ההפגנות מרגיעות את רננה רז, וכדי להימנע מפאניקה סביב המצב היא משתדלת גם לבלות הרבה עם הילדים, לקרוא, לרוץ וכמובן גם לרקוד. היא ממליצה על סטיבי וונדר לשיפור מצב הרוח אבל מוצאת את עצמה מזמזמת גם להיטי טיקטוק, ומוסיפה עוד כמה דרכים להעביר את הזמן עד החזרה לשגרה.
המלצות צפייה: "'ילדים מכאן' - סדרה דוקומנטרית לילדים, על ילדים. הסדרה עוקבת אחר חייהם של שלושה ילדים ממקומות שונים בארץ, ומסופרת בעדינות, בפשטות ומתוך צניעות ואהבה, וזה פשוט שובה לב. מומלץ לצפייה משפחתית".
"חוץ מזה, אהבתי את הסרט 'הר הבית' - סרט קצר של איילת גולן במסגרת פסטיבל הסרטים בחיפה. זה סרט שצולם בתקופת סגר הקורונה הראשון. כל הפסקול שלו הוא הקלטה של המערכה לשחרור ירושלים וההגעה להר הבית, וכל הדימויים מורכבים מתנועת מצלמה בתוך הבית, רובם על חפצים דוממים. נוצר פער מרתק בין סאונד לתמונה. באמצעים מעטים וצנועים ועם המון הומור ויצירתיות, מתקבלת יצירה שמחזקת את האמון והצורך באמנות במיוחד בימים אלה".
המלצות האזנה: "סטיבי וונדר - המוזיקה שלו משפרת מצב רוח בכל רגע נתון. אני אוהבת להאזין גם ל-24 הפרלודים של שופן וגם לצ'ט בייקר. אנחנו עושים מסיבות ריקודים בסלון, אז בגלל/בזכות הבת שלי אני מוצאת את עצמי רוקדת (ומזמזמת) להיטי טיקטוק שמפאת גילי לא אציין את שמם, כי זה מביך. מעבר לזה, בן זוגי אור מורן ואחיו זיו מורן המוכשרים הוציאו מיני אלבום שאני מאוד אוהבת להאזין לו. להרכב קוראים Space Doves ולאלבום While She Smiled. אני גם מאוד אוהבת פודקאסטים, ויש לי חיבה מיוחדת לכאלו שעוסקים בדוקו פשע".
המלצת האזנה נוספת: "העונה הראשונה של In The Dark הייתה מעולה, אבל העונה השנייה היא בעיניי יצירה חזקה ומטלטלת. הסדרה מספרת על קרטיס פלאוורס, בחור שחור מעיירה קטנה במיסיסיפי שבמשך 21 שנים נאבק על חפותו ועל חייו, ומאידך תובע לבן שבמשך אותו הזמן מנסה בכל כוחו להוציא אותו להורג. העיתונאית מדליין ברן פורמת את הפרשה בענייניות וקור רוח מעוררי השראה, וחושפת איך מנגנונים שאמורים לשרת את האמת והצדק עושים שימוש לרעה בכוחם, ונגועים בגזענות, שנאה ושררה. יחד עם כל אלה הפרשה גם מעוררת תקווה בכוחה של האמת. גם אם היא מתעכבת, בסוף היא מפציעה ונחשפת במלוא עוצמתה".
המלצות קריאה: "'הורות לחירות' של דן לסרי. כשסיימתי לקרוא אותו היו לי דמעות של התרגשות בעיניים. זהו ספר על הורות שנפתח במשפט: 'היזהרו מספרים להורים', אבל למעשה הוא ספר על אנשים, גדולים וקטנים, על קשר ונוכחות בעולם. הציטוט האהוב עליי מתוכו הוא: 'אמנות הפרידה היא אמנותו של הבוגר. הדבר החשוב שיש לומר על אמנות הפרידה כבר נאמר - באופן פרדוקסלי, אפשר להיפרד רק מתוך שייכות. או בניסוח אחר, כדי להיפרד, אדם צריך להסכים להיות שייך. מכיוון שפסגת השייכות והמהות שלה היא אהבה, אז להיפרד משמע לגלות מחדש את האהבה".
- רוצים לקרוא את הפרק הראשון של "הורות לחירות"? לחצו כאן
המלצה כללית לסיום - מה את עושה כדי להירגע מהמצב? "מפגינה! וגם רצה, רוקדת ומבלה הרבה זמן עם ילדים (גם שלי וגם באופן כללי), קוראת ספרים ומזכירה לעצמי שהכול זמני".
