העונה הרביעית והחדשה של "הכתר" היא זו שיצרה הכי הרבה באזז מבין עונות הסדרה, מאחר שבעונה הזו סוף כל סוף מגיעה הדרמה היוקרתית של נטפליקס אל "הבשר" לו חיכו מעריציה ומעריצי בית המלוכה הבריטי: פרשת צ'רלס ודיאנה. אבל גם המעריצים האדוקים יופתעו ממי שמצליחה, ובאופן זריז למדי, לגנוב את ההצגה מצ'רלס (ג'וש אוקונור), מדיאנה (אמה קורין) ואפילו מהמלכה אליזבת' (בגילומה של אוליביה קולמן האלוהית): מרגרט תאצ'ר, בגילומה של ג'יליאן אנדרסון.
עם קול צרוד ומחוספס, ראש הנוטה תמידית ימינה ואותה תסרוקת אימתנית ממנה קשה להסיר את העיניים, אנדרסון מעצבת דמות מרתקת ומלאת ניגודים. בגילומה, תאצ'ר היא אישה חזקה, עקשנית והחלטית בכל הנוגע למדיניות שלה ואכיפתה - ובמקביל היא גם אם ורעיה חמה, אוהבת ופגיעה להפליא ביחסיה עם בני משפחתה (וספציפית, עם בעלה דניס ובנה מארק. יחסה לבתה קרול היה שונה בתכלית, כפי שמדגישה הסדרה). זוהי תצוגת משחק משכנעת ומלאת תשוקה, הגם שבולטת וגדולה מהחיים - אבל כמו כל דבר שקשור ל"הכתר", במהרה גם היא הפכה לעניין שנוי במחלוקת. בימים האחרונים הרשת עולה על גדותיה באייטמים אודות מעריצים שמשבחים את הופעתה הממגנטת של אנדרסון, ובמקביל, בשלל אייטמים המקבצים את תלונותיהם המרות על הכיוון המוקצן אליו לקחה את התפקיד, לטענתם. ההשוואה לתפקיד שעשתה מריל סטריפ ב"אשת הברזל" (2011), עליו זכתה באוסקר השלישי שלה, גם היא בלתי נמנעת.
הטריילר של "הכתר", עונה 4
(נטפליקס)
אנדרסון, מבחינתה, וכפי שניכר בתצוגה הטוטאלית שלה, עבדה קשה מאוד כדי להיכנס לדמות ואף בילתה בהכנות שנה לפני הצילומים, כפי שסיפרה בכתבה ל"ואניטי פייר". "עבדתי עם מדריך דיבור, ניסיתי למצוא את הטון הנכון כדי שזה לא יהפוך לפרודיה, כי היו המון כאלו... בין אם אתם אוהבים את האופן שבו גילמתי את דמותה או לא, אני לא חושבת שהייתי יכולה להתאמץ יותר. כל עוד אני מרגישה כך, לא באמת משנה אם אנשים חושבים שהצלחתי או לא. על זה אין לי שליטה... אבל אתה צריך לומר 'כן' לדברים שמפחידים אותך, כי אם לא, אתה תחיה בעולם של חרטות, וזה לא בריא".
עבור אנדרסון בת ה-52, ההופעה ב"הכתר" היוקרתית (אותה יצר וכותב בן זוגה, התסריטאי המועמד לאוסקר של "המלכה", פיטר מורגן) היא אבן דרך נוספת בקריירה שרק הולכת והופכת למפוארת יותר עם השנים. לא מדובר בעניין של מה בכך, בהתחשב בכך שהקריירה הנ"ל החלה עם הפריצה שלה בתפקיד הסוכנת דיינה סקאלי ב"תיקים באפלה" – דרמת המתח והמד"ב המשפיעה והפולחנית שרצה במשך תשע עונות מ-1993 עד 2002 (ואז הניבה צמד עונות נוספות 13 שנים לאחר מכן, כמו גם צמד סרטי קולנוע).
"תיקים באפלה" הפכה את אנדרסון לכוכבת בינלאומית ולסמל סקס בקרב רבבות גיקים שראו בסקאלי הנחושה והסקפטית את התגשמות כל חלומותיהם. אבל בשנים שלאחר "תיקים באפלה", היא נאבקה למצוא פרויקטים ראויים. לבד מהתפקיד בעיבוד הקולנועי לרומן "בית האשליות" מ-2005, ותפקיד נוסף בעיבוד של ה-BBC ל"בית קדרות" של צ'רלס דיקנס, אשר זיכו אותה בשלל שבחים ופרסים, היא לא הותירה חותם של ממש בקולנוע או בטלוויזיה במהלך העשור הראשון של המילניום החדש. בשביל הפרנסה, היא הסכימה לככב בסרט נוסף של "תיקים באפלה" שיצא ב-2008 (סרט הקולנוע הראשון של הסדרה יצא ב-1998).
