התפרצות נגיף הקורונה בישראל וברחבי העולם מעמידה את כולנו מול שגרת חיים שלא הכרנו, מלאה באי ודאות. אבל המציאות הזו, שעולה על כל דמיון, הייתה נוכחת באופן יומיומי בחייו של באסיל חליל בשנים האחרונות. לא, הבחור הפלסטיני-בריטי יליד נצרת אינו רופא אפידימיולוג או מדען. חליל בן ה-38 הוא קולנוען, ועלילת הסרט החדש שלו "סוף שבוע עזתי" (A Gaza Weekend) מתחוללת ברצועת עזה המסוגרת והמבודדת אליה נמלטים אנשים מישראל בה מתפרצת מגפה נוראית. פתאום התרחיש הזה נשמע לכם סביר? מתברר שהוא היה בראש של הבמאי כבר כמה שנים מאז כתיבת התסריט ועד לצילומים שהתקיימו בחיפה במהלך החודש האחרון.
"מגפה חדשה של נגיף שעבר מוטציה פורצת בישראל והמדינה מנותקת משאר העולם באדמה, באוויר ובים. כתוצאה מכך, ישראל נמצאת במצב של תוהו ובוהו והאנשים שנותרו תקועים שם מוכנים לעשות הכל כדי לצאת החוצה. מצד שני, רצועת עזה היא המקום היחיד שלא נגוע בגלל גדר ההפרדה", כך נכתב בתקציר העלילה כפי שהוצג כבר ב-2010 במעבדת התסריטים בטורינו שבצפון איטליה. בגרסה המעודכנת בגינה זכתה ההפקה במענק של 875 ליש"ט ממכון הקולנוע הבריטי (BFI) נכתב כי "כשמגפה משתלטת על ישראל, עזה הופכת להיות המקום הבטוח ביותר באזור".
למרות תרחיש האימים שמתואר בתסריט של חליל, העלילה עצמה היא קומדיה סאטירית המפגישה בין סוחר עזתי כושל בשם וואליד, שבחיפוש אחר כסף קל לוקח על עצמו חלטורה הרפתקנית: להבריח לתוך עזה אזרח בריטי מישראל הנגועה בנגיף. "ההסתבכות מתחילה כשחברתו הישראלית של הגבר מצטרפת, ו-וואליד מוצא עצמו תקוע עם שני הנמלטים הללו שמתחבאים במרתף שלו לזמן ארוך יותר ממה שקיווה תחילה. נוקמים פלסטינים, הצבא הישראלי, והשכנים החטטנים של וואליד, כולם רודפים אחריהם. כשכל הסיכויים נגדו, וואליד חייב לפעול במהירות ולנצל כל הזדמנות להוציא אותם מעזה", כך נכתב בתקציר העלילה. בטיוטת התסריט המוקדמת מלפני עשור, וואליד מבריח שלושה ישראלים לעזה דרך מנהרות ששימשו בעבר להברחת נשק, והוא נתקע איתם בהמתנה לספינה שתאסוף אותם מהנמל המקומי. בינתיים השמועות מתחילות לצוץ ברחובות, ובעקבותיהן גם המיליטנטים הפלסטינים המחפשים נקמה.
חליל, שנולד וגדל בנצרת לאב פלסטיני תושב ישראל ואם בריטית, למד קולנוע בסקוטלנד ופרץ לתודעה לאחר שבשנת 2015, סרטו "אווה מריה" נכלל בין חמשת מועמדי האוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר. בקומדיה החביבה ההיא, ששילבה שחקנים ישראלים ופלסטינים, הנסיבות הפגישו משפחת מתנחלים יהודים עם משפחה פלסטינית במנזר שכוח אל בקרבת יריחו. ב"סוף שבוע עזתי", המוגדרת כקו-פרודוקציה פלסטינית, בריטית וקטארית מככב בתפקיד הראשי אדם בכרי (בנו של מוחמד בכרי) שכיכב לאחרונה במותחן "סודות מדינה" ביחד עם קירה נייטלי. הפעם מופיעה לצדו מריה זרייק ששיחקה ב"ווילה תומא" של סוהא עראף, "בין העולמות" של מיה חטאב ו"אווה מריה". סטיבן מנגן הבריטי ("בילי אליוט") מגלם את מייקל ומונא חווא ("לא פה לא שם", "מונא") לוהקה כבת זוגו הישראלית קרן. עוד בצוות השחקנים סאמר בישראת ("פאודה", "המגדלים הגבוהים") והקומיקאי עדי חליפה.
כמו "אווה מריה", גם "סוף שבוע עזתי" אמור להיות קומדיה סאטירית עוקצנית. הבמאי ביקש לחדד את המסרים הפוליטיים שלו על הסכסוך במזרח התיכון באמצעות התרחיש הבדיוני הבלתי נתפס שהגה, אלא שבינתיים תרחיש זה הפך לחלק מהחיים של כולנו. לרוע מזלם של העזתים, גם הסגר לא הצליח לפתור אותם מהקורונה, ורק לאחרונה דווח על נדבקים ראשונים ברצועה.
בהצהרת הכוונות שכתב בתחילת הדרך בנוגע לפרויקט שמופק על ידי חברת ההפקות הבריטית אלקוב אנטרטיינמנט כתב חליל: "בהיותי חצי פלסטיני-חצי בריטי שגדל בישראל, תמיד הייתי מסוגל להתבונן על הסכסוך הישראלי-ערבי בעיניים שונות. הייתי מסוגל לחוות את שני הצדדים של הוויכוח, ולמדתי לכבד את שני העמים כבני אנוש וכמי שהם. ממה שאני רואה, כבוד הדדי הוא משהו שחסר לשני הצדדים בימים אלה. לראות את הצד השני כבני אדם זה לא גישה פופולרית יותר". על המהלך העלילתי של הסרט, כתב חליל כבר ב-2010 כי מדובר ב"קומדיית אקשן שמתרחשת בעתיד הקרוב הלא מוגדר. היא משלבת חוש הומור שתושבי האזור אימצו לעצמם, בדומה לחוש ההומור שהיה נהוג בגטאות בשנות ה-40".
עוד כתב חליל כי "אני רוצה שהסרט הזה יהיה שנון, מזמין ומותח והכי אני רוצה שהסרט יציג את הרעיון שדלתות פתוחות יובילו לעתיד טוב יותר וישרתו את כולם. זה לא יהיה דיווח תצפיתי על סבלם של תושבי עזה, וגם לא יעקוץ את המצב הנורא בו הם חיים. זה הסיפור של וואליד והבעיה הקטנה שמתעוררת כשהוא נתקע עם חבורה של ישראלים במרתף שלו. זה רק במקרה מתחולל על רקע הבידוד של עזה, והקריסה הפתאומית של ישראל אל מול ההתפרצות של מוטציית הנגיף שגורמת להיסטריה ברחבי המדינה. אני מאמין גדול בסרטים מעוררי מחשבה ומבדרים. לא הייתי יכול לחשוב על שילוב טוב יותר להביא את הסיפור הזה שמערבב אנושיות וקומדיה ביחד. אני נהנה מהאתגר של למתוח את הגבולות של הסיפור ובסרט הזה אני מתכוון לספק סיפור בו האנושיות של הדמויות מתבלטות אל מול העולם האבסורדי בו הן חיות. בימים של קושי וייאוש, תמיד יהיו אנשים שישימו את המחלוקות והרווח האישי בצד כדי לעזור לבני אדם אחרים וללמוד שהם לא כל כך שונים למרות הכל".
