בוקר טוב אספקלריות מכונפות שכמוכם. חילופי השבטים החזירו אותי לימים היפים בהם "הישרדות" ישראל (המדינה, לא המתמודד, כן?) רק עלתה לאוויר וההפקה, בין שלל המניפולציות שהפעילה על המתמודדים והצופים, הבינה שהיא צריכה להציל את האס שלה, דן מנו. מאחר שחברי השבט שלו היו פסע אחד מלטרוף אותו על מצע אורז, נמצאה סיבה פקקטה כלשהי להעביר אותו לשבט השני, שבט הבנות, שממנו הוא לא יודח. אלה היו ימים חשוכים ורעים, ואני בטוחה שההפקה הנוכחית הפנימה את הלקח ולעולם לא תעז לשטות בצופים באופן בוטה כל כך.
(מתוך "הישרדות VIP", באדיבות רשת)
ולעניין אחר, אין ספק שיש איזו רוח רעה בפיליפינים לאחרונה. אחרי דירוג המקובלים שמסרב להרפות מהמשחק, קיבלנו גם את השיימינג הפומבי של בני ברוכים, שחברי השבט החדש שלו נאלצו להחליט מול הפנים שלו אם הם רוצים אותו איתם או לא. בני ברוכים הוא לא נכס לשום שבט. הוא מצחיקן אובססיבי, קצת עצלן, גרוע במשימות וגם לא שומע טוב. אבל איזה בנפיט מקבלת ההפקה מלבעוט בו על השטיח מול המצלמות ושאר המתמודדים? מה ערכה של דרמה בשקל של בן אדם שבור?
אני מבינה את הרצון ליצור מערבולות ולהציף על פני השטח סכסוכים, אבל לא זאת דרכנו. זאת דרכו של "האח הגדול", וגם אז מדובר במפלטו של הנבל. היופי ב"הישרדות" הוא במהלכים שקורים מתחת לפני השטח, במניפולציות החכמות, במשחק החברתי של השחקנים. ההתעקשות של ההפקה לעשות הכל בכיכר העיר הפכה את המשחק החברתי בעונה הזאת למשפיל וקרינג'י. לתשומת לבכם.
הימים ימי סיפוח ושני השבטים סיפחו - מי יותר ברצון ומי פחות - חברים חדשים. המסע של ישראל בעקבות הברזנט משתלם לו בינתיים מאוד. הוא ואסי נפלו זה לזרועותיו של זה. רגב הבליג בקלות מדהימה על הטראומה שרק בפרק הקודם נדמה שהפכה אותו לדמות הטראגית של העונה. אלה הבינלאומית עלצה על הגעתו לשבט של עוד גבר אלפא, שעל אחת האונות שלו היא תוכל להיתלות כשהיא עייפה מכדי לחשוב בעצמה. אפילו דוד ואלינה, שהם המטרות הנייחות המתבקשות בפעם הבאה שאיטונג יפסידו חסינות, מחבבים את הבחור ששחקני כדורסל בדימוס מאוימים ממנו ונשים פורשות מהישרדות בשבילו. עושה רושם שישראל יצלח את המשחק עד לאיחוד, שם הוא יפגוש בזעמן הנורא של ליטל וניקול, אם הן יצליחו לשרוד את מועצות השבט הקרובות.
לליטל וניקול (בואי, ג'יזל את לא, אוקיי?) יש הרבה מאוד מניות בצניחה האינטלקטואלית של העונה. בכל פעם שאחת מהן מופיעה על המסך היד שלי נשלחת למסיכה, כי אני יודעת שאני עומדת להיחשף לרסס טיפתי של טינופת שמערכת החיסון שלי לא בנויה להתמודד איתו. ישראל עשה את המהלך ההגיוני מבחינתו, עבר משבט שבו הוא עמד להיות מטוגן במועצת השבט הבאה לשבט שישמור עליו עד לאיחוד. נכון, אם הוא היה קצת יותר נבון הוא היה לפחות זורק מילה לניקול וליטל, השושבינות הנאמנות, כי מי יודע, יכול להיות שעוד תיפגשו באיחוד, ואין לדעת מתי תזדקק לתמיכה מוראלית או להערצה נשית.
אבל ישראל שרף את כל הגשרים, והמהירות שבה ליטל עברה למוד וודו הייתה מפחידה. אני כבר הפסקתי לעקוב אחרי איחולי השיתוק והמחלה שהיא הרעיפה על קוז'י, האיומים שלה על כל מי שעפעף לכיוונה בהתנשאות, והדיבור המלוכלך שיוצא מהגוף הקטן הזה. אלוהים אדירים, סמדג'ה, את מנשקת את המזוזה עם הפה ג'ורה הזה? איזה קמפיין היא חושבת שהיא תשיג כשהיא תצא? אקונומיקה לפה? וכמובן התעלומה הגדולה מכולן - למה העריכה נותנת לזה מקום? בהצלחה לסמיון, שתפס את הרצועות של ליטל וניקול אחרי שהבעלים שלהן נטש אותן ונסע לחופש בצד השני של האי. בפרק הבא - קפרה מדיחים מישהו מעצבן. תהיו חזקים.