העקשנות משתלמת
אולם גם במהלך השנים הצחיחות יותר, אנדרסון המשיכה לעבוד ללא הפסקה, גם אם בפרופיל נמוך למדי. העקשנות השתלמה, ובעשור השני של המאה ה-21 כוכבה דרך שנית – ולמעשה, אפשר לומר שמבחינת גיוון ואיכות, השנים האחרונות הן הטובות ביותר בקריירה שלה. מעבר לצירופה לקאסט של "הכתר", אנדרסון מככבת ב"חינוך מיני" האהודה, גם היא של נטפליקס, שחודשה לאחרונה לעונה שלישית. עוד קודם לכן הספיקה להפציע בדרמת הפנטזיה המרהיבה "אלים אמריקאים" של רשת Starz, ובמיני-סדרה היוקרתית "מלחמה ושלום" של ה-BBC. בין 2013 ל-2016 גם שיחקה ב"חניבעל" הייחודית והפולחנית, והובילה את שלוש עונותיה של דרמת המתח "The Fall" בתפקיד הראשי (והסקסי להפליא). וגם בתיאטרון הותירה אנדרסון חותם: ב-2014 זכתה לשבחים כאשר כיכבה בעיבוד הבימתי ל"הכל אודות חווה" לצד לילי ג'יימס, בעוד הופעתה כבלאנש דובואה בעיבוד למחזהו של טנסי וויליאמס "חשמלית ושמה תשוקה" – שעלה בלונדון, ובהמשך גם בניו יורק - זיכתה אותה בשלל פרסים וסופרלטיבים. "הופעה מזהירה", החמיא לה מבקר התיאטרון של "הטלגרף" הבריטי, "זוהי פסגת הקריירה שלה".
כמו שחקניות אחרות בנות דורה – קייט בלאנשט, ניקול קידמן, רובין רייט, ויולה דייוויס, מריסה טומיי ולורה ליני, אם לנקוב בכמה שמות – גם אנדרסון משגשגת מבחינה מקצועית אחרי שחצתה את גיל 50, וזו עדות לשינוי המבורך שעברה (וממשיכה לעבור) תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בשנים האחרונות. אבל זהו לא רק השינוי החברתי המתחולל – עם זרזים בדמות מהפכת METOO – שמגדיל את טווח התפקידים המוצעים לשחקניות בגילים האלו, אלא גם מהפכת התוכן והסטרימינג המטלטלת את התעשייה בעשור האחרון. היום, עולם התוכן העשיר והתחרותי מזמן אינספור פלטפורמות, פרויקטים ותפקידים מגוונים לשחקניות כמו אנדרסון ושות', מעל גיל 50 ועם כל הכלים שרכשו במהלך הדרך. זהו תיקון היסטורי נמשך לעוול של שנים, בתעשייה שבאופן מסורתי נוהגת לקדש את הנעורים והיופי על פני הכישרון והניסיון. ואנדרסון מגיעה עם ים של ניסיון.
"אתם חושבים שיש התרככות המגיעה עם השנים?", שאלה בריאיון למגזין Men's Journal לפני כשנתיים, והשיבה: "אני חושבת שההפך הוא הנכון. אולי אנו מתרככות כשאנו מגיעות לגילאי ה-60 וה-70 שלנו, אבל אני חושבת שבגיל שלי, הרבה נשים דווקא מתקשחות. יש לך כבר היסטוריה וידעת כאב. חווית אובדן וכעס, תסכול ועצב". את כל אלה – האובדן והכעס, התסכול והעצב - מוזגות אנדרסון והקולגות שלה לתפקידים הבשרניים ביותר בקריירה שלהן, כשהן רושמות הישג אחר הישג.
אגב, ייתכן כי מי שחווה כרגע תסכול הוא דווקא הפרטנר של אנדרסון ל"תיקים באפלה", דייוויד דוכובני, שגילם את מאלדר וסומן ככוכב הגדול שייצא מהסדרה. לרגע הוא גם אכן היה הכוכב הזה, אבל לא לזמן רב. חמש שנים אחרי תום הסיבוב הראשון והמפואר של "תיקים באפלה", מצא את עצמו דוכובני בתפקיד הראשי ב"קליפורניקיישן" – הדרמה הקומית של רשת שואוטיים, שרצה במשך שבע עונות מצליחות. אבל מאז שירדה מהאוויר ב-2014, דוכובני - כבר בן 60, קשה להאמין – לא רשם תפקיד משמעותי.
אומנם לפני כחמש שנים הוא הפציע בסדרת דרמה נוספת, "אקווריוס", אבל היא לא הצליחה להמריא ומאז דוכובני לא עשה שום דבר משמעותי - בטח שלא אל מול הפריחה המרשימה של הקולגה שלו, אנדרסון. ואם מישהו צריך עדות ברורה יותר לאופן שבו משתנה אל מול עינינו תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, גורלם של השניים – מי שעל פי כל הסימנים היה צריך להפוך לכוכב הוליוודי גדול אך כשל מלעשות כן, ומי שעל פי המסורת ההוליוודית הרקובה אמורה הייתה להידחק אך ורק לתפקידי אמהות/סבתות אחרי שחצתה את קו ה-50 – לגמרי מספק אותו. עידן חדש.
