כמו סרטי ספורט, סרטים על עולם המחול ממשיכים לצוץ בכל פעם מחדש. נראה שאין סגנון ריקוד שלא זכה לביטוי קולנועי כזה אחר, בין אם מדובר בבלט קלאסי, סטפס, היפ הופ קופצני או סתם ריקוד חובבני שנועד לרומם את הנפש. גם נטפליקס הבינו את הפוטנציאל של הז'אנר, והיום (שישי) עולה ברשת הסטרימינג סרט ריקודים חדש, "בתוך הקצב", על תלמידת תיכון (סברינה קרפנטר) שמקימה קבוצת ריקוד - אף שאין לה שום כישרון לכך - כדי לצבור קרדיט לקולג' יוקרתי. לרגל עלייתו, החלטנו לדרג את סרטי הריקודים הגדולים בכל הזמנים עם סצנות הריקוד הטובות ביותר, כי אין שילוב סוחף יותר מקולנוע ומחול.
(2014) You Got Served .15
המזל הגדול של שאר הסרטים ברשימה הוא ש-You Got Served לא עשה את דרכו לישראל אלא הסתפק בהקרנות במדינות נבחרות באירופה, מה שהפך אותו למתחרה הרבה פחות איקוני או מאיים. עם זאת, כסרט ריקודים הוא מתעלה על רבים בקלות, עם אומריון מלהקת B2K ככוכב הראשי ועלילה מקורית שעושה כבוד לתרבות ריקודי הרחוב.
דיוויד ואלג'ין הם צמד חברים שמתחרים מדי שבוע עם הצוות שלהם בקרבות ריקודי רחוב בלוס אנג'לס. כשהם מגלים שהצוות המתחרה, אותו מנהיג ילד שמנת מהאו.סי, גנב להם את אחד הרקדנים - הם מפסידים לראשונה, ומשם הכול מתפרק. ההתאהבות של דיוויד באחותו הקטנה של אלג'ין לא עוזרת למצב, השניים מסתכסכים ומחליטים להתחרות בנפרד בתחרות ענק בחסות MTV, שבה הזוכה ב-50 אלף דולר ייבחר על ידי ליל קים והכוריאוגרף ווייד רובסון (הזכור, למרבה הצער, מפרשת מייקל ג'קסון). איך זה נגמר? לא נספיילר למקרה שטרם צפיתם בו, אבל כן נבטיח שעה וחצי מלאות בריקודים מהולים בצחוק, מתח, דרמה ואפילו עצב, כשברקע אמני היפ-הופ כמו פאטמן סקופ, טימבאלנד, ג'ו באדן וכמובן B2K.
14. פלאשדאנס (1983)
אי אפשר לעשות כתבת סרטי ריקודים מבלי להזכיר את "פלאשדאנס", שהביא לתרבות הפופולרית להיטים כמו What A Feeling של איירין קארה ו-Maniac של מייקל סמבלו. אומנם מדובר בסרט ריקודים איקוני, אבל על האיכות שלו אפשר להתווכח ולכן הוא ניצב במקום ה-14. הסרט מגולל את סיפורה של אלכס אוונס, שעובדת למחייתה במחצבה ביום, ונרטבת על הבמה כרקדנית חושנית בלילה - הכול כדי להגשים את חלומה ולהתקבל לבית ספר מקצועי לבלט.
13. פוטלוס (1984)
ב"הנוקמים: מלחמת האינסוף", רגע לפני שהעולם נחרב, פיטר קוויל, שבילה את רוב חייו בחלל החיצון, שואל את ספיידרמן אם "פוטלוס" הוא עדיין הסרט הכי טוב בכל הזמנים. ספיידרמן המבולבל עונה לו שהוא אף פעם לא נחשב לכזה. אנחנו בצד של איש העכביש, אבל גם אם לא מדובר בסרט הכי טוב בכל זמנים, הוא עדיין אחד מסרטי הריקודים החמודים שיש עם פסקול שחוגג את כל הטוב של שנות ה-80. שלא כמו סרטים אחרים ברשימה, הריקוד ב"פוטלוס" הוא לא עניין מקצועי, אלא יותר רוחני. רון מקורמק (קווין בייקון) הוא נער שמגיע לעיירה קטנה ושמרנית ומגלה שיש שם חוק שאוסר על התושבים לרקוד. בתור רקדן חובב הוא מחליט להילחם על הזכות הבסיסית שלו להניע את הרגליים. הוא יוצא למאבק מול הכומר בעיירה (ג'ון ליתגו), שחוקק את החוק אחרי שבנו נהרג בתאונה כשחזר ממסיבות ריקודים. המטרה של רון היא להחזיר את החיות לעיירה המנומנת ולהראות לתושבים שריקוד הוא לא חטא, אלא צורך קיומי בסיסי.
