ניקול רזניקוב לא נותנת לזוהר לסנוור אותה. מלכת היופי לשעבר וכוכבת "הישרדות" עובדת במכון יופי בתל אביב. מבחינתה, ביטחון כלכלי עדיף על עולם הזוהר. "אני בן אדם שמאוד אוהב יציבות ובשבילי יציבות זה שיהיה לי כסף לשלם שכר דירה", היא אומרת בריאיון ל-ynet אחרי שהודחה ממועצת השבט ב"הישרדות" הערב (שבת) והודחה מהמשחק. "אני יודעת שקורת גג שלי היא שלי ואני לא תלויה באף אחד. אני יודעת מה אני עושה עם הכסף שאני מקבלת מהתעשייה".
מה את עושה עם הכסף?
"בעזרת ה', כשיגיע היום והרגע, אדבר על זה. אני אוהבת שיש לי שפע. אם יבוא לי תיק שעולה עשרת אלפים שקל - אני אקנה, גם אם אני צריכה לעבוד במכון יופי כדי שיהיה לי את השפע הזה. אני לא אהיה 'ניקול רזניקוב מלכת היופי והשורדת' ובמאני טיים לא יהיה לי כלום. החשיפה לא מפריעה לי לעבודה. הבוסים שלי אחלה, מתחשבים בי והכל והם עוזרים".
ויש לך תיק שעולה עשרת אלפים שקל?
"יש לי, ויש לי גם תיקים שעולים יותר. משפשוף ציפורניים קניתי תיק ביותר מעשרת אלפים שקל. אבל כרגע אני צריכה להשלים בגרויות ופסיכומטרי. מתלבטת אם ללכת ללימודי משפטים או משהו אחר".
רזניקוב בת ה-20 התפרסמה כאמור כשנבחרה בתחרות מלכת היופי של ישראל ולוהקה לעונת ה-VIP של "הישרדות" ברשת. בתור מלכת היופי היא אולי הייתה אמורה לשמור על ממלכתיות, אבל באי הבודד היא רחוקה מזה והייתה מעורבת בוויכוחים קולניים שנגררו גם לקללות. "אני מצטערת על הקללות בהישרדות", היא מודה, "ביומיום שלי אני ניקול, עם כל מה שיש בתוך זה - ובגלל זה לוהקתי. אני לא חושבת שאני לא צריכה להיות מי שאני. אני לא יכולה להגיד שאני ממלכתית ואני גם לא פרינססה, אבל כשאני מקבלת הודעות באינסטגרם של אמהות שאומרות לי שילדים צופים בי ועלולים לקבל מסר לא נכון - אני מצטערת על זה. בדיעבד הייתי מתנהגת אחרת".
אז מה הביא אותך למצב הזה?
"כשאת רעבה, קר לך ואת עייפה - זה מצב קיצון. בדיעבד, ברור שלא הייתי מגיעה למצבים האלה. אבל בסופו של דבר אני נשארת אני".
רזניקוב גרה היום במרכז עם בן זוגה, אבל מבחינתה, אילולא האילוצים, הייתה נשארת לגור בעיר שבה גדלה, עפולה. "בפריפריה כולם חברים, יש חמימות כזאת. במרכז זה אחרת, כל אחד עסוק בעצמו. אתה לבד ואין לך חברים".
את ההדחה במועצת השבט היא משתדלת לקחת למקום חיובי. "אני בוחרת לראות את הדברים מזווית ראייה אחרת, אני חושבת שעשיתי שם כברת דרך ארוכה, ואפשר לומר שיצאתי בשיא. אני מאוד שמחה על המקום שהגעתי אליו, למרות שהייתי שמחה אם הייתי מגיעה למקומות רחוקים במשחק. אני שמחה שבגדול יצאתי בסדר עם כולם, השארתי דלתות פתוחות בצורה יפה. יש אנשים שהמשיכו למקום אחר במשחק והסיכוי לסכסוכים עם אנשים גדול יותר".
אבל היו לך חילוקי דעות קשים עם קוז'יקרו והחבר'ה.
"יש לליטל ולי פערים תרבותיים גדולים מעידו קוז'יקרו וירדן ג'רבי. זה קשור לאיפה שגדלת ומי אתה. אם אתה שם לב, שם זה הצד של היוצרים והספורטאים ויש להם מנטליות שונה, אני וליטל עממיות שיודעים לקבל את השונה, מבתים שונים. לצד השני היה קשה לקבל את הצד של ליטל - הם היו קרים, פוקר פייס, פחות מחבקים ופחות מכילים, ולי אישית נורא קשה. הם עקצו אותי, 'בחיים שלך לא קראת ספר'. זה שאני מעפולה לא אומר שלא קראתי ספרים! בא לי לצלם לעידו קוז'יקרו את הספריה שלי בבית. ברור שאני קוראת ואני אוהבת לקרוא. תבין את הפערים. נאוה בוקר שאלה את ירדן 'למה את לא מחבקת?', ירדן ענתה: 'למה אני צריכה לחבק אותך? את בן אדם זר'. אצלנו מחבקים את כולם. אתה יכול לא להיות חבר שלי אבל אתה תקבל ממני חום ולהן אין את זה ואנשים כמוני, כמו ליטל סמדג'ה וישראל אוגלבו - אנשים שנותנים להרגיש בית חום ואהבה - זה בשבילנו הזוי מה שקרה בצד השני. ומהצד השני, להם זה היה הזוי לראות אותנו".
והתגובות ברחוב?
"הרחוב מחבק אותי מאוד ואני ממש ממש שמחה, ואני חושבת שזה הכי כיף בעולם. אני לא יודעת איך הייתי מתמודדת בסיטואציה אחרת. אם הייתי אמורה להיות בסיטואציה של חוסר אהבה - לא יודעת איך הייתי מקבלת את זה. הרחוב מביע בי ובליטל תמיכה מובהקת בצורה מאוד ברורה. כמובן שבכל כלל יש יוצא מן הכלל".
היו שמועות על רומן שלך ושל סמיון. מאיפה הן נולדו?
"כשסמיון ואני חזרנו לארץ היינו בקשר ממש טוב. זה היה בתקופה שהזוגיות שלי לא הייתה מי יודע מה והוא עזר לי ובילינו. הוא באמת היה שם בשבילי בתור חבר. היה לנו את המכנה המשותף של 'הישרדות', שרק אנחנו מבינים וזה נתן לנו שפה משותפת, אבל זה נלקח למקומות אחרים. סמיון מדבר עם אבא שלי יותר ממה שהוא מדבר איתי. הוא יהיה חבר שלי לנצח. נתנו לעצמנו ליהנות מהשמועות. קיבלנו במה, דיברו עלינו, נהנו מזה, בחרנו להתעסק בצד הטוב והיפה של זה".
מי היית רוצה שיזכה?
"יש שלושה אנשים במשחק הזה שאני רוצה שישבו בגמר, ואם אחד מהם ייקח אני אשן טוב בלילה - ליטל, ישראל וסמיון".