הכנר הנודע יהונתן בריק, שחי ב-10 השנים האחרונות באוטווה שבקנדה, הלך בתחילת השבוע לעולמו ממחלת הסרטן כ-20 יום אחרי שאובחן, והוא בן 52. בריק יובא בסוף השבוע לקבורה בישראל.
"זאת מכה גדולה לעולם המוזיקה הקלאסית", אמר בתגובה מנכ"ל המרכז למוזיקה בירושלים, גדי עבאדי. "יהונתן היה כנר נפלא, אדם מיוחד וחכם, בעל חוש הומור ואוהב אדם. עצוב לנו מאד שלא נוכל להקשיב לו יותר, ככנר, כמורה וכאדם".
בריק נולד בישראל והחל את לימודי המוזיקה שלו בגיל שש. בגיל 16 התקבל לאקדמיה למוזיקה של אוניברסיטת תל אביב, ולאחר שירותו הצבאי השלים את לימודיו באוניברסיטת סינסינטי. מוריו העיקריים לכינור היו אילונה פהר, הנרי מאייר ודורותי דיליי. הוא למד תאוריה של המוזיקה אצל סרג'יו נטרא והשתתף בכיתות אמן בהדרכת אייזק שטרן, הנריק שרינג, מקס רוסטאל וג'וזף גינגולד. בשנת 1993 זכה בפרס בתחרות הכינור הבינלאומית על שם וולטר ו. נאומבורג, וב-1997 זכה ב"פרס אופוס" של קוויבק שבקנדה.
בריק הופיע כסולן בקונצרטים, ניגן ברסיטלים רבים והשתתף בהופעות מוזיקה קאמרית עם אמנים בעלי פרסום בינלאומי. כמו כן, השתתף בפסטיבלי מוזיקה מהמובילים בעולם. כמורה לימד בריק ברחבי העולם. לפני תפקידו האחרון, כפרופסור לכינור באוניברסיטת אוטווה, כיהן כפרופסור בפקולטות של אוניברסיטאות מישיגן, מקגיל וטורונטו, ובבית הספר למוזיקה איסטמן. רבים מתלמידיו מאיישים תפקידים בתזמורות מובילות, הרכבים, ואוניברסיטאות.
"יהונתן תמיד היה ברוך כישרונות ואציל רוח", אומרת אחותו, אומנה בריק-אהרוני. "הוא ידע לנגן על כל דבר - כינור, ויולה, גיטרה, פסנתר, אקורדיון ואפילו על מכסי סירים. הוא היה מורה מחונן, בעל חוש הומור נפלא מילדות, והיה אהוב ויקר על כל תלמידיו וסובביו. יהונתן הקפיד להגיע לישראל עם ילדיו, כל שנה, ותמיד אהב לבוא להופיע בארץ. עולם המוזיקה מתאבל על לכתו, וחבריו מעידים שהוא משאיר חור ענק, שלא יתמלא בקלות. הוא יחסר לכולנו מאוד".
בריק הותיר אחריו בת זוג, שני ילדים, אמא ואחות.