12. לילות לבנים (1985)
סרט ריקודים שמתרחש על רקע המלחמה הקרה בכיכובו של מיכאל ברישניקוב האגדי. ברישניקוב מגלם את ניקולאי, רקדן בלט מפורסם שערק לארצות הברית מברית המועצות, שם הוא מתחזק קריירת ריקוד מצליחה. כחלק מסיבוב ההופעות העולמי שלו הוא טס ליפן, אבל המטוס נאלץ לבצע נחיתת חירום בסיביר בגלל תקלה. כאשר הרוסים מגלים שניקולאי נמצא בשטחם, הם מחזיקים בו ומצוותים אותו לרקדן סטפס אמריקני (גרגורי היינס) שעבר לרוסיה ואמור לשכנע אותו לחזור לרקוד למען המולדת. הסרט מלא בקטעי מחול נהדרים, אבל השיא הוא הריקוד המשותף של השניים שטומן בתוכו את המסר שריקודים הם עניין אוניברסלי שגובר על מוצא, צבע עור ואידיאולוגיות.
11. תהילה (1980)
הבמאי אלן פארקר, שהלך לעולמו לפני שבוע, השאיר אחריו מורשת ארוכה של סרטים נהדרים, אחד מהם היה "תהילה". הסרט עוקב אחר מספר תלמידים בבית ספר יוקרתי לאמנויות בניו יורק, לאורך ארבע שנות לימודיהם - מהאודישנים ועד טקס הסיום. בין הפסקת ריקוד אחת לשנייה, פארקר לא שכח גם את הלחץ הגדול שמונח על כתפי הצעירים המחוננים והמוכשרים.
"תהילה" הקדים את זמנו מבחינת קאסט השחקנים המגוון שלו - שנחשב לנדיר אפילו היום. מלירוי, הרקדן האפרו-אמריקני שמגיע משכונת מצוקה ועד קוקו המוכשרת שהתקבלה לכל המחלקות האמנותיות בבית הספר. כל הקלישאות של בתי הספר לאמנויות היו שם, לפני שהפכו לכאלה: המורה הקשוחה והלא מתפשרת למחול, התלמיד שמורד במוזיקה קלאסית והתלמידה הביישנית שיוצאת מהקונכייה שלה בזכות כישרון הנגינה שלה. בעקבות הצלחת הסרט, נוצרה גם סדרת טלוויזיה עם אותו שם, בהשתתפות חלק מהקאסט המקורי וגם מחזמר בברודווי. שיר הנושא, Fame, הפך ללהיט היסטרי ואם עוד לא התחלתם לזמזם אותו עכשיו זה הזמן. ריממבר מיי ניים, פיים!
10. תזיזו ת'רגליים (2006)
מכל בעלי החיים שבעולם, פינגווינים קיסריים הם לא החיה שהיינו בוחרים להציב במרכז סרט על ריקודים. יש להם רגליים קצרות שבקושי רואים, גוף שמנמן ועגלגל וכנפיים עם טווח תנועה מוגבל למדי. אבל "תזיזו ת'רגליים", בבימויו של ג'ורג' מילר ("מקס הזועם"), חוגג על המגבלות האלה והופך אותן ליתרון. בטבע, פינגווינים זכרים מבצעים שירי חיזור כדי למשוך נקבות. גיבור הסרט הוא מאמבל, פינגווין צעיר שלא יודע לשיר, אבל הוא ניחן בכישרון ריקוד ובחוש קצב מפותח. כולם רואים בו פינגווין חלש ולא מוצלח, עד שהוא נשבר ומחליט לחפש את עצמו במקום אחר. בסוף הוא כמובן חוזר, בין השאר בזכות כישורי הריקוד שלו, ועם המסר הנהדר שריקודים זה דבר טוב ומשחרר ושכולם צריכים להזיז יותר את הרגליים.
