הספרייה הלאומית מזמינה אתכם ללמוד קצת היסטוריה ישראלית בעזרת חידונים קלילים לכל המשפחה. עד כמה אתם מכירים את חייו של הברון רוטשילד, איך נחשף המחדל של מלחמת יום הכיפורים וכיצד הגננות עזרו למפעל חייו של אליעזר בן יהודה? שחקו ותגלו
רוטשילד וארץ ישראל – סיפור אהבה
הנדיב הידוע, הברון רוטשילד, לא התגורר בארץ ישראל, אך ביקר בה חמש פעמים. למרות שרופאיו ייעצו לו שלא לבקר בארץ ישראל מפאת מצבו הבריאותי הרעוע, הוא התעקש לבקר בארץ. כשהברון עלה לגג בריכת המים בפתח תקווה הוא שיתף בהתלהבות את אשתו בתחושותיו כלפי מפעלו הארץ ישראלי: "עלי הנה, אדלאידה, מהר, והסתכלי במחזה הנהדר הזה... הנה רואה את, אדלאידה, בעינייך את כל זה, רואה את כמוני כי לא רק רומנטיקן ולא משוגע הייתי, כפי שקראו לי בעבור זה, כל אחי ורעי... ואנו עוד נזכה לחזות בעינינו בשיבת עם ישראל לארצו".
מכירים את הברון רוטשילד?
סדרו את האירועים בחיי רוטשילד לפי סדר התרחשותם. לחצו תחילה על האירוע המוקדם ביותר. לאחר מכן לחצו על האירוע שהתרחש אחריו וכן הלאה.
ממעריב לנוער לוועדת אגרנט
חודש לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים הוקמת ועדת אגרנט שבחנה מדוע הפתיעה המלחמה את ההנהגה המדינית ואת צה"ל. כחלק מהחיפושים בארכיונים, נמצאה כתבה במעריב לנוער שפורסמה מיד לאחר המלחמה ובה אומר יועץ ראש הממשלה, אל"מ ברוך לוי: "הלכנו ביודעין לעניין הזה, בעקבות כל מיני שיקולים פוליטיים-בינלאומיים... הפעם מי שצריך היה לשקול, החליט שמוטב שלא תהיה הפעם מלחמת-מנע על מנת שלא להסתבך". דבריו של אל"מ לוי הם לא פחות מהודאה בכך שישראל ידעה שהיא עומדת להיות מותקפת, והחליטה לא להקדים מכה.
משחק זיכרון
לפניכם שמות דמויות מרכזיות שפעלו במלחמת יום כיפור ובוועדת החקירה שהוקמה לאחריה. עליכם להתאים בין דמות לתפקיד שלה.
מרפובליקה עברית בתוך ממלכת ירדן ועד להסכם שלום
רבות נכתב על היחסים המיוחדים שהיו למלך ירדן, עבדאללה, עם הסוכנות היהודית ומדינת ישראל, לפני ובזמן מלחמת העצמאות. כבר לפני תוכנית החלוקה הציע עבדאללה להקים רפובליקה עברית בתוך מדינה ירדנית גדולה. באפריל 1949 נחתם הסכם שביתת הנשק עם ירדן, ו-45 שנה לאחר מכן נחתם הסכם שלום בין מדינת ישראל ויורשו של עבדאללה, המלך חוסיין. בטקס החתימה אמר ראש ממשלה ישראל יצחק רבין: "שלום בין מדינות הוא... ביטוי של אמון ושל הערכה".
מהם היחסים בין ישראל לירדן?
לפניכם משפטים שמתארים את היחסים בין ישראל לירדן במשך השנים. סדרו את המשפטים לפי הסדר הנכון.
מי החיה את השפה העברית? הגננות!
חשבתם שאליעזר בן יהודה החייה לבדו את השפה העברית? היו לו שותפות חשובות למפעל המדהים: הגננות בגני הילדים. הגננות הראשונות אסתר שפירא, לאה מזי"א-ניימן, יהודית אייזנברג- הררי, ואלישבע גיסין-שרויט-אפרתי חינכו לדיבור ומשחק בעברית בשיטת "עברית בעברית" - לימוד השפה כשפת אם.
אולם היו שסירבו לשתף פעולה עם המיזם. אנשי היישוב החרדי הישן התנגדו לגנים העבריים. בכרוז שנתלה בירושלים ב- 1902 נכתב: "ולא יהינו למוסרם לידי מנהיגי הגן הילדים, ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו ומפי זרע זרעינו עד עולם".
למרות ההתנגדויות דור הילדים הראשון שגדל בארץ למד עברית מפי הגננות, חזר הביתה ולימד עברית את הוריו. על כך כתב ד"ר מנחם ברונשטיין: "וראויה הגננת האלמונית ששמה ייחרת בדפתרי בוניה-מקימיה ונושאי רוחה של ארץ ישראל כשמותיהם של אלה שדאגו להקמתה".
