זה נראה היה שהיא על דרך המלך. בגיל 27 היה לניב סולטן ברזומה תפקיד ראשי ב"יש לה את זה" ששודרה בפריים טיים, תפקידים בסדרות ובסרטי נוער, היא אפילו סיימה בהצלחה לימודים בבית ספר למשחק - אבל אז הגיעה הנפילה. דווקא כשחשבה שהיא בשיא, סולטן נחשפה לעולם האכזר של האודישנים.
"הייתה תקופה שקיבלתי הרבה 'לא' באודישנים", היא נזכרת בריאיון ל-ynet. "כשקיבלתי תשובות שליליות על אודישנים זה הכניס אותי לפאניקה. זה גרם לי למעין חוסר ביטחון מול עצמי. שאלתי את עצמי אם אני לא מספיק טובה, אולי אני לא עמוקה מספיק, אולי אני טובה רק לדברים מסוימים ואולי יש מחסום שאני לא אצליח לפרוץ".
זה לא משהו שמלמדים בבית ספר למשחק? שבאודישן מחפשים דברים מאוד ספציפיים וזה לאו דווקא תלוי בשחקן?
"כשאתה נכנס לאודישן אתה נכנס בזכות עצמך. כלומר, אתה נבחן, והתשובה השלילית היא לך. המחשבה שלי הייתה כמו שאמרת, ובאמת האמנתי שיש תפקיד והוא מתאים למישהו ספציפי. אבל כשקיבלתי כמה 'לא' רצופים נכנסתי ללופ כזה. לפני כן הייתי אומרת 'מה שיגיע יגיע, ומה שלא שלי - לא שלי', אבל כאן זה היה אחרת".
אחרת באיזה מובן?
"באותה תקופה זה השפיע עליי מאוד והרגשתי שאני מקלקלת לעצמי באודישנים הבאים. כל אודישן מבחינתי זה הכל או כלום. אתה ממש נאחז בזה. היו לי ממש חרדות קשות ואני מאוד שמחה שעברתי את התקופה הזאת. אני מאמינה שכל תקופה מביאה את הקסם שלה. למדתי לסמוך על עצמי, יש לי את עצמי, אני לא רק שחקנית אני בן אדם גדול".
מה זה אומר אדם גדול?
"בתקופה הזאת, שלא קיבלתי תפקידים, אמרתי לעצמי שאם לא קיבלתי את התפקיד אז אני לא שחקנית טובה. ואם אני לא שחקנית טובה, אז מה אני שווה? אבל למדתי לחיות עם זה ולעבור את זה. אני מודה על כל דבר שמגיע, אני לא צריכה לתלות את האושר שלי בשום דבר ספציפי, אני רוצה שהאושר שלי יהיה בזכות עצמי, והאושר שלי לא תלוי באף אחד או באף תפקיד".
"זה התפקיד שחלמתי עליו כשיצאתי מבית הספר למשחק"
סולטן גדלה בירושלים ועברה לתל אביב בגלל לימודי המשחק בבית הספר של יורם לוינשטיין, וכיום היא מיוצגת בסוכנות הייצוג והתוכן ADD. "הייתי חייבת, כי מצאתי את עצמי יוצאת מבית הספר בשלוש בבוקר. איך אסע לירושלים ככה?". היא כיכבה, כאמור, בסדרה "יש לה את זה" אבל בתוך תוכה חיכתה לתפקיד הדרמטי הגדול הראשון. ואחרי התקופה הקשה - הוא הגיע. סדרת הטלוויזיה "טהרן", שעלתה אמש (ב') בתאגיד השידור הציבורי.
השחקנית הצעירה מגלמת את תמר רביניאן, סוכנת מוסד שנולדה באיראן, שנשלחת למשימתה הראשית בלב טהרן, וכשהמשימה מסתבכת היא מוצאת את עצמה לבד, מנסה לברוח מהרשויות באיראן. לאודישן לתפקיד הראשי הזה, אגב, סולטן הגיעה בדיוק אחרי תקופת הסירובים. "זה התפקיד שחלמתי עליו כשיצאתי מבית הספר למשחק. זה התפקיד שדמיינתי. הוא כל כך רחוק ממני, יש בו אקשן ומסע רגשי מטורף. בנוסף, הוא הצריך ממני כל כך הרבה הכנה ועבודה".
כמו מה?
"זה לא קורה בדרך כלל שיש כל כך הרבה הכנות. למדתי פרסית עם רוזה, מורה פרטית, במשך ארבעה חודשים, פעמיים בשבוע. התחלתי ממש ללמוד כמו בבית הספר היסודי, למדתי מילים והיא עשתה לי בחנים, ואחרי זה כבר למדתי את הטקסט. היום אני מבינה פרסית, אבל אני לא מדברת. היו לי שיעורי קרב מגע, ואפילו למדתי ריקוד פרסי. שתבין, חצי שנה מהחיים שלי עסקו בדברים האלה".