9. סטפ אפ (2006)
בעלילה הזאת אתם תיתקלו עוד הרבה - רקדנית בלט יפהפייה (ג'נה דוואן) שחולמת על קריירה מצליחה בתחום פוגשת רקדן ברייקדאנס (צ'נינג טייטום) מבית שבור שמעביר את זמנו בוונדליזם, פריצות לרכבים וקטטות מיותרות. הוא נתפס על חם כשהוא משחית רכוש וכעונש מחויב לבצע עבודות שירות. איפה? בבית הספר לאמנויות שבו היא רוקדת - בדיוק כשהיא מחפשת פרטנר לריקוד שיצליח להניף אותה באוויר. וצ'נינג, כידוע, הוא אחד שיודע להרים. עם יציאתו ב-2006, "סטפ אפ" הפך להצלחת ענק שהניבה עוד ועוד סרטי המשך, אך אם להיות כנים - במבחן הזמן הוא הרבה פחות סוחף משזוכרים, כך שאת מיקומו באמצע הרשימה אפשר לזקוף בעיקר לזכות כוכביו הצ'ארמרים - דוואן וטייטום, שנכנסו אליו לחוד כאנונימיים ויצאו ממנו ביחד בתור הפאוור קאפל החם של הרגע.
8. מג'יק מייק (2012)
סרט ריקוד? ועוד במיקום גבוה יותר מ"סטפ אפ"? כן חברים, סליחה, אבל בזמן שאתם בהיתם בריבועים של כוכבי הסרט - אנחנו היינו עסוקים בבחינת כישורי הריקוד והדיוקים בכוריאוגרפיות המורכבות שמוצגות בסרט. לכן אנחנו מרשים לעצמנו לומר בביטחון מלא שסרטו של סטיבן סודרברג, המבוסס בצורה מאוד מאוד חלקית על חייו של צ'נינג טייטום עצמו, הוא סרט לא רע בכלל עם כמה נאמברים זכורים היטב.
כידוע, "מג'יק מייק" עוקב אחר בחור שמייחל לפתוח עסק לעיצוב רהיטים אבל מבין שכלכלית יותר משתלם לו להמשיך לעבוד כרקדן במועדון חשפנות - מקצוע שגם טייטום עסק בו בגיל 18. הסרט מממש את מטר הטיזינג שנשפך עלינו במהלך "סטפ אפ", כשהכרנו שחקן-רקדן נאה במיוחד עם יכולות טוורקינג שלא היו מביישות גם את מייגן די סטליון. אם עוד לא השתכנעתם ואתם זקוקים לסרטון אחד שייתן את הפוש, צפו בביצוע של טייטום מהסרט ל-Pony של ג'ניוויין (זמר-רקדן בעצמו, אגב).
7. ריקוד צמוד (2001)
אחרי תפקיד הפריצה שלה ב"10 דברים שאני הכי שונאת אצלך", ג'וליה סטיילס סומנה כשחקנית המבטיחה של ז'אנר קומדיות הנעורים ועל מנת להציג את הוורסטיליות שלה היא לוהקה לסרט ריקודים חדש - "ריקוד צמוד". וכך הפכה מקאט סטרטפורד, תלמידת תיכון שאיבדה את אימה ורק חולמת ללמוד ספרות בשרה לורנס, לשרה ג'ונסון, תלמידת תיכון שאיבדה את אימה ורק חולמת ללמוד בלט בג'וליארד. לאחר שנכשלה באודישן הראשון, שרה עוברת לגור עם אביה בשיקגו ומגלה שהיא אחת התלמידות הלבנות היחידות בבית ספר המקומי. הבדידות מקשה עליה, בייחוד לאחר שסומנה על ידי הביץ' השכבתית, אבל לשמחתה היא מוצאת חברים בדמות שניל (קרי וושינגטון, הרבה לפני "סקנדל") ואחיה, דרק (שון פטריק תומאס), מושא אהבה פוטנציאלי שעוזר לה להתאקלם בעזרת שיעורי ריקוד היפ הופ. להגיד שהוא הצליח זאת תהיה הפרזה גסה אבל סצנות הריקודים המשותפות של השניים - ובראשן שיעור הריקוד עם הכיסאות בכיתה הריקה - יזכו לנצח למקום חם בליבנו וזה מספיק בשביל להגיע למקום השביעי.
6. שחקי אותה מותק (2003)
2003 הייתה שנה די מדהימה לעולמות ההיפ הופ, הראפ והארנ'בי בזכות להיטים על זמניים כמו Where is the Love של הבלאק אייד פיז, Crazy in Love של ביונסה, In Da Club של 50 סנט ו-Milkshake של קליס. מי שמינף את ההצלחה הזו לקולנוע בטיימינג מדויק הוא "שחקי אותה מותק", הסרט בו גילינו שג'סיקה אלבה יודעת לרקוד - ועושה את זה די מדהים. אלבה מגלמת את האני דניאלס, מורה לריקוד וברמנית שנקרעת בין חלומה להפוך לכוריאוגרפית היפ הופ מפורסמת לבין הרצון של אימה שתהפוך למורה לבלט בבית ספר יוקרתי. אבל כשמפיק קליפים מצליח מגלה אותה ומציע לה את ג'וב חלומותיה (שכולל, למרבה הצער, גם הטרדות מיניות) מתברר שהמתנ"ס השכונתי אותו מנהלת המשפחה נמצא בסכנת סגירה - והיא חייבת לחשוב על תוכנית פעולה.
