ג'וס ווידון, היוצר של הסדרה הנערצת "באפי", נחשף השנה בכמה עדויות כאדם מתעלל, פוגעני ומשפיל כלפי אנשים שעבדו תחתיו; דסטין דיאמונד המנוח, שגילם את סקריץ' בסדרת הנעורים "הצלצול הגואל", נהג להציק ללא הרף לשחקנים אחרים (ואז גם הוציא ביוגרפיה מופרכת, שהורכבה משקרים על ההתרחשויות מאחורי הקלעים); ג'ליל וייט, שגילם את סטיב ארקל ב"אריזה משפחתית", חשף לאחרונה בריאיון כי לא התקבל באהבה על ידי השחקנים האחרים שנטרו לו על ההצלחה - לאורך העשורים האחרונים הנפיקו הסדרות המצליחות ביותר בטלוויזיה לא רק רייטינג, מזומנים ופרסום - אלא גם שערוריות שלעיתים אף הובילו לביטולן. קבלו סקירה קצרה ופוקחת עיניים של הסקנדלים הגדולים מאחורי הסדרות האהובות.
"שלושה בדירה אחת": גם כוכבים רבים על כסף
"שלושה בדירה אחת", שעלתה ב-1977, הייתה המשך טבעי של תחילת המהפכה המינית של שנות ה-70, כשעקבה אחר שתי נשים וגבר שחלקו יחד דירה למרות שלא היו נשואים זה לזו או לזו. ג'ון ריטר, ג'ויס דוויט וסוזן סאמרס היו שותפים שווי זכויות ככל שזה נגע לתסריט. הדמות של סאמרס, כריסי, נחשבה לרפת השכל בחבורה, אבל מאחורי הקלעים הלכה סאמרס וצברה תאוצה ככוכבת הבלתי מעורערת של הסדרה - דבר שהתאפיין בדרישות השכר שלה מול ההפקה. "היא הלכה לסוכן של המודל המקצועי שלה, פארה פוסט", ציין מקורב בריאיון מהתקופה ההיא, "וביקשה שיעשה איתה את אותו הדבר". והוא עשה.
באמצע העונה החמישית, אחרי שער במגזין "ניוזוויק" וריאיון ב"60 דקות" בו סאמרס חלקה מתבונתה וסיפרה כיצד הפכה ליהלום שבכתר, היא הודיעה להפקה שהיא שוב פותחת את החוזה שלה למשא ומתן, כשהפעם היא דורשת 200 אלף דולר לפרק, לעומת 30 אלף דולר שקיבלו השניים האחרים. הדרישה הגיעה לאוזניהם של השניים האחרים והאווירה על הסט הלכה והתדרדרה. המפיקים נעמדו על הרגליים האחוריות, סאמרס פתחה בשביתה איטלקית והחלה להיעדר מהצילומים והתסריטאים כבר החלו לכתוב את הדמות שלה החוצה. כריסי נאלצה "לבקר את אימה החולה" והסצנות שלה, שבהן היא משוחחת עם השניים האחרים בטלפון, צולמו בנפרד כשסאמרס הוגנבה אל הסט כדי שלא תפגוש איש.
בסופו של דבר סאמרס אכן נפלטה מהתסריטים, המחליפות שלה לא הצליחו להחזיר את התוכנית לימיה היפים והיא ירדה אחרי שתי עונות נוספות וניסיון כושל לספין-אוף. קריירת המשחק של סאמרס חוסלה רק בשביל שסאמרס תשוב בסערה, עשור מאוחר יותר, עם פטנט למכשיר לחיטוב ירכיים שהפך אותה לבלונדינית עשירה ומרוצה - וגם בתפקיד זכור לטובה בסדרה "אבא חורג, אמא חורגת".