"טהרן" - טריילר
(באדיבות כאן)
לא רק ההכנה לתפקיד הייתה אינטנסיבית, אלא גם תקופת הצילומים עצמה. סולטן עברה לאתונה שביוון למשך שלושה חודשים, שם הוקם סט הצילומים שדימה למעשה את בירת איראן, טהרן.
"התפקיד שאב לי את החיים קומפלט, גרתי בדירת Airbnb, לבד. אבל למזלי זה היה בניין דירות וכל קומה היה מישהו אחר מהצוות - צלם, עוזר צלם וכדומה. זאת הייתה שכונה מקומית יוונית כזאת, לא איזה משהו מתויר. היוונים הקיפו אותנו בסט, שהיה כזה כור היתוך. אני הייתי השחקנית היחידה שנשארתי את כל שלושת החודשים, כל שאר השחקנים באו והלכו. היו איראנים שהגיעו ממקומות כמו פריז ובלגיה".
לא הייתה לך תחושת בדידות?
"אני סופר מחוברת למשפחה שלי והגעגוע היה קשה. אני די פסיכית בדברים כאלה, הייתי טסה בשישי בבוקר וחוזרת מהר ליוון. הייתי כמו בת בית בשדה התעופה. בצילומים של 'טהרן' הכל היה תחושת קיצון כזאת - שפה זרה, אנשים זרים, אנשים חדשים, מקום זר. זה לא היה פשוט. אבל הייתי כמו נערת מים על הסט, ממש התחברתי לאנשי הצוות. אנחנו בקשר עד היום. היו שם המון אנשים מבוגרים שעשו המון הפקות כל החיים שלהם, וגם הם אמרו שתחושה כזאת עוד לא הייתה להם. היה משהו כל כך מאחד ומחבר".
עוד לפני שהסדרה עלתה לשידור בישראל, חברת אפל רכשה אותה לשידור בגרסה הישראלית והיא תשודר בשירות הסטרימינג שלה - הישג מרשים למדי, בייחוד לסדרה ישראלית.
"זה מטורף", אומרת סולטן, "היו דיבורים תוך כדי הצילומים שהם ינסו למכור, ואתה אף פעם לא יכול לדמיין דבר כזה. הרגשנו שאנחנו עושים משהו טוב, משהו גדול ואמנותי, ובאמת כשזה קרה - זה היה ממש טירוף. אבל אני לא תולה תקוות, אני לא טובה בלדמיין דברים כאלה רחוק, האסימונים אצלי נופלים די לאט, אני מאוד נזהרת ולא קופצת. מה שבא - ברוך הבא".
"להיפרד זאת לא החלטה של יום אחד. יש בעיות ובסופו של דבר מגיעים להחלטות ביחד"
סולטן רוצה להאמין שהיא אדם חזק. לפחות כמו אמא שלה וסבתא שלה. "הן נשים חזקות. ג'דאיות כאלה. הן עשו הכל בידיים שלהן וטיפחו משפחה לתפארת".
היא גם מעידה על עצמה שהיא מחוברת לעצמה ויודעת לקבל החלטות. ואכן, בתקופה האחרונה, סולטן קיבלה יחד עם בן זוגה, השחקן מאור שוויצר, החלטה קשה במיוחד - להיפרד ולבטל את החתונה המתוכננת. סולטן לא ממהרת לדבר על חייה הפרטיים, אבל מבינה את חוקי המשחק ומספרת, אבל בוררת בקפידה את המילים.
4 צפייה בגלריה
"לא מאמינה בלדבר על הפרידה מול כולם". ניב סולטן ובן הזוג לשעבר, מאור שוויצר
(צילום: אינסטגרם)
"אני לא מאמינה בלדבר על זה מול כולם", היא אומרת בנחמדות, "זאת הזיה. כל הרעיון הזה של לדבר על דברים אישיים. הרי בסוף אלו החיים שלי, ואני רוצה לבחור למי לספר. אבל אני מבינה את הצורך בשאלה. להיפרד זאת לא החלטה של יום אחד. החיים יותר מורכבים, הסיטואציות יותר מורכבות ויותר עמוקות, ויש בעיות ובסופו של דבר מגיעים להחלטות ביחד".
אז מה קרה בינך לבין מאור שהחלטתם להיפרד?
"בסיפור שלי ושל מאור זה נעשה באהבה אינסופית. זה קשה, זאת סיטואציה קשה מאוד. כל פרידה מכל בן אדם היא קשה ברמות, יש לה את הימים היותר קשים והפחות קשים, ומנסים להתמודד עם זה מתוך אמונה שאנחנו עושים משהו לטובתנו. אני לא פנויה להמשיך הלאה".
אז יש מצב שתחזרו?
"אלוהים יגיד אם יש מצב לקאמבק, אני מאמינה שהוא מכוון אותנו למקומות שהוא רוצה".
פורסם לראשונה: 10:20, 18.06.20