יחסית לסרט שמספק הצצה לעולם המוזיקה הנוצץ מבחוץ אך מטונף מבפנים, "שחקי אותה מותק" הוא סרט פיל-גוד כיפי. לצד נאמברים ובאטלים של טובות רקדניות ההיפ הופ ישנה אלבה, שזורחת מעל כולם בדמותה טובת הלב, וכל זה לצלילי פסקול שמגדיר בצורה מדויקת את רוח התקופה עם שון פול, מיסי אליוט (שגם משחקת בתפקיד אורח), ג'דאקיס וכמובן מארק רונסון עם שיר הפריצה Ooh Wee.
5. ברבור שחור (2010)
ריקודים זה שמחה? לא תמיד. הבמאי דארן ארונופסקי לקח את כל המתחים של עולם הבלט התובעני והכניס אותם למותחן פסיכולוגי מסחרר בגילומה של נטלי פורטמן (שזכתה בפרס אוסקר על התפקיד). פורטמן מגלמת את נינה, רקדנית בלט מבטיחה אך עצורה מניו יורק, שמקבלת לידיה את התפקיד הראשי ב"אגם הברבורים". יריבתה היא לילי (מילה קוניס), ההפך הגמור ממנה - רקדנית משוחררת ועוצמתית שמקבלת את תפקיד המחליפה. כבר בתחילת הסרט אפשר לראות כי נינה לא במיטבה מבחינה נפשית וככל שהלחץ עם התפקיד עולה היא מתחילה להתערער ולסבול מהזיות, עד לשיא שמתרחש בערב המופע. הדיכוטומיות הרבות בסרט תורמות לאיכויות שלו, אם זה התפקיד הכפול שנינה מגלמת (ברבור לבן מול ברבור שחור) שגורם לה לאבד את שפיותה או המתחים בין נינה ולילי שמתגברים ככל שהסרט מתקדם. הסרט הוא גם חגיגה קולנועית מבחינה אסתטית, וארונופסקי הושפע מיצירות קלאסיות כמו "נעליים אדומות" (אחד מסרטי הריקודים הראשונים שנוצרו) ומסרטיו של רומן פולנסקי שעשה קריירה מסרטים על נשים מעורערות.
4. מעודדות צמודות (2000)
אין מנוס אלא לפתוח את הבחירה למקום הרביעי עם דיסקליימר - "מעודדות צמודות" הוא לא סרט ריקודים בהגדרתו, אבל אתם יודעים מה אומרים - "זאת לא דמוקרטיה - זאת עידודוקרטיה", ואם להיות קטנוניים, מעודדים הם גם ככה מוטציה של רקדנים ומתעמלים. במובן מסוים, לא רק ש"מעודדות צמודות" לימד כמה חשובה היא עבודתו של הכוריאוגרף (תודה על כלום, ספארקי פולסטרי), הוא גם הטיף למקוריות, נחישות, חברות טובה והתמדה, ועל הדרך עימת את צופיו הצעירים עם נושאים חשובים כמו ניכוס תרבותי, באדי-שיימינג ובריונות. ומיסי? היא כנראה הדמות הכי Woke שפגשנו עד גיל 20. צפייה מתמשכת בסרט לאורך כל שנת 2000 גרמה לכל טינאייג'רית (וגם כמה טינאייג'רים) לשנן את צעדי הריקוד לכל הקטעים, לחפש בקדחתנות תחרויות עידוד ב-ESPN ולפנטז על היום שבו תיפתח קבוצת עידוד גם לנבחרת הכדורסל השכונתית. ומה עם ההמשכונים? סורי היידן פנטייר וכריסטינה מיליאן, אותם כנראה נשמור לרשימת הסרטים הגרועים.
