ארבע נשים שעשו חיל בטלוויזיה המקומית נפגשו לשיחה בוועידת הנשים של המדינה ודיברו על הקריירה שלהן ועל מקומן של נשים בתעשייה. את הפאנל הנחתה אורית מרלין רוזנצוייג והמשתתפות היו התסריטאית והיוצרת סיגל אבין ("לאבד את אליס", "בלתי הפיך"), המפיקה ליאת באנסולי עמית ("פאודה"), התסריטאית והיוצרת רונית ויס ברקוביץ' ("מרחק נגיעה") והשחקנית והזמרת לירז צ'רכי.
חלק גדול מהסדרות שהצליחו בשנים האחרונים עסקו בין השאר בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובזירות שנחשבות ל"גבריות", כך שאחת השאלות הראשונות שנשאלו היא האם יוצרות ישראליות צריכות להתאים את עצמן לתוכן גברי-ישראלי-צבאי.
"ממש לא", אמרה באנסולי עמית, "זה אולי נראה ככה אבל הסכסוך מעניין אבל לא בגלל הסכסוך עצמו אלא כי זו זירה קיצונית שקורים בה דברים מעניינים". "אנחנו מספרים את הסיפורים שקרובים לליבנו", מוסיפה ויס ברקוביץ', "בסופו של דבר ככל שאתה יותר לוקאלי אתה יותר אוניברסלי. לאחרונה הייתה מעורבת במגעים עם אפל לסדרה והם אמרו שבהתחלה הם היססו כי יש הצפה של סדרות על המוסד אבל בסוף הם לקחו בגלל הסיפור. אנחנו טובות בסטורי טלינג, באופן שבו אתה מספר את הסיפור".
עוד נושא שעלה בדיון היה מיעוט הנשים בתעשייה. בלימודי הקולנוע לרוב הכיתות מאוכלסות ב-50 אחוז נשים אבל בתעשייה המספרים נמוכים בהרבה. ויס ברקוביץ' הרחיבה על הנושא: "יש מחקר של מרכז אדווה שאומר שרק 20 אחוז מכלל המגישים לקרנות הן נשים. בקנדה ושוודיה למשל הקצו 50 אחוז מתקציב הקולנוע לסרטי נשים וברגע שנפתחה הדלת פתאום המון נשים מגישות".
אבין הוסיפה שבעיניה יש המון במאיות צעירות מוכשרות שלא מקבלות הזדמנויות שוות בעולם הטלוויזיה. מצד שני באנסולי עמית אמרה שכשהיא חיפשה במאי לעונה הרביעית של "פאודה" אף אישה לא הגישה מועמדות. "הדבר הזה של להיות כל הזמן על הסט... אני הייתי מפיקה הרבה שנים, 16-18 שעות ביום, אהבתי כל דקה בזה ושילמתי מחיר ובגדול. את הילד שלי ילדתי בגיל 44 כי מצאתי את הבן זוג שלי בגיל 40".
"אנחנו צריכות להיות גם וגם. ולא כל במאית שניתנה לה ההזדמנות לביים את 'פאודה' למשל, הייתה יכולה לצאת למסע של חמישה חודשים ולא להיות עם הילדים שלה", הוסיפה צ'רכי.
אבין הוסיפה שבעבר היא עמדה מול בחירה לעבוד בלוס אנג'לס ולבסוף היא החליטה לחזור לישראל. "זה קשה לשלב, ברגע שתינוק נולד נולדת גם אימא עם רגשות אשמה". לפאנל המלא צפו בוידאו שבתחילת הכתבה.