"ספינת האהבה": הפלגה עם סמים ממריצים
"ספינת האהבה", ששודרה גם היא ב-1977, הייתה אחת ההצלחות הראשונות של המפיק אהרון ספלינג ("בוורלי הילס 90210", "מלרוז פלייס") וג'ולי מק'קוי הייתה הנסיכה של הספינה. בכל שבוע היא נכנסה בקלילות לתפקיד המארחת, קיבלה את הנוסעים שעלו לסיפון, התבדחה איתם בשנינות ולפעמים גם שידכה ביניהם לסקס מזדמן או פלירט קצר בשיט התענוגות. מק'קוי אפילו שודרגה לרומן עם קפטן סטובינג, אבל בסוף העונה השביעית היא הועזבה לתדהמתם של הצופים הנאמנים, במה שסימן את תחילת שקיעתה של הספינה אל מצולות הרייטינג.
(הפתיח של "ספינת האהבה")
מתברר שלורן טוז, שגילמה את מק'קוי, נהנתה קצת פחות. מאחורי הקלעים היא התמודדה, לא בהצלחה יתרה, עם התמכרות קשה לקוקאין. "כל הכסף שהרווחתי מעולם לא הגיע לבנק", היא סיפרה מאוחר יותר בריאיון ל-TV GUIDE, "הוא נעלם אל תוך הנחיריים שלי". הפעם הראשונה שטוז התנסתה בקוקאין הייתה זמן קצר אחרי שקיבלה את התפקיד בסדרה. "הייתי בדרך למסיבה וידיד שלי הציע שנעשה קצת סמים", היא מספרת, ומוסיפה שלמרות הצורך שלה בעזרה, המפיקים לא אפשרו לה להשתחרר מהתפקיד לכמה חודשים כדי להיגמל כראוי. הלקח פשוט: אל תעשו סמים, ילדים, בעיקר אם אתם יכולים להרשות לעצמכם את זה כלכלית!
"בלשים בלילה": ממתח מיני לשנאה יוקדת
סכסוכים בין כוכבים על הסט הם לא עניין נדיר, אבל זוגות רומנטיים טלוויזיונים שהופכים לאויבים מושבעים ברגע שהמצלמה נכבית הם עניין מטריד במיוחד. "בלשים בלילה" הזכורה לטוב סבלה מהסימפטומים החמורים ביותר של התופעה. השנה הייתה 1985. סיביל שפרד הייתה כוכבת ענקית שצוות אליה שחקן אלמוני בשם ברוס ויליס לסדרה חמודה ומרעננת על סוכנות בילוש לא מתפקדת. המתח המיני בין דיוויד אדיסון, הבלש השובב, והבוסית הקשוחה והיפה שלו, מאדי הייז, היה אחד המוצלחים בתולדות הטלוויזיה אם לא המוצלח שבהם. אבל מאחורי הקלעים ויליס ושפרד החלו לפתח איבה זה לזה וחרחרו מריבות ברגע ששמעו את ה"קאט". המצב החמיר עד כדי כך שגם כששפרד ו-ויליס זכו בפרסים על תפקידם הם לא הזכירו האחד את השני בנאומי התודה שלהם. בשלב מסוים לא הייתה ברירה והסצנות שלהם צולמו בנפרד, דבר שעיכב את צילומי הפרקים המורכבים ממילא ושיבש את לוח השידורים.
כשהסרט "מת לחיות" הפך את ויליס לשחקן הכי מצליח על כדור הארץ, המצב כבר הפך לבלתי נסבל, וכשהתמרונים של המפיקים התווספו למאבק הסיזיפי של היוצר, גלן גורדון קרון, עם הרשת המשדרת ABC - קרון החליט לפרוש ("אמרתי שזה או אני או שפרד ולא חשבתי שהרשת תבחר בי", הוא הודה בריאיון). "בלשים בלילה" עוד הספיקה להעלות עונה נוספת, שבה חירבו הכותבים את המתח המיני בין אדיסון והייז, ו"בלשים בלילה" החזירה את נשמתה לבורא הסדרות אחרי חמש עונות.
"רוזאן": ההערה הגזענית שהרסה הכול
זה לא שהגלגול הראשון של "רוזאן" (1988) היה נקי משערוריות: רוזאן בר חוללה צרות על הסט עוד אפילו לפני שהסדרה עלתה לאוויר, והתמידה בעשייה הקדושה לאורך צילומי כל העונות. בתפריט: פיטורים של התסריטאי הראשי, מאט ויליאמס, התעקשות שבעלה הטרי טום ארנולד יקבל תפקיד בסדרה למרות בעיית הסמים הבלתי סמויה שלו ולבסוף, גירושיה ונישואיה לשומר הראש הצעיר שלה. אבל הימים היו אחרים והקומדיה המצליחה על מעמד הפועלים האמריקני שרדה את כל המהמורות. עם זאת, בסיבוב השני של הסדרה ב-2018, הקהל ורשת ABC כבר היו הרבה פחות סלחנים.
