של העם היהודי והחברה בישראל. בתוך כל אלה בולט הארכיון האישי של הסופר ש"י עגנון, חתן פרס ישראל לספרות, והישראלי הראשון שזכה בפרס נובל, בשנת 1966. ארכיון עגנון, שהופקד בספרייה הלאומית כשנתיים לאחר זכייתו בפרס נובל לספרות, מהווה אבן שואבת לכל חוקריו ומוקיריו של הסופר, שמנסים לדלות מבין הניירות הרבים שהותיר פנינים וחידודי לשון, ולעיין באלפי המכתבים שכתב לבני ביתו ולידידיו הרבים.
11 צפייה בגלריה
עגנון על רקע חומת העיר העתיקה בירושלים, סוף שנות ה-20 או תחילת ה-30
(באדיבות הספרייה הלאומית)
בימים אלה מציינת הספרייה הלאומית יובל לפטירתו של עגנון (י"א באדר 1970), ומפרסמת בפעם הראשונה עשרות תצלומים לא מוכרים של גדול הסופרים העבריים במאה ה-20. התצלומים מובאים לפניכם כאן.
חלק מהתצלומים צולמו בשנות ה-20 וה-30, וחלקם אף מוקדמים יותר, מתקופת מגוריו של ש"י עגנון בגרמניה (1924-1912). מתן ברזלי, מנהל מחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית, אומר כי בניגוד לכתבי היד הרבים השמורים בארכיון, המציגים את "עגנון הסופר", התצלומים מציגים את "עגנון האדם" בשלל מצבים טריוויאליים ואנושיים - כשהוא שוחה בים, משקיף מתוך אוהל בקיבוץ מעלה החמישה או כשהוא יחד עם אשתו אסתר וילדיו חמדת ואמונה.
11 צפייה בגלריה
עגנון על גג בית הרב גרינהוט, עטור זקן בשל ימי בין המיצרים. שנות ה-20
(באדיבות הספרייה הלאומית)
לצד התמונות האישיות מחייו של עגנון, נחשפים בסדרה גם תצלומים מטקס קבלת פרס הנובל וכן דיוקנאות רבים של עגנון לאורך השנים, חלקם ידועים יותר או פחות, וחלקם לא פורסמו מעולם.
