ההוגה והיוצרת של ברבי הייתה אישה בשם רות הנדלר. יותר נכון, ברבי הוסללה על ידי הנדלר מבובת צעצוע לגברים לכזו שנועדה לילדות. הנדלר הייתה אשת עסקים נבונה ואסרטיבית, והיא האמינה שברבי, אישה לכל דבר, תאפשר לילדות שישחקו בה לדמיין לעצמן את חייהן הבוגרים. מפה לשם, ברבי הפכה לסמל לשוביניזם סקסיסטי שמעורר כעס בקרב לא מעט נשים, והמותג עושה כמיטב יכולתו כדי להיחלץ מהדימוי הזה גם בימינו.
לאורך ההיסטוריה נשים היו המנוע המרכזי במאבק למען זכויות נשים, אבל גם בצד השני של הנהר הזה עמדו נשים וניסו להסיט את הסירה לכיוון ההפוך. פיליס שלאפלי, גיבורת הפרק הראשון מבין תשעה של Mrs. America שעלתה אתמול (ד') בהולו, הייתה עורכת דין רפובליקנית שתיזכר בהיסטוריה האמריקנית בעיקר כאישה שהצליחה לעצור את ה-ERA - התיקון החוקתי שנועד לקדם את השיוויון בין גברים ונשים.
Mrs. America - טריילר
(Hulu)
התיקון כמעט יצא לפועל בשנות ה-70 והיה עובר אלמלא פעילותה הפוליטית הנחושה של שלאפלי, אשה דעתנית, נחושה וחזקה, שהייתה נחשבת לפמיניסטית לפי כל קריטריון למעט אולי הדעות שלה. באמצעות גיוס של לובי נחוש במדינות שונות בארצות הברית, הצליחה שלאפלי למנוע את אשרור התיקון, בטענה שהוא יביא לגזרות כמו גיוס נשים לצבא, לא עלינו, 50 שנה לפני שנשיא ארצות הברית הצהיר על החיבה שלו לחפינת איברי מין נשיים.
2 צפייה בגלריה
הייתה יכולה להיות פמיניסטית בעולם אחר. בלאנשט בתפקיד שלאפלי, מתוך Mrs. America
(צילום: באדיבות HULU)
אין עידן טוב מזה לסקירה היסטורית על תולדות המאבק למען זכויות הנשים, ויעידו שלל הסדרות האחרות שמתמקדות בו או לפחות משרבבות אותו לתסריט (האחרונה הייתה "הטובות לקרב" המצוינת). אבל Mrs. America, שתרגמה את ההיסטוריה האמריקנית לסדרה עלילתית שברובה נצמדת למציאות, מצליחה להפוך את ההיסטוריה הזאת לסדרה מרעננת, רלוונטית וקולחת. ואם אתם מוצאים את עצמכם נזרקים במהלך הצפייה לסדרה אחרת, "מד מן", זכותה תגן עלינו, זה לא במקרה. היוצרת של Mrs. America, דאבי וולר, הפיקה וכתבה בעונה השלישית של "מד מן" (וגם ב"עקרות בית נואשות"). למעשה Mrs. America מתחילה בריצה שלה בנקודה בה "מד מן" הסתיימה, ודון דרייפר הזה את הפרסומת לקוקה קולה, והיא בהחלט נוגעת למצבן של עקרות הבית הנואשות של שנות ה-70.
תוך כדי קידום העלילה מתמקד כל פרק ב-Mrs. America באישה אחרת שהייתה חלק מהמסע להעברת התיקון, בין היתר תוכלו למצוא שם גלוריה סטיינם, שירלי צ'יזהולם, בטי פרידן ונשים נוספות שהיו חלק מהקואליציה הפוליטית הלאומית של נשים אמריקניות בשנות ה-70. הבחירה לפתוח דווקא עם שלאפלי (בגילום מושלם של קייט בלאנשט) מסקרנת בעיקר הודות לקונפליקט בחייה של שלאפלי, שמתנגדת לכך שנשים יעבדו, למשל, כדי שלא תיאלצנה להתמודד עם שני ג'ובים במשרה מלאה - בחוץ ובבית, אבל היא עצמה כמובן מנסה לג'נגל בין תפקידה כאם לקריירה פוליטית; שטוענת שדיכוי נשים אינו קיים בזמן שהיא עצמה הודפת אותו כמעט בכל סיטואציה, בקרב המשפחה שלה ובחוץ.
Mrs. America, שנוצרה עם רשת FX ומשודרת בהולו כחלק משיתוף הפעולה בין שתי הרשתות, הייתה יכולה להיחשב בקלות לשיעור בלמידה מרחוק אלמלא הייתה מבדרת ומהנה כל כך. בחירה מצוינת של הדמויות, קצב מהיר, דיאלוגים חדים ויכולת לשאוב את הצופה אל הדרמה והמורכבות שלה, כמו גם לאפשר לו ליהנות מהפרספקטיבה ולהסיק את התובנות בהשוואה בין אז להיום. השחזור התקופתי יפהפה וההצצה לאחורי הקלעים הפוליטיים של המהלכים חדה ופוקחת עיניים. ההוכחה שההיסטוריה אמנם חוזרת על עצמה אבל אף אחד לא אמר שהיא חייבת לשעמם.
