בוקר טוב, פתיתי שלג ייחודיים שכמוכם. מישל הלכה אמש הביתה במחטף לא מזיק שעשתה רות, כששלפה את ניר מרשימת ההדחה ושתלה את היפיופה במקומו. לא הפסד גדול לבית, חבל רק שהראשונה לערוק למחנה השפויים מהכת הקטנה של ירדן הייתה גם הראשונה להתחפף מהבית, ולא הספקנו ליהנות מהיתרון המספרי. למזלה, מישל עשתה את הפאדיחה שלה בשבוע האחרון כשענתה ברעותה השתנקרות שקר ואז בכתה והחליטה שהיא בעצם לא כזאת, וככה היה מה להכניס לדקת סיכום השהות שלה בבית כי אחרת היא הייתה צריכה להסתפק בתמונות שלה בג'קוזי ובקטעי וידאו של חתולים.
מישל המודחת הראשונה מבית "האח הגדול"
עוד דיירת שיכולתי לוותר על נוכחותה ונקלעה השבוע לריב מיותר היא יעל. מה היא מביאה לבית "האח" מלבד הסיפור שלה על גואל רצון, עליו היא רוצה לדבר אבל לא רוצה לדבר או כן רוצה לדבר אבל בלי לדלג על התקציר ובלי ספוילרים? בואי נודה באמת, הגעת לבית "האח" כדי לפרסם את ההרצאה שלך בה את מדברת על חייך עם גואל רצון. לא שיש בזה משהו רע, כל אדם מפיק את המיטב מנסיבות חייו וממה שהאל הטוב העניק לו, אבל בואי. אני לא אומרת שאת חייבת לדבר על הכל, את יכולה לעשות כמה פרקים שאת רוצה לדוקו-פשע שלך, כולנו יודעים איך זה נגמר, בכל מקרה. אבל אין צורך להתעטף בקורבנות מפוארת כשמישהו אחר מגיב לסיפורים שלך במשהו שהוא פחות מהערצה.
המלכוד של יעל (ושל ליהוקים אחרים מהז'אנר הזה) הוא השתייכותם למשפחת האנשים הלא מעניינים שקורים להם דברים מעניינים. רצה הגורל ויעל נקלעה לכת שממנה לא הצליחה להיחלץ עד שילדה שמונה ילדים לראש הכת, למרות שהבינה שהיא צריכה להתחפף משם כבר אחרי הילד הראשון. זה הטיקט שהיא הגיעה איתו לבית "האח" והיא לא מצליחה להיחלץ ממנו מהסיבה הפשוטה - כאדם היא לא מצליחה לייצר עניין, ובבית "האח" העולם שבחוץ מאבד משמעות די מהר, המעגל הפנימי בבית הופך לעולם שלך, כמו מלון קליפורניה שמתוכנן להתרסק אל הגמר, ואם אין לך מה לתרום לעולם הזה אתה לא קיים.
4 צפייה בגלריה
משתייכת למשפחת האנשים הלא מעניינים שקורים להם דברים מעניינים. יעל מתוך "האח הגדול"
(צילום מסך, רשת)
וכאן אולי המקום לעקור מהשורש עוד אחד מביטויי ה-PC המקוממים שהריאליטי הביא לחיינו, ואני מדברת על "שופטים אותי". כן, שופטים אותך. ככה זה בדינמיקה בין בני אדם. יש להם דעה על המעשים שלך, על הדעות שלך ועל תכונות האופי שלך. הבאתם את עצמכם לטלוויזיה, לסלון של חצי מדינה ואתם באמת מצפים שלא ישפטו אתכם? רוצים לאכול את העוגה ולא להשמין? "שופטים אותי" הוא בן דודו המכוער של "כזה אני", על שם גדי הקווקזי. אנחנו יודעים שכזה אתה, זאת הבעיה. "כזה אני" אינו מצדיק שום דבר. העובדה שאתה כזה היא בדיוק העניין שלשמו התכנסנו ושיש מקום לשנות, וכן, חבר, אנחנו שופטים אותך על זה. תתרגל.
בלי להרגיש, נכנסה מערכת סוערת של מזג אוויר לבית "האח", וכנראה שזה השלב הזה בו הבית הופך לבית ספר תיכון. אין לי מושג מה ירדן רוצה מחייה של תקווה. אני באמת מצטערת שלא רואים יותר מתקווה בפרקים - אני מניחה שזה בגלל היחסים המאוד אינטימיים שהיא פיתחה עם המצעים שלה. ירדן לא מסוגלת לסבול את הקשר שלה עם ליאור, ובהיותה תיכוניסטית הבלאי שהיא, היא ממררת את חייה ועושה עליה חרם. ככה או ככה, אנחנו המפסידים העיקריים מהסיפור הזה כי העורכים משום מה מתעקשים שירדן היא הציר של הבית ואיכשהו כל הפרקים חגים סביבה. נשגב מבינתי איך הם נפלו בפח הפשוט של ירדן, שמייצרת כל כך הרבה רעש מעושה סביבה, כמו צבא של מתבגרים שיצאו לסיבוב בכיכר דיזנגוף בפעם הראשונה בלי מבוגר אחראי.
אני מבינה שמושקע המון מאמץ ברומן המדומיין בין ליאור לירדן. רוצים רומן? אין בעיה! יש את רות וניר, שימו את הכסף שלכם שם. אל תתמרצו את שני המחופפים האלה. קודם כל, מאוד יכול להיות שבקרוב לא יהיה לכם עם מי לעבוד - אחרי הפרישה של מישל והפזילה של אמילי החוצה, מחנה ירדן הולך ונכחד. זה אומר שעוד לא הרבה זמן ירדן תישאר עם עצמה, תלכלך על עצמה, תצעק על עצמה שהיא אוהבת את עצמה מבחינה אישיותית ושהיא מדהימה אבל היא חרא של בנאדם והיא לא סובלת את עצמה, ואז בפרק תשע היא תתפרץ עם שוטגאן ותחסל את כולם.
מצד שני, לוקח אחד כדי לזהות אחד, ומול הדיקטטורה של ירדן נמצא ליאור שמת להיות פרינס צ'ארמינג ולהציל איזו נסיכה - או נסיך, אנחנו לא מפלים - אבל בעיקר יוצא חמום מוח. ליאור כמו גרסה חיה של משתמשי פייסבוק דעתניים שכל כמה דקות נזעקים כדי לומר את דעתם, והם לא מתביישים לומר את דעתם והם יגידו את דעתם אפילו אם מישהו ינסה לסתום להם את הפה ואלוהים אדירים, ביצ'ז, לאף אחד לא אכפת מה דעתכם.
אם דעה היא כמו חור תחת, פרדון מיי פרנץ', אז מוטב יהיה אם נגביל את מספר הדעות הנחרצות שלאדם מותר להחזיק בהן לאחת. כרגע ליאור מסתובב עם אינסוף חורי תחת כאילו הוא נרדם על הראוטר והרקטום שלו השתבט בלי שליטה. כל דבר מצליח איכשהו לחמם אותו כי הפתיל שלו קצר יותר ממעגלי התודעה של מירי רגב. אני קוראת מכאן לממשלה להכניס לתקציב השנתי מסוק לליאור עם מסר אחד: תנוח.
בשבוע הבא: מתארגנת תפילה המונית בכותל שתקווה תצא מהדיכי. שובי הביתה, תקווה, סלחנו על הכל.