הסטטיסטיקה של ריבוטים והחייאות של סדרות עבר היא עגומה למדי, כשאחוז זעום מתוכן מצליח לעמוד במשימה מבלי לבייש את נעוריהן. רוזאן 2.0, בניגוד לכל הציפיות, הצליחה להישאר רלוונטית ובועטת וזכתה להצלחה כמעט חסרת תקדים בהתחשב במספר העשורים שחלפו מאז שודרה לראשונה. אלא שאותו אדרנלין שוצף שהביא אותה שוב אל טבלאות הרייטינג כנראה עלה לסדרה בחייה: ציוץ גזעני של רוזאן בר בטוויטר, שבו כינתה את היועצת לשעבר של הנשיא אובמה "צאצאית של האחווה המוסלמית ושל כוכב הקופים", הוביל לביטול הסדרה על ידי הרשת. לא עזרו ההתנצלויות של בר והנטישה שלה את טוויטר. "רוזאן" עזבה את הבניין, הפעם כנראה לתמיד.
"הנסיך המדליק מבל אייר": וויל סמית' נגד דודה ויויאן
היום הוא גורף לייקים על תמונות שמנמנות של עצמו באינסטוש, אבל דרכו של וויל סמית' אל קדמת המסך ב"נסיך המדליק מבל אייר" הייתה רצופת מהמורות. בשנים שקדמו לסדרה סמית' השתעשע בקריירה של ראפר עם הבאדי שלו, די.ג'יי ג'אזי ג'ף, ואפילו עשה כסף לא רע, שהתבזבז על מכוניות יוקרתיות ובגדים ממותגים, משל היה ניקול ראידמן ביום הארנק הפתוח. עוד לפני שהוא הספיק להגיד "צ'ילינג אאוט" הוא כבר היה חייב 2.8 מיליון דולר למס הכנסה, בלי שום יכולת כלכלית להחזיר את החוב.
למזלו, צירוף מקרים מפתיע הפגיש בינו ובין המפיק של "הנסיך", בני מדינה, מאחורי הקלעים של תוכנית האירוח של ארסניו הול. מדינה ליהק אותו לתפקיד הראשי למרות התנגדויות מבית והעובדה שסמית' לא הביא איתו שום ניסיון במשחק. בעונה הראשונה, שעלתה ב-1990, הכוכב עיכב את הצילומים ובלבל ללא הרף את השורות שלו עם אלו של אחרים, משום ששינן את הטקסטים של כל הדמויות בניסיון לזכור את שלו. בפרקים הראשונים המצלמה אפילו תפסה אותו מדי פעם מניע את השפתיים כששחקנים אחרים מדברים. ומס הכנסה? הוא נטל לעצמו 70 אחוז מהמשכורת של סמית' במשך שלוש העונות הראשונות.
אם זה לא מספיק, אחרי שלוש עונות התחלפה לפתע השחקנית שגילמה את ויויאן בנקס, דודתו של סמית', כשג'נט הוברט פינתה את מקומה לדפני מקסוול ריד. ההפקה נימקה את החילופים ב"חילוקי דעות יצירתיים" אבל הוברט לא התכוונה לשתוק והאשימה את סמית' בהרס הקריירה שלה, בספר שהוציאה זמן קצר לאחר מכן. סמית' מצידו טען שהוברט היא "משוגעת" ושפוטרה כיוון שרצתה שהסדרה תעסוק ב"דודה ויויאן המדליקה מבל אייר". הוברט גם איימה להיעדר מהאיחוד של כוכבי הסדרה, אך הסיפור נגמר בהפי אנד כשהשחקנית לבסוף הגיעה לספיישל ששודר בנובמבר 2020, ולאחר וידויים מרגשים משני הצדדים נרשמה הסולחה הרשמית.
