בוקר טוב, צלחות פטרי מנומסות שכמוכם. מקווה שכולכם כיבסתם את הממחטות שלכם והחזרתם אותן לכיס, אחרי שנפנפתם לשלום לאירופאית העדינה, רונית הביביסטית, שעזבה אמש (שבת) את הבית. רונית הביביסטית, מופת של רגישות וסולידריות, בעיקר כלפי אנשים שקוראים להם רונית הביביסטית וכלפי מקלות טבק קטנים ומגולגלים. אישה שאם היא תזהה הזדמנות להתקרבן או לטעון שמתנכלים לה היא לא תתן לה לחלוף על פניה, אלא תארח אותה יפה ותציע לה לחם שהיא אפתה במיוחד בטוסטר משולשים.
רונית מודחת מבית "האח הגדול"
(באדיבות רשת)
אישה שהצליחה לשכלל את היכולת שלה לחיות בשני עולמות מקבילים בו זמנית - היקום בו היא לא אוכלת כדי להרוויח ביושר את הסיגריות שלה וכדי לגרום לאנשים אחרים להרגיש חרא עם עצמם, והיקום בו היא כן אוכלת מהאוכל שאנשים אחרים השאירו לה בכל זאת וגם יורדת על איזה עוגה קטנה על הדרך. אישה שכל כך אכפת לה מהחבר הכי טוב שלה בבית, יהודה בעל הפתיל הקצר בעולם, שהיא לקחה איתה את הסיגריות שלו כשהיא יצאה מהבית כדי שיפסיק לעשן כבר. אישה שדף המסרים שלה כולל רק מילה אחת - "חונטה". חונטה חונטה חונטה. אה כן, וגם "רעה", אבל באהבה.
אלוהים, אני יודעת שזאת תקופה מחורבנת. סגר שלישי, ביזונים פורצים לקפיטול, ביבי ושרה נאלצו לעבור חדר (!!) בתוך הבית שלהם (יותר גרוע אפילו מהפעם ההיא שהם הפסידו בבחירות 99' ואילצו אותם לעבור מהמעון הרשמי למלון שרתון פלאזה), אבל לפחות בבית נידח אחד בנווה אילן משהו מתרחש בסדר הנכון. רונית הביביסטית התהלכה בין דיירי הבית כמו בואש מתוסכל. כמו מידאס אבל עם יד רעל במקום מגע זהב. הצפייה בסצנות שהיא כיכבה בהן היתה חוויה קשה במיוחד. חטאיה הגדולים, אגב, לא היו הכזבנות או התככנות אלא הוולגריות, ההתלהמות והיעדר המודעות שהפכו אותה לבלתי טלוויזיונית בעליל. רונית הגיעה כדי להראות לעולם שהיא לא כל כך גרועה כמו שאולי אפשר היה לחשוב לפי הציוצים שלה, והיא יוצאת אחרי שהתברר לעולם שהיא גרועה הרבה יותר. היא חוזרת לחיים בחוץ - כלומר לטוויטר - שלפחות הם מתאפיינים בטראמפ אחד פחות.
העובדה שהקהל אמר את דברו מבהירה שהנרטיב הביביסטי בעיקר נכשל. ההנחה שהייתה אמורה להשאיר את רונית בבית - לא כי היא מעניינת או מצחיקה או מרגשת, אלא פשוט כי היא חובבת ביבים - לא הוכיחה את עצמה. היא קיבלה פחות קולות מאילון, ג'וזי, קארין ואפילו יהודה, שהאח הגדול מתקשה יותר ויותר להציג באור חיובי, כמו קמפיין בחירות למועמד שכל הזמן מחבל במסע הפרסום של עצמו.
יהודה רוכב חזק מדי ובלי טיפת תחכום על ז'אנר הדייר העצבני אך דובר האמת, טרנד שאפילו צבא האמת של שי חי כבר המשיך ממנו הלאה. האיש מתנהג כמו מישהו שרכש בטעות מפעל לקיסמים ומאז רק מחפש הזדמנויות להשליך אותם למדורות אקראיות. הוא מתלונן שמצטיירת לו תדמית אלימה אבל מתגאה בזה שהצליח להוציא את רמי משיווי המשקל שלו תוך שהוא חושף את המטרה הילדותית שלו להצית את השטח. מה, מה אתה רוצה מאיתנו, יהודה? מה למען האל הטוב אתה רוצה מאיתנו, כשאתה צווח כמו תרנגולת ש"האוויר שלי ברשותי ואני אעמוד פה כמה שאני ארצה"? שנאהב אותך? שנזדהה עם המאבק שלך? האם הצופים היהודים לא סבלו מספיק?
למרבה הצער, לגישתו של האח הגדול - כמו שהיא באה לידי ביטוי בהגשה של לירון וגיא - מדובר בטלוויזיה טובה. כן גם כשהריב בין רמי ליהודה כמעט מתדרדר לפסים פיזיים. לירון וזוארץ נעו כמו מטוטלת בין ריגוש עצום מהאקשן ובין סבר פנים חמור שגלש גם להקראת החסויות. בין "בואו תראו, מכות! ואם פספסתם היום תחזרו מחר", ל"האח דיבר עם הדיירים והסביר להם שלהרביץ זה פויה". אם מישהו שואל אותי, הקטע האלים הזה היה הכול חוץ מטלוויזיה טובה, זאת הייתה חוויה מלחיצה, מעוררת מצוקה שרק הטיסה אותי אל המיוט. מזל שרמי ורד לא עשוי מניקל כי זה היה עלול להיגמר בהתחשמלות כללית. הנחמה הקטנה הייתה שרונית הודחה בסוף וחונטת המנודים ספגה מפלה, כמו כן, להוקרתכם אודה על כך שהמילה "חונטה" הופיעה בטקסט הזה רק ארבע פעמים.
בפרק הבא: ג'וזי כנראה עובר צד, אחרי שיסיים להפיק את המיטב מהיותו קול השפיות בלהקת זאבים מתפוררת. תהיו חזקים.
