אחרי דחיות ושינויים, הנהלת פסטיבל ישראל הודיעה היום (ב') כי מהדורתו ה-59 תתקיים בירושלים מ-3 עד 12 בספטמבר. הפסטיבל היה אמור להתקיים בחודש יוני האחרון, ולכלול מופעים של שמות גדולים מהארץ ומחו"ל, אך הוא נדחה בשל מגפת הקורונה. מאחר שהשמיים עדיין סגורים, הפסטיבל כולו יוקדש השנה ליצירה מקומית וישתתפו בו אמנים ישראלים בלבד. בנוסף, התוכנית האמנותית הותאמה להנחיות משרד הבריאות, ותוכנם של חלק מהמופעים אף נוגע למשבר המתמשך.
"אל מול הטרגדיה הרפואית, הריחוק החברתי, השבר הכלכלי והשסעים הפוליטיים המציפים את חיינו, אנחנו רואים חשיבות עצומה בשמירה על רצף של עשייה תרבותית, חברתית וקהילתית לרווחת הקהל, האמנים, נותני השירותים המקצועיים וכלל סקטור התרבות", מסר מנכ"ל הפסטיבל, איל שר.
בתקווה שעד תחילת ספטמבר ניתן יהיה לקיים את המופעים עם קהל, הפסטיבל יתקיים בהתאם להנחיות התו הסגול. התוכנית האמנותית תצולם בכל מקרה ותשודר באתר הפסטיבל במחירים שינועו בין 25 ל-40 ש"ח למופע. מחירי המופעים עצמם ינועו בין 60 ל-120 ש"ח, וניתן יהיה לרכוש מנוי צפייה משולב במחיר של 225 ש"ח, שיכלול את מופעי פסטיבל ישראל ופסטיבל הג'אז הבינלאומי, שייערך במקביל.
אירועים נבחרים מתוכנית הפסטיבל
אחד הפתרונות שמצאו המארגנים למצב המאתגר הוא קיום אירועי חוץ. המוזיקאים תמיר מוסקט ואבישי כהן הם המנהלים האמנותיים של האירוע "משפחה" - סדרה של שלושה ערבים רצופים במפגשי מוזיקה במרחב הפתוח של גן הפסלים ובגלריות של מוזיאון ישראל. האירוע נערך בשיתוף פסטיבל הג'אז הבינלאומי, ובמסגרתו יתקיימו בין השאר מפגשים עם דודו טסה והאחיות אל כוויתי, נטע ברזילי ואחיה ורונה קינן עם מקהלת מזמור.
בגזרת המחול מתוכננים כמה מופעים מסקרנים, ובהם המופע של "ורטיגו – כוח האיזון", גוף של עמותת המחול ורטיגו, שמשלב רקדנים עם ובלי מוגבלויות. המופע שיקרא Shape On Us, בניצוחו של הכוריאוגרף שרון פרידמן, יעלה על במת תיאטרון ירושלים ויציג את יכולותיהם הפיזיות השונות של המשתתפים, שנעים ללא העזרים שמשמשים את חלקם להתניידות ביומיום, ודן במבט על גופו של האחר, על תנועותיו ועל שונותו.
עוד בתחום המחול כדאי לציין את המופע "כחולות" של הכוריאוגרפית גלית ליס, בהשתתפות 14 רקדניות בנות 80-65. המופע יוצג במרכז החדש לאמנויות הבמה (לשעבר קולנוע חן), שייחנך בשכונת תלפיות במסגרת הפסטיבל. האנסמבל מעלה בדרכים מקוריות וחשופות סוגיות של גיל, חברה ולאום, ומנכיח את האסתטיקה הפיזיולוגית של הגוף המבוגר.
בעוד חלק מהמופעים משתייכים באופן מובהק לדיסיפלינה מסוימת, ישנם גם מופעים שמשלבים כמה תחומי אמנות, כמו זה של היוצרת והבמאית לילך דקל-אבנרי וקבוצת פאתוס-מאתוס. המופע "פרויקט אייכמן – טרמינל 1" חוזר לאירוע שצרוב עמוק בתודעה הישראלית - משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן - ומעלה אותו לבמת מרכז האמנויות הבמה החדש בדרך לא צפויה. במופע שמשלב קול, תנועה, אור והקרנה, הקהל מלוהק לתפקיד העד ונחשף לשלוש נקודות מבט: של הפילוסופית חנה ארנדט, של התובע דוקטור גדעון האוזנר, ושל המשורר חיים גורי, שהיה עיתונאי וסיקר את המשפט בזמן אמת.
תוכנית הפסטיבל משלבת גם השתתפות פעילה יותר של הקהל, ועיסוק ביחסי האמן עם הקהילה. פרויקט "שגרה מוסדית 2.0" נוגע להתמודדות היומיומית והסיזיפית של האזרח עם הביורוקרטיה, שהפכה בימי הקורונה לנושא מרכזי בסדר היום הציבורי. הפרויקט מורכב מיצירות של אמנים מתחומים שונים, שישהו כמה שבועות במוסד ציבורי לבחירתם – כמו ביטוח לאומי, השוק הסיטונאי או קווי אוטובוס בעיר – ויציעו התבוננות מחודשת על שגרת החיים באמצעות פעולה אמנותית שתשלב את אנשי המקום. בין האמנים המשתתפים בפרויקט ניתן למצוא את אמן הרחוב אדם יקותיאלי (Know hope), האמנית החזותית הדסה גולדויכט, קהילת היוצרים הירושלמית מוסללה, הכוריאוגרפית מעין ליבמן שרון, המעצבת ואמנית המיצג נורית דרימר, אמנית הרישום רעיה ברוקנטל, המוזיקאית פיי שפירו ומצילת המזון דניאלה זלצר.