"אלי מקביל": רוברט דאוני ג'וניור, מחולל מקצועי
צילומי הסדרה שלכם מתנהלים על מי מנוחות ואתם זקוקים למחולל סקנדלים מוצלח במיוחד? אין בעיה. רוברט דאוני ג'וניור לשירותכם. את "אלי מקביל", שעלתה ב-1997 ונהנתה מרייטינג מצוין עד שהחלה לדעוך בעונתה השלישית, השחקן הציל כשלוהק למושא אהבתה של הדמות בגילומה של קליסטה פלוקהארט. דאוני ג'וניור היה אז בעיצומה של תקופה מסעירה משלו, שכללה מעצרים על אחזקת סמים מסוג הירואין, קוקאין ומריחואנה ופעילויות יצירתיות כמו התערטלות ופלישה לבית השכן שלו במאליבו כדי להירדם במיטה של הבן שלו.
נוכחותו של דאוני ג'וניור החזירה את הצופים בהמוניהם למסך, אך במקביל השחקן עצמו נע בין ניסיונות גמילה חוזרים ונישנים והתקשה להתאפס על עצמו. לאחר כמה הפרות מעצר על תנאי, למפיקים לא נותרה ברירה והם שכתבו את דרכו של ג'וניור החוצה בעונה החמישית. חצי שנה מאוחר יותר הובאה הסדרה כולה אל חלקת הקבר שלה בבית העלמין של הסדרות.
"שני גברים וחצי": המפיקים נאלצו לפטר את צ'ארלי שין
בהודעה של אולפני וורנר על הפיטורים של צ'ארלי שין מהסדרה המצליחה "שני גברים וחצי" (2003), נאמר שההחלטה התקבלה לאחר "מחשבה מרובה". סביר להניח שנציגי האולפנים לא שיקרו ואכן הרבו להרהר בהחלטה האם לשחרר את הכוכב של הלהיט שלהם ולסכן את המשכו. אומנם ככל שסדרה מצליחה יותר, מספר השרצים שהיא מסוגלת להכשיר עולה ביחס ישיר, אבל במקרה של שין נדמה שיכולת הספיגה של הנוגעים בדבר הגיעה למיצוי. באותה תקופה שין חילק את המשאבים שלו בין סמים, אלכוהול, בילוי עם כוכבות פורנו, ירי, תקיפה וכנראה הקש ששבר את גבה של ההפקה - הטחת עלבונות במעסיקים שלו מעל כל פלטפורמה אפשרית. אחרי שמונה עונות, שבמהלכן נחשבה הסדרה לקומדיה הנצפית ביותר בה, החליטה רשת CBS לוותר על שירותיו.
רבים פקפקו ברעיון ש"שני גברים וחצי", שעקבה אחר רווק הולל שעבר לגור עם אחיו החנון ובנו, תצליח לשרוד ללא שין. לבסוף את מקומו של האחרון תפס אשטון קוצ'ר, עם הצדקה תסריטאית מפוקפקת - קוצ'ר צץ כמיליונר שניסה להתאבד, והסכים לחלוק את ביתו עם האח והצאצא. הסדרה שרדה עוד ארבע עונות (שזה ארבע עונות יותר משמישהו ציפה) ואז ירדה לנצח.
"משפחה בהפרעה" ו"טרנספרנט": התעמרויות והטרדות מיניות
במקרה של "משפחה בהפרעה", הסדרה האהובה מ-2003, מדובר ללא ספק באחד מהסקנדלים המצערים ביותר, בהתחשב בעובדה שמדובר בקומדיה כל כך מוצלחת. ג'סיקה וולטר, שגילמה את הדמות המופתית של אם המשפחה, לוסיל בלות', סיפרה על התעמרות מילולית על הסט מצד ג'פרי טמבור, שגילם את האב. "בחיים לא צעקו עליי ככה", אמרה בריאיון ל"אינסיידר" כשהיא פורצת בבכי. הגברים שנימנו עם הקאסט, אגב, צידדו בטמבור בריאיון ל"ניו יורק טיימס", שנערך כחלק ממסע הקידום לעונה החמישית של הסדרה בנטפליקס. הם אומנם מיהרו לחזור בהם ולהתנצל לאחר שהריאיון פורסם, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי וההפקה פשוט ביטלה את סיבוב העיתונות של העונה כדי למנוע נזקי יחסי ציבור נוספים. בדיעבד זה התברר כרעיון מצוין, מאחר ומדובר בעונה גרועה שהטילה קלון על העונות הראשונות.