3. מרכז הבמה (2000)
הוא אולי מספר שלוש ברשימה הזו, אבל כל בוגרת מגמת מחול תעיד כי "מרכז הבמה" הוא סרט הריקודים הכי טוב בעולם. זו דרמת התבגרות, קומדיה רומנטית ואפילו יש בה קצת אקשן (רק פרימות בלרינות ופעלולנים מסוגלים לעשות 32 פואטיים ועדיין להישאר בחיים), אבל בעיקר - הוא טקס חניכה לרקדניות, כמו לקנות בגד גוף ב"דאנס שופ" או ללכת למופע של בת שבע. כל מי שנכנסה אי פעם לסטודיו והרגישה לא בטוחה בעצמה כשהסתכלה בראי, כל מי שהמורה לבלט העירה לה על הפוינט, וכל מי שהתבקשה לעמוד בשורה הרביעית במופע סוף שנה יכולה להזדהות עם ג'ודי סוייר. אפילו שהיא בלונדינית ומוכשרת ובנים מתאהבים בה - היא מקבלת בראש כי בבלט כמו בבלט, אף אחד לא חסין לביקורת. אז נכון, תצוגת המשחק בסרט היא בין הגרועות שנראו על המסך (ככה זה כשמלהקים רקדנים ולא שחקנים), אבל עם נאמברים איקוניים, אם כי לא מאוד מציאותיים (אף אחד לא קונה את החלפת התלבושות המהירה על הבמה), המחול שם ברמה הגבוהה ביותר שלו - וירטואוזי, טכני ומלא בתשוקה. ורק זה שווה צפייה מחודשת ביוטיוב.
2. בילי אליוט (2000)
למקום השני והמכובד הגיע "בילי אליוט" משנת 2000. כמו רוב הסרטים ברשימה, גם הפעם מדובר בסרט התבגרות במסווה של סרט ריקודים, רק שבמקום תיכון אמריקני הסרט מתרחש בעיירה קטנה באנגליה בשנות ה-80. אביו של בילי הוא כורה פחם שחולם שבנו יהיה מתאגרף, אבל בילי בן ה-11 נמשך יותר לאולם הריקודים שנמצא ליד זירת האגרוף. הוא מתחיל ללמוד בלט קלאסי ומתגלה ככישרון, רק שאביו מתנגד באופן נחרץ לתחביב "הנשי". על רקע הדרמה המשפחתית ישנה גם דרמה חברתית - אביו ואחיו של בילי משתתפים בשביתה של כורי הפחם שהתרחשה בתקופה (כך שהם לא מכניסים כסף הביתה) וסובלים לא פעם מאלימות משטרתית. במציאות הזאת, קרן האור היחידה עבור בילי היא שיעורי המחול שלו, שמפיחים בו תקווה לחיים טובים יותר במקום אחר. בסופו של דבר גם אביו מבין זאת, והוא מוותר על האידיאולוגיה ושובר שביתה עבור העתיד של בנו (בסצנה שבה הפכנו לשלולית מייבבת). זה היה התפקיד הפריצה של ג'יימי בל (שלפני שנה כיכב בסרט הארוך של גיא נתיב, "סקין") ולמרות שכולם כבר מכירים את העלילה, יהיה לכם קשה לא להתרגש ממנה שוב.
1. ריקוד מושחת (1987)
טוב, לא באמת חשבתם שקיים סרט שראוי יותר למקום הראשון, נכון? "ריקוד מושחת" (שאמור לקבל בקרוב גם סרט המשך), הוא סרט הריקודים המשמעותי ביותר בחייה של כל מי שהתבגרה בניינטיז, וטיפחה בתת מודע רצון לרוץ לעבר בחור חסון שיתפוס ויניף אותה באוויר. הסרט, כידוע, מבוסס ברובו על חיי היוצרת שלו אלינור ברגשטיין שממש כמו גיבורתו, בייבי (ג'ניפר גריי), הייתה נערה ביישנית בת 17 שהגיעה מדי קיץ עם משפחתה היהודית לריזורט יוקרתי בהרים, שם גילתה על העולם המחתרתי של ריקודי הממבו. תוסיפו לחבילה את ג'וני קאסל (פטריק סווייזי) בן ה-25, מורה כריזמטי לריקוד שלוקח אותה תחת חסותו - והרי לכם סיפור אהבה מפוקפק למדי שיעשה לכם חשק לנענע את האגן עד שעות הבוקר הקטנות גם אם זה כרוך בהזעה מוגברת (שם, משום מה, זה משווק כלוק סקסי).
ב-100 הדקות שלו אוצר "ריקוד מושחת" אינספור סצנות בלתי נשכחות - מהריקודים החושניים במועדון הסודי, דרך האימונים הרומנטיים באגם ועד סצנת הסיום שנחתמת בהנפה האיקונית כשברקע Time of My Life - השיר שמעורר תחושת נוסטלגיה חמימה בגוף בכל צפייה מחדש. "ריקוד מושחת" הוא ללא עוררין סרט הריקודים האולטימטיבי, שמהווה יותר מכל את הבסיס למוטו הנצחי - "תרקוד כאילו אף אחד לא מסתכל", גם אם ההורים שלך בקהל.
