בזמן שטורקיה נכנסת לסגר על מלא ומספר הנדבקים בקורונה במדינה ממריא, יש מי שלוקח את העניינים לידיים. לא הנשיא ארדואן אלא דווקא פאטמה, עובדת ניקיון שהייאוש הפך אותה לרוצחת, וגם כוכבת המותחן הטורקי החדש שמסעיר את נטפליקס ישראל ונמצא בטופ 5 שלה מאז עלייתו לפני כשבוע. זמן לא ידוע קודם לכן, פאטמה שכלה את בנה בעל הצרכים המיוחדים בתאונת דרכים, וכעת היא מחפשת אחר בעלה, זאפר, שהשתחרר מהכלא לפני זמן מה ומאז נעלמו עקבותיו, כדי לעדכן אותו בחדשות הרעות. מדי פעם מתקשר מישהו לנייד של פאטמה אבל לא מדבר, והיא משוכנעת שמדובר בבעלה ושהוא עוד ישוב. היא מנסה להתחקות אחריו באמצעות האנשים שאיתם עבד או היה בקשר, ומפה לשם מצבה הנפשי המעורער גורם לה לרצוח גברים שדוחקים אותה לפינה בכל מיני סיטואציות. לאט לאט (ממש לאט), במקביל להיערמות הגופות תחת ידיה של פאטמה, הולכות ומתבררות הנסיבות שהביאו אותה לנקוט באמצעי קיצוני כל כך. בסוף מתבררת עוד אמת מרה, מעין גמול צנוע למי שהצליח לשרוד את ששת פרקי הסדרה.
האם אתם עומדים ליהנות מ"פאטמה"? ובכן, זה תלוי מאיזו זווית אתם עומדים לצפות בה. אם אתם מתעתדים להתיישב על שולי הכורסא עם הפופקורן ביד ולבנג'ג' את כל הפרקים עד הקתרזיס בסוף - אז לא. אם אתם בעניין של צילום יפהפה, סצנות ארוכות ללא מילים ושחקנית מצוינת לצד סיפור נוגע ללב על אבל, אשמה וטראומה - אז כן, למה לא. אם חשקה נפשכם לצפות באישה שחיה בחברה פטריארכלית ופשוט רוצחת את כל הגברים שמאיימים עליה מבלי להיתפס, הודות לכתיבה עצלה וחסרת מיקוד - אז בהחלט, יכול להיות שזאת הסדרה שלכם.
בניגוד ל"מוסכמות" הטורקית (Ethos בנטפליקס), שיצרה תמונה מורכבת ונגישה על חייהן של נשים טורקיות מפלגים שונים של האוכלוסייה בטורקיה המודרנית, "פאטמה" היא יותר סוג של ליריקה. ככזאת היא לוקחת את הזמן, מפתחת את העלילה שלה בזמנה החופשי ומדלגת בקלילות מעל חורים בסיפור - בעיקר בכל מה שקשור ברציחות של פאטמה, שמהן היא מתחמקת ללא מאמץ הודות לאוזלת ידה המדהימה של המשטרה הטורקית. במקום זה, היא נוטה להתמקד בסערות הנפש שעוברות על הגיבורה שלה (שמגלמת בורג'ו בירג'יק, המוכרת מהסדרה הטורקית "קוזגון"). למרות האוברדוז של הפרצופים המכורכמים והכלבלביים לסירוגין, שמעידים על סבלה וייסוריה של הגיבורה, כיאה לסדרה טורקית, והסתירה כביכול בין מצבה חסר האונים ובין הרציחות שהיא מבצעת, בירג'יק מצליחה להרכיב את כל גלגלי השיניים הלא תואמים אצל האישה שהיא מגלמת, ויוצרת דמות עגולה ומושכת.
אבל למרות מאמציה הכנים של בירג'יק, עדיף לבוא אל "פאטמה" עם ציפיות ריאליות - כלומר, לא גבוהות - בייחוד אם עלילה קוהרנטית היא עניין שמטריד אתכם. זה מורגש בעיקר כשהציר של הסדרה - החיפוש העיקש של פאטמה אחרי זאפר - מסתיים בשני הפרקים האחרונים בקול ענות חלושה (ספוילר: הוא היה בכפר שלו כל הזמן הזה, התמנגל בכיף שלו ולא טרח לברר מה עם אשתו והילד, מה שגורם לפאטמה להתעצבן ולחפש נקמה. צודקת, היה יכול לפחות להרים טלפון!). הטראומות הנפשיות שעברה פאטמה בצעירותה ונחשפות בפרק האחרון מספקות אומנם הסבר דחוק להתנהגות הלא נורמטיבית שלה בפרקים הקודמים, ומחזירה קצת מוג'ו לעלילה, אבל לא ברמה שמצדיקה את הקרבתן של ארבע וחצי שעות מחייכם, עכשיו, כשהמסיכות יורדות והאביב כבר בחוץ. צאו להצביע!