עם אבא שחקן במשרה מלאה ואמא שחקנית בעברה, זה היה רק טבעי ששחר שטראוס (14) ידע כבר בגיל חמש דקות שהוא חולם לפתוח סניף של עצמו מול מצלמה כלשהי, לא משנה איזו. אתם אולי כבר מכירים אותו מסדרת הילדים של החינוכית, "ילדי בית העץ", בה הוא מגלם את אופק - "הפרויקטור", כמו שהוא מכנה אותו. אבל כבר בגיל 11 קיבל שטראוס אישוש לתחושה שהוא נועד לשחק, כשאבא שלו, זהר שטראוס, שיחק בסרט "אול אין" והמפיקים חיפשו מישהו שיגלם את הדמות שלו בצעירותה. שטראוס ג'וניור נבחן לתפקיד והתקבל. "הצילומים היו מאוד מרגשים", הוא אומר השבוע בריאיון ל-ynet, "הייתי בלהט הרגע וסוף סוף עשיתי את מה שחלמתי לעשות".
מה פירוש "סוף סוף"? היית בן 11.
"כן, אבל מגיל מאוד צעיר אהבתי דרמות. אני דרמה קווין כזה וידעתי לעשות להורים שלי דרמות כשהייתי צריך. מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהב את המצלמה, ואני אוהב שמסתכלים עליי ומוחאים לי כפיים בסוף. תמיד ידעתי שאני אוהב את זה".
זמן קצר לאחר מכן שטראוס הצטרף לאבא שלו לצילומי הסדרה "אילת", שהתרחשו, ובכן, באילת. "אני בכלל באתי לנופש אבל ראיתי שמחפשים ניצבים אז אמרתי יאללה". רצה הגורל והתפקיד שקיבל שחר היה של נער בשם זהר שנקלע לתאונת דרכים. "אבא שלי היה מנהל המלון והוא מצא אותי דרוס על הכביש", הוא מגחך, "אז הוא עומד וצועק 'זהר! זהר!' ואני צריך לשחק אותה מת. היה מצחיק וקשוח בו זמנית".
לשטראוס זה הספיק כדי לדעת מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול, ואם אפשר - עוד קצת קודם. כשחזר מאילת כיתת רגליים עם ההורים שלו עד שמצא לעצמו סוכנות. אחרי כמה אודישנים הוא התקבל ל"ילדי בית העץ", שבימים אלה משודרת עונתה הרביעית ושנחשבת אולי לאחת הסדרות האחרונות בסדום שהורים יכולים לחוש עצמם רגועים כשהילדים שלהם צופים בה.
6 צפייה בגלריה
"באודישן הופתעו לגלות את הקשר ביני לבין אבא שלי". מתוך "ילדי ביץ העץ"
(צילום: באדיבות כאן חינוכית)
"ילדי בית העץ", שבמרכזה ארבעה ילדים ובית עץ המשמש להם כמקום מפגש, התחילה כפרויקט מוזיקלי, התרחבה לספר ילדים ואז להצגה, ובשנים האחרונות התגשמה גם בגרסה הטלוויזיונית. לאודישנים הראשונים לתפקיד בעונה השלישית הוא הגיע עם אמא שלו, אפרת רצון-שטראוס. "באודישן האחרון זה לא הסתדר לה אז אבא שלי ליווה אותי, הוא נשאר בחוץ ואני נכנסתי", הוא מספר. "הייתי המועמד האחרון ואז הם יצאו להפסקה, ראו את אבא שלי והופתעו לגלות את הקשר בינינו".
לפחות ככה יכולת לדעת בוודאות שלא ליהקו אותך בגללו.
"כן, זה עובר לי הרבה פעמים בראש. אני גם תמיד שומע תגובות כאלה, אבל אני לא מתעכב על זה. כאן ידעתי שזה לא המקרה כי גילו את זה רק בסוף הליהוק".
לעונה הרביעית, שצולמה בקיץ האחרון, מגיעים שטראוס והקולגות שלו לסדרה בוגרים ומפוכחים יותר, ובהתאמה משתנים גם הנושאים שהעסיקו את היוצרים, רועי שגב ושירלי דשא. איש לא רודף פה אחרי "הרעים" ומעטים המקרים בהם תתפסו אותם בוהים בנייד שלהם. בגזרה הקומית, ולא פעם גם הדרמטית, מקבלות הדמויות חיזוק מדמויות מבוגרות שמגלמים יניב ביטון (פקח החורשה) רוני הדר ואסי ישראלוף. בעונה הקודמת שודר פרק בשם "שתי אימהות" (תנחשו לבד במה הוא עוסק), בעונה הנוכחית יש פרק שעוסק בהתנדבות עם קשישים ובפרק אחר מתמודד אופק (אותו מגלם שטראוס), שהוריו גרושים, עם פחדים שצצים כשאמא שלו מוצאת חבר חדש. "זה אחד הפרקים היחידים שראיתי את אופק במצב עצוב, שהוא כמעט בוכה", מאבחן שטראוס, "בניגוד לעונה הקודמת שבה לאופק תמיד היה מצב רוח אחד. הוא לא היה מגוון או נעלב או משהו כזה".
הצלחת להבין מה עובר עליו שם?
