הזמר צביקה פיק, אחד מיוצרי הפופ הנחשבים והמוערכים בישראל מזה כשישה עשורים, הלך לעולמו בגיל 72 היום (א') בביתו. טקס הלווייתו ייערך מחר בשעה עשר בבוקר, בבית העלמין רמת השרון.
"צביקה פיק שר 'מוזיקה ללב היא חודרת' - משפט שמתאר בדיוק רב את שיריו ומנגינותיו שחדרו ללב ולתרבות הישראלית והפכו לנכס צאן ברזל", כתב ראש הממשלה יאיר לפיד. "צביקה היה אמן מהפכני בדורו, מעמודי התווך של הפופ הישראלי. צביקה הלך היום לעולמו, אך השירים והמנגינות שהותיר אחריו ימשיכו להתנגן עוד שנים רבות. שולח ניחומים חמים למשפחתו ולכל מעריציו. יהי זכרו ברוך".
גם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ספד לפיק: "צביקה פיק חידש את הנוף התרבותי הישראלי וחולל בו שינוי מהפכני. המוזיקה שלו חדרה ללבבות, כמילות השיר, והפכה לחלק בלתי נפרד מפסקול חיינו. כשרונו יוצא הדופן כיוצר הניב לתרבות הישראלית פנינים יפהפיות. הוא היה ישראלי כל כך, והתחבר באופן עמוק לשורשים העבריים העשירים שלנו, ובה בעת שיקף את יופי פניה של מדינת ישראל בעולם כולו. קולו ולחניו ימשיכו להתנגן באוזנינו האוהבות לשנים קדימה. תנחומיי למשפחתו ואוהביו הרבים. יהי זכרו ברוך".
"עצב גדול על מותו של הזמר והיוצר צביקה פיק, מגדולי אמני ישראל", ספד לו שר התרבות והספורט, חילי טרופר. "פיק היה אחד מאבני היסוד של המוזיקה והתרבות הישראלית. הלהיטים שיצר נכנסו לכל בית בישראל וחדרו לאלפי לבבות והביאו לישראל הישגים כבירים, דוגמת הזכייה באירוויזיון 1998. אני בטוח שהצלילים אשר פיק הביא לעולם יישארו כאן שנים רבות וימשיכו להיות חלק משמעותי מהפסקול הישראלי. משתתף בצער המשפחה בשעה קשה זו".
באפריל 2018 דווח כי פיק חש ברע במהלך טיסה, וכי המטוס שעליו שהה הונחת בשל כך במיוחד בווינה. בריאיון ל"ידיעות אחרונות" לפני כשנתיים סיפר הזמר על האירוע בטיסה: "הלכתי לישון במטוס. רגוע. פתאום הדיילת מעירה אותי ושואלת, 'אתה בסדר?' אמרתי לה, 'למה לא'. המשכתי לישון ואחרי כמה דקות מגיעה עוד פעם אליי הדיילת. 'צביקה, אתה בסדר?' אמרתי לה, 'למה?' והיא אומרת, 'לא יודעת, אבל יש סימנים שאתה לא ממש-ממש בטוב'".
מאוחר יותר פיק פונה לבית חולים, ובהמשך סיפר על החוויה: "פתאום לא יכולתי ללכת ולא להגיד שום דבר. הביאו אותי לחדר בדיקות. חיכיתי הרבה זמן ולא היה אף אחד. מסדרון שומם. אני רציתי לשירותים ואף אחד לא היה, אין לי קול לקרוא למישהו והזמן עובר. זה היה פשוט נורא, זה השפיע עליי מאוד". בחודשים האחרונים פיק עמל על מופע חדש ואף שריין הופעות עתידיות שבהן תכנן לעמוד ולשיר מול הקהל, על אף המלצת המפיקים שלא יעשה זאת.
צביקה פיק נולד בשנת 1949 בשם הנריק פיק בעיר ורוצלב שבפולין, וכשהיה בן שמונה עלה עם הוריו לישראל. באמצע שנות ה-60 החל לעסוק במוזיקה, ועם שלל הלהקות שבהן היה חבר נמנות "השמנים והרזים" ו"שוקולדה". תפקידו במחזמר "שיער" (שתרגם אהוד מנור), לצד גבי שושן, הוא שהביא לו את תהילתו.
פיק משך תשומת לב רבה בעיקר בשל הופעתו האנדרוגינית, שהושפעה מתרבות ילדי הפרחים. זמן לא רב לאחר שגילם את קלוד ב"שיער" הוציא את אלבומו הראשון, שכלל כמה משירי המחזמר ושירים מקוריים שהלחין, הזכור שבהם הוא "אין מדינה לאהבה", שכתב יהונתן גפן. בשנות ה-70 הוציא פיק תשעה אלבומים ששילבו פופ ורוק והכילו כמה מהקלאסיקות הזכורות ביותר שלו, בהן "אהבה בסוף הקיץ", "נאסף תשרי" ("מת אב ומת אלול"), "מרי לו", "מעלה מעלה" ואחרים.
בשנים אלה כתב פיק גם להיטים על-זמניים לזמרים ישראלים שעימם שיתף פעולה, מהבולטים שבהם "לגור איתו", ששרה ריקי גל, ו"דם חם", ששרה שרי. הוא נחשב לאחד הזמרים הפופולריים והפוריים בישראל, והוא שיחק גם במחזות וסרטים כמו "בדרנית בחצות" ו"שלאגר" של אסי דיין. באותו עשור גם נשא לאישה את הפזמונאית מירית שם אור, שכתבה רבים מלהיטיו הגדולים. לזוג נולדו שלושה ילדים, והם התגרשו ב-1995.
בשנות ה-80 הוסיף פיק לבלוט ולייצר שירים אייקוניים – אך בעיקר לאחרים. הוא עצמו כתב ושר את "הסבון בכה מאוד" בפסטיבל שירי הילדים, אך לא נהנה מההצלחה ומאהדת הקהל שלהן זכה בעשור הקודם. בתחילת שנות ה-90 חבר ללהקת נושאי המגבעת וביצע עימה גרסאות רוק לשיריו.
שיתוף הפעולה שלו עם דנה אינטרנשיונל, שלמענה הלחין את השיר "דיווה" (למילותיו של יואב גינאי) ב-1998, הוא שהשיב את פיק לתודעה הציבורית. השיר העניק לישראל את הניצחון באירוויזיון שהתקיים בבריטניה באותה שנה.
מאז שב פיק לתודעה כמלחין מוערך. שמו נקשר לתחרות האירוויזיון פעמים רבות ולזמרים צעירים כמו מאיה בוסקילה, שלה הלחין באמצע העשור הקודם את שיר הפריצה שלה - "הלב" ("זה לילה סתווי").
בשני העשורים האחרונים זוהה עם התרבות הפופולארית הישראלית לא רק בהקשר המוזיקלי, למשל כשהשתתף בתוכנית הטלוויזיה "כוכב נולד" כחבר בפאנל השופטים, עמד במרכז תוכנית הדוקו-ריאליטי "המאסטרו" והיה בצוות שחקני התוכנית "גולסטאר". מלבד זאת הוא סוקר רבות בשל זוגיותו עם אשתו לשעבר שירה מנור, שבמהלך 17 שנות נישואיהם עימה הביא לעולם שני ילדים, וכן בשל הקריירה שפיתחו בנותיו מאשתו הראשונה, שרונה ודניאלה פיק. ב-2010 זכה בפרס מפעל חיים מטעם אקו"ם ובשנים הבאות המשיך להופיע - גם לאחר אשפוזו ב-2018, כשעלה להופיע בפסטיגל בשנת 2019.