זמן קצר קודם לכן התלוננו שתי נשים בסדרה אחרת שטמבור שיחק בה, "טרנספרנט" מ-2014, שהוא הטריד אותן מינית, מילולית ואף פיזית. טמבור, שגילם דמות של טרנסג'נדרית שניסתה לנהל חיים חדשים מלאים וליברליים, הוכיח שהתפקיד לא לימד אותו דבר כשהודיע שלא ייקח חלק בעונה החמישית בעקבות "האווירה הפוליטית שהשתלטה על הסט". הודעה הגיונית, אגב, בהתחשב בעובדה שאיש מצוות ההפקה לא הציע לו לקחת חלק בעונה החמישית. ב"משפחה בהפרעה", לעומת זאת, טמבור המשיך לשחק כרגיל אלא ששתי העונות החדשות שלה, שהופקו כעשור לאחר שעלתה לראשונה, התבררו כאמור כמביכות והותירו את האוהדים מתוסכלים ומאוכזבים. וטמבור? נותר קירח מכאן, מכאן ומכאן.
"עקרות בית נואשות": חברות רק על המסך
החל מ-2004, "עקרות בית נואשות" קיבצה סביבה קהל צופים אדוק, שעקב אחר החברות האמיצה בין נשות הפרברים הפעלתניות. אבל על הסט, כך התברר, החברות הזאת לא עמדה במבחן המציאות. כשנה לאחר עליית הסדרה התכנסו חמש השחקניות הראשיות לריאיון שער ב-Vanity Fair, שבמהלכו התברר שהחוזה שלהן מכיל סעיפים מפורטים ומדויקים לגבי זכויותיה של כל אחת מהן, החל מגישה לחדרי ההלבשה, מיקומה בתמונות יחסי הציבור ועם מי היא רשאית לדבר במהלך הצילומים. במילים אחרות, סעיפים שמאחוריהם הסתתרה האווירה הרעילה ששררה על הסט.
שערוריה מתוקשרת לא פחות התרחשה בהמשך, כשניקולט שרידן, השחקנית שגילמה את אידי בריט, הבלונדינית זוללת הגברים, הגישה תביעה על סך 50 מיליון דולר נגד יוצר הסדרה מארק צ'רי ורשת ABC. שרידן טענה שצ'רי הלם בראשה במהלך החזרות, ושבהמשך פיטר אותה כנקמה (אידי בריט אכן נרצחה בשלב מתקדם יותר של הסדרה). צ'רי מצידו טען שהוא בסך הכל "טפח" על ראשה עם האצבעות כחלק מהדרכת השחקנים, ובכל זאת התנצל. שרידן לא הרפתה ודרשה שהוא יתנצל בשנית וגם ישלח לה פרחים "כמחווה של פיוס", רעיון שצ'רי פטר כמגוחך.
אולי הדם הרע על הסט לא כל כך מפתיע בהתחשב במקור ההשראה לסדרה, כפי שצ'רי מספר עליו באחד הריאיונות. "ישבתי עם אמא שלי וראינו בחדשות כתבה על אמא שהטביעה את חמשת הילדים שלה באמבטיה", הוא סיפר ל"ניו יורק טיימס". "נחרדתי ואמרתי לה, 'אלוהים, את מסוגלת לדמיין אישה כל כך מיואשת שתפגע בילדיה שלה?'. אמא שלי הוציאה את הסיגריה שלה מהפה ואמרה 'הייתי שם'. הבנתי שאם לאמא שלי היו רגעים כאלה, הם קרוב לוודאי חלק מהחיים של כל אישה שחיה בג'ונגל הפרברי. שם קיבלתי את הרעיון לכתוב על ארבע עקרות בית".