"לא יצא לי לחוות את זה אז אני לא יכול להגיד שהבנתי את המקום, אבל התחברתי אליו. לא ישבתי וחשבתי על משהו עצוב כדי להיכנס לזה, רק ניסיתי להיות רגע עם עצמי. ילד אחד שלח לי תגובה וסיפר שהוא מאוד התחבר לעלילה, שזה ככה גם אצלו ושהפרק עזר לו להבין שהחבר של אמא שלו לא צריך להיות אבא שלו כדי שהוא יתחבר אליו".
(מתוך ילדי בית העץ באדיבות כאן חינוכית)
באיזו סיטואציה אתה הכי אוהב לשחק את אופק?
"כשהוא לחוץ, זה הכי מצחיק והכי כיף ומעניין ואינטנסיבי. בפרק 12 הוא מפיק פסטיבל והוא בלחץ של החיים, הוא מדבר לכולם לא יפה ומפחד שלא יצליח. בסוף, כשכלום באמת לא מצליח, הוא מוותר על הפסטיבל ואז בשיחה עם אפרים הוא מבין שאין דבר כזה מושלם, ושאפשר מכל דבר להפיק את ההכי טוב. אהבתי לשחק אותו ככה. היה לי כיף לעמוד עם אוזנייה כאילו אני מנהל של חברה ענקית ולצרוח על כולם, כי לאופק אין יותר מדי סצנות רגישות".
ההורים שלך נותנים לך עצות מדי פעם?
"בצילומים של העונה השלישית נתנו לי קצת יותר הנחיות, כי זה היה התפקיד הראשון שלי. בעיקר איך ללמוד טקסטים מהר, לעשות מה שאומרים לך ולהיות רציני על הסט, לדחות את הצחוקים לאחרי שמסיימים את הסצנה", הוא מחייך, "אבל את העונה הזאת עשיתי לבד".
מי שהצטרף לחבורת בית העץ בעונה הנוכחית הוא צ'יקו גונזלס (אסי ישראלוף), כוכב תוכנית הטלוויזיה "שורדים עם צ'יקו", המשודרת בערוץ 532 המדומיין. אך מי שיכול היה ללמד את צ'יקו כמה דברים על הישרדות הוא דווקא אבא שלו, שהיה אחד המתמודדים היותר מוצלחים בעונה האחרונה של פורמט הריאליטי האכזר, ולמרבה הצער הודח בשלב די ראשוני של המשחק. שטראוס הצעיר, חובב "הישרדות" בעצמו, מקפיד להתייחס לכל הסיפור בפרופורציות ראויות. "כשגיליתי שהוא הולך לשם הייתי בהלם של החיים", הוא משחזר, "אני זוכר שכמה ימים לפני זה הוא שאל אותי 'היפותטית, אם אני אלך ל'הישרדות', מה תגיד?'. כמה ימים אחר כך הוא אומר שהוא הולך ל'הישרדות'. אני ישר אמרתי לו כן, שזה בשבילו, שאני יודע שהוא אוהב את זה ושייקח את ההזדמנות הזאת".
חששת ממשהו?
"ברור, אני מכיר את אבא שלי", הוא צוחק, "אני מפחד שלפעמים הוא יגיד איזה משהו שלא במקום, שיביך אותי או אותו. היו הרבה מאוד חששות וכשראיתי את הפרקים הבנתי שהחששות שלי היו מוצדקים! אבל בסך הכל נהניתי מהצפייה".
חשבת שהוא יגיע רחוק?
"כן. כל כך רציתי שהוא יגיע רחוק, האמנתי שהוא יגיע רחוק, כי אני יודע שזה מתאים לו. אני חושב שאם לא הפציעה הוא גם היה מצליח כי זה הוא. גם בחיים הוא תמיד היה אסטרטג, תמיד מבין מתי אנשים משקרים לו והוא מאוד אוהב את הקונספט. הפציעה טשטשה אותו קצת. אבל לא לקחתי את זה כבד. סיפורים במדינה הזאת באים והולכים".
היית רוצה ללכת ל"הישרדות"?
"הייתי הולך. אם עכשיו יש 'הישרדות: ילדים' הייתי לוקח. אני בטוח שאני יכול. קיבלתי חינוך מצוין".
איך היה בלעדיו בשבעת השבועות של הצילומים?
"היה קשה. לא בקטע רע, אבל האמת פחות התגעגעתי עד ליום הולדת 13 שלי. אני זוכר שהייתי בבית ספר בשיעור ערבית והמחנכת נכנסת ואומרת לי לפתוח את הנייד. אני פותח ורואה שאמא שלי שלחה לי הודעה קולית מועברת. יצאתי החוצה והקשבתי לה - זה היה אבא שלי ששלח לי הודעה קולית ואמר לי מזל טוב. הוא שלח את זה משם, ממספר של מישהו מההפקה. ומאז התחלתי להתגעגע אליו, אני זוכר את עצמי יושב במסדרון בבית ספר ובוכה כשאני שומע את ההקלטה".
קיבלת תגובות על זה תוך כדי הסדרה?
"היו כמה תגובות רעות שהגיעו אליי, אבל אני אפילו לא עונה, אני מוחק. קראתי טוקבקים אבל רוב התגובות היו טובות בתכלס. רוב הצופים אהבו אותו לדעתי".
