קחו את MeToo#, העבירו אותו דרך פריזמה של מילניאלים, מזגו עם נועזות בריטית וקצת הומור שחור - ותקבלו את "להרוס אותך", הדרמה החדשה של מיקיילה קול (שיצרה את "גומי לעיסה" ושיחקה ב"מראה שחורה"), שעלתה השבוע ב-HOT, yes וסלקום TV.
הטריילר של "להרוס אותך"
(באדיבות HBO)
אראבלה היא צעירה לונדונית סטלנית שבמקרה הפכה לסופרת כשקובץ ציוצים שלה יצא לאור כספר, עם השם המחייב "כרוניקות של מילניאלז שנמאס להם". ערב לפני הדדליין להגשת ספרה השני היא יוצאת להתאוורר בבר עם חברים. היא שותה אלכוהול, ומפה לשם אנחנו רואים אותה מול המחשב שוב, אבל עם מכה טרייה בראש, טלפון נייד מנופץ, כמה שעות חסרות בזיכרון וחוסר התמצאות מוחלט בסביבתה.
רק בסוף הפרק הראשון אנחנו מקבלים את קצה החוט שיוביל את העונה כולה – אראבלה חווה פלאשבקים של גבר שגוהר עליה בחדר המתנה ומבינה שסוממה. בפרקים הבאים היא מנסה לשחזר את השעות האבודות ולהבין מה קרה לה. מי שעוזר לה הם שני החברים הטובים שלה - טרי, שחולמת על קריירה כשחקנית וקוואמה, מורה לאירובי שמעביר את רוב הזמן הפנוי שלו בגריינדר. בעקבות ההתמודדות של אראבלה, שניהם בוחנים את חיי המין והפרטנרים המזדמנים שלהם.
זאת בהחלט הסדרה של קול. לא רק שהיא התסריטאית, המפיקה בפועל, השחקנית הראשית וגם ביימה חלק מהפרקים, אלא שהיא גם מבוססת על חוויות אמיתיות מחייה. בזמן שעבדה על העונה השנייה של הקומדיה הבריטית המצליחה שלה, "גומי לעיסה", שבמרכזה בחורה לונדונית שנואשת לאבד את בתוליה, היא הייתה קורבן לתקיפה מינית. את ההתמודדות שלה היא עיבדה ל"להרוס אותך", שמתפרשת על פני 12 פרקים של חצי שעה כל אחד.
אבל אם זה נשמע לכם כמו נרטיב כבד וקשה לצפייה, דעו שקול מצליחה להנגיש את המסע שהדמות שלה עוברת בלי להיות דידקטית או שיפוטית. להיפך. אולי זו היכולת הקומית שלה שמאפשרת לה להקליל גם סצנות רציניות וכבדות משקל (כמו המפגש בתחנת המשטרה בינה לבין נפגעת נוספת שהגיעה לתת עדות), ולנוע בטבעיות לא צורמת בין רגעים מצחיקים מאוד לרגעים נוגעים ללב.
המיזוג הזה מתאפשר בין היתר הודות לכך שאראבלה (שכמו האנה מ"בנות" גם היא "קול של דור") מביאה גם ביטוי מעורר הזדהות למתח בין הסירוב המילניאלי לראות את האירועים בחייה כטראגיים והרצון לראות את עצמה כבלתי פגיעה, לבין הצורך להכיר בעובדה שמשהו אכן קרה. על אף שציר העלילה נע סביב איסוף חלקי הפאזל וחיבורם, החיפוש הזה מגלה לאראבלה לא מעט על עצמה. "לפני שנאנסתי לא התייחסתי כל כך להיותי אישה", אומרת אראבלה. "הייתי עסוקה בלהיות שחורה וענייה. האם זה מאוחר מדי להצטרף לשבט הנשי?".
קול מחזיקה בקלות את אראבלה, שמנסה להגדיר – לא תמיד בהצלחה – את גבולות ההסכמה המינית ואת השלב שבו מין הופך לאונס. גם אם בחלק מהפרקים ניכר רפיון או פיזור, טביעת האצבע הנגישה של קול מצליחה להדק אותה חזרה לפני שהצופה מתייאש. אם סיפור הוא הדרך הטובה ביותר להעביר מסר, הסיפור של קול הוא נקודת פתיחה מצוינת.
