"הרבה פעמים בטלוויזיה או בכל מיני תוכניות ריאליטי, אז תמיד זה 'מי יהיה הזוכה הבא, מי יהיה המתמודד'. או אפילו 'מי יהיה ראש הממשלה'. זה תמיד בלשון זכר. אני מאוד מרגישה שזה.. זה מקבע אותנו פשוט".
שאין סיכוי שראש הממשלה הבא יהיה..?
"אישה, הלוואי, כנראה זה לא יקרה".
את הדברים האלה אומרת בתסכול מיכל שומר, היוצרת והמעצבת של 'עברית רב מגדרית' - יוזמה שהתחילה בתור פרויקט הגמר שלה כסטודנטית לעיצוב תקשורת חזותית ב- HIT, המכון הטכנולוגי בחולון. "בעצם עיצבתי אותיות נוספות לשפה העברית שמאפשרות קריאה וכתיבה רב מגדריות בצורה שמכלילה את כל המגדרים" היא מספרת. "יצרתי אותיות חדשות שמכילות בתוכן גם את המ' ואת הנ' הסופיות או גם את המ' והת', ה-י' וה-ו'. מה שיצר את את ה'נם' הסופית, ה'תם' הסופית, ה'יוו'. כן המצאתי שמות לכל האותיות", היא אומרת וצוחקת בקול.
"לעברית רב מגדרית יש שתי מטרות מרכזיות. מטרה אחת היא הנכחת הנשים בשפה העברית, כי הרי בעברית אנחנו תמיד נדבר בלשון זכר. ומטרה נוספת היא יצירת מרחב חדש בשפה למי שמזדהה במגדר שהוא לא בינארי, כלומר לא גבר או אישה אלא מגדר שהוא על הרצף. הרעיון הוא לנסות להציע עוד אלטרנטיבה. יש לנו כל מיני פתרונות בעברית של סלש, לוכסן, נקודה, מקף, שיותר מקובלים ברשתות החברתיות או במסמכים רשמיים למיניהם. נגיד אפשר לכתוב תודה רבה לכולם/ן. או תודה רבה לכולן.ם. אבל לפעמים זה נתפס כמשהו טרחני או משהו שמקשה על הקריאה. אז ניסיתי להביא פתרון שאולי יותר יזרום", היא אומרת.
"פרסמתי קבצים בפייסבוק בעברית רב מגדרית לשימוש חופשי וזה נהיה ויראלי, נורא מהר. כל מיני גופים תלו שלטים פיזיים בעברית רב מגדרית של 'ברוכים הבאים, ברוכות הבאות' בכניסה לאתרים שלהם. והרעיון הוא שממש בקרוב הולכת לצאת גרסה של פונט בחינם להורדה שממש כולן וכולם יוכלו להקליד ולכתוב מסמכים וטקסטים עם האותיות החדשות", מספרת שומר בהתלהבות.
היו גם תגובות פחות מפגרנות?
"כל היום מציפים אותי בתגובות מפרגנות, אבל אני בטוחה שיש אנשים שיפריע להם השימוש בעברית רב מגדרית, או בהכללה של כולן וכולם. היה גם איזה מכתב שנשלח למועצה האזורית גזר", בין הגופים החלוציים שתלו שלט 'ברוכים הבאים' בעברית רב מגדרית.
"זה היה מכתב נגד, שטען שזה פוגע בשפה העברית", היא מרחיבה. "עברית היא שפה שכל הזמן מתחדשת ומשתנה. כל השפות, שפות זה דבר דינמי. אני חושבת שאם לא הייתי אוהבת את השפה העברית לא הייתי יכולה לעשות פרויקט כזה. אני ממש עשיתי את זה ממקום של הערכה לשפה ואהבה לשפה, וניסיון לאתגר אותה או להתמודד עם האתגרים שהיא מעלה".
"אי אפשר להגיד שהשפה היא סתם וזה לא משנה אם נדבר בלשון זכר או נקבה אלא יש לזה משמעות וצריך להבין ולהפנים את זה. יש מחקרים שמראים שיש השפעה של השפה על התפיסה שלנו. למשל יש מחקר שהתפרסם לאחרונה, שעשו אותו חוקרות ישראליות שבדק ומצא שפנייה לנבחנים ונבחנות בלשון זכר פוגעת בהישגי סטודנטיות". כלומר שבמבחנים שהיו מנוסחים ב'כתוב', 'ענה על השאלה', 'סמן את התשובה הנכונה' וכו', ההישגים של הסטודנטיות היו נמוכים. "ברגע ששינו את המבחן ל'כתבו', 'ענו' 'מלאו', ההישגים של הסטודנטיות לא נפגעו. גם יש מחקר מעניין שבדק 111 מדינות שיש בהן שפות שונות ומצא שבמדינות ממוגדרות שפה יש פחות שוויון. זה שאנחנו מדברים, מדברות, בלשון רבים זכר, כמו 'שלום לכולם', יש לזה משמעות. זה משפיע על התפיסה שלנו גם ברמה העמוקה, של הזהות המגדרית שלנו, של המודעות שלנו כלפי עצמנו. למשל במשפחה שיש בה אבא ואמא והאמא מרוויחה 30 אחוז פחות. מי יותר סביר שיישאר עם הילדים והילדות בבית? כלומר, זה ממש נהיה ביצה ותרנגולת".
זה נושא שתמיד העסיק אותך?
"כן, אני פמיניסטית ואני מתעסקת בכל העולם הזה כבר הרבה שנים. כשאני רואה שלטים במרחב הציבורי שהם בלשון זכר אני ישר שמה לב וזה מפריע לי, בשינוי קטן של מודעות אפשר היה לשנות את השלט. במקום לכתוב 'לחץ' או 'דחוף' אפשר לכתוב 'דחיפה'. זה רק עניין של מודעות".
"אפילו ברמה היום-יומית, כשאני כותבת הודעה בקבוצה שיש בה נשים וגברים, אז אני יכולה להיתקע מלא זמן על איך לנסח כמו שצריך, בדרך שתכליל את כולם. יש לי אפילו חלומות על עברית רב מגדרית", היא צוחקת. "ביום יום גם, אם אני קוראת בלב כתבות שכתוב בהן כל העובדים, כל המורים, אז ישר בלב אני חושבת על זה. 'לא, זה גם עובדות, זה גם מורות'".
זה מפריע לך שאנשים מדברים בצורה שאינה מכלילה?
"כשאנשים בסביבה שלי מדברים/מדברות, בלשון זכר, אז אני שמה לב לזה אבל אני לא אעיר עכשיו למישהו 'אל תדבר ככה'. אני מבינה שזה משהו שקשה להתרגל אליו, גם לי לקח זמן".
מה החלום שלך?
"החלום שלי זה שכל גופן שיוצא יהיה לו את אותיות העברית הרב מגדרית, שזה יהיה הסטנדרט. קשה לי להגיד איך החברה שלנו תיראה בעתיד אם עברית רב מגדרית תתפוס אבל אני לגמרי מדמיינת את זה נכנס לוואטסאפ יום אחד".
