סדרות דוקו-פשע העמידו תחרות הגונה לסדרות דרמה בעשור האחרון. כשהן נהנות מאותם אלמנטים של תסריט, עריכה ובימוי ומהיתרון שאי אפשר להתכחש לו – הריגוש שנובע מהעובדה שההתרחשויות אירעו במציאות - סדרות דוקו פשע עשויות לא פעם להניע את הצופה לא פחות, ואפילו יותר, מסדרה בדיונית. "עדות זועקת" של שואוטיים שעלתה אתמול ב-yes היא אולי לא סדרת דוקו-פשע קלאסית, אבל היא בהחלט מניעה אצל הצופה את אותה תחושת דחיפות שמייצרת מציאות טובה ומטופלת היטב, או במילים אחרות - לשבת על הספה ולצרוח על הטלוויזיה. אם זה הקיק שלכם אז "עדות זועקת" היא הסדרה עבורכם.
שחיתות וטמטום הם שילוב שקשה להישאר אדישים מולו ו"עדות זועקת" מציעה את שניהם במחיר של אחד. במרכז הסדרה עומד גרג קלי, שחקן פוטבול צעיר וכוכב תיכון עולה באחד מפרברי אוסטין, טקסס. ההורים שלו מתקשים להעניק לו סביבה יציבה לקידום הקריירה הספורטיבית שלו, ולכן הוא עובר לגור בבית של חברים. יום אחד הוא נעצר בעקבות תלונה של ילד בן ארבע, שמבקר במעון ילדים שמתנהל באותו הבית, וטוען שקלי "שם את הפיפי שלו בפה שלי". משם והלאה מתחילה התדרדרות של כדור שלג משפטי, אליו נספחים שלל מרכיבי טינופת ממערכת המשפט המקומית, ובסופה מורשע קלי ונשפט ל-25 שנות מאסר בלי אפשרות חנינה.
- עוד ביקורות טלוויזיה:
למרות החלמאות, העצלות והאנוכיות של המערכת, לא מדובר במקרה קפקאי – הרבה מאוד אנשים עמדו לצידו של קלי, ואחד מהם גם לקח על עצמו את מסע הטיהור של שמו. ג'ייק בריידן, שלא הכיר את קלי אישית, לקח את המקרה לעורך דין אחר, שהתגייס וחקר והצליח להביא עדויות חדשות ולקבל שימוע. למעשה הסיפור האמיתי של "עדות זועקת" מתחיל כאן, בחתירה לחשיפת האמת והוצאת הצדק לאור. רק במהלך השימוע מתבררת הזוועה האמיתית – כמה כשלים בלתי נתפסים התרחשו במהלך החקירה הראשונית, שעל סמך תוצאותיה נכלא קלי, וכמה עלוב ומניפולטיבי היה הייצוג המשפטי שקיבל, שלא הצליח להוכיח את חפותו. "עדות זועקת" עושה עבודה מצוינת בהצגת המידע הזה ובהבאת אנשי מקצוע שמבהירים כמה בלתי מוצדק אמונו של האזרח באנשים שאמורים להגן עליו.
במובן הזה "עדות זועקת" היא לא דוקו-פשע קלאסי, הגיבור שלה הוא לא כריזמטי וסוחף. יש דמויות הרבה יותר סוחפות ממנו בסיפור הזה, והן מחפות על היעדר הנוכחות שלו. אין פה מסתורין גדול או טוויסט מפתיע כמו בסרט על בריאן בנקס, שחקן הפוטבול שהורשע באונס עד ש-11 שנים מאוחר יותר הבחורה שהתלוננה עליו הודתה כי בדתה את הסיפור. די ברור לאן הולכת כאן אהדת היוצר, פאט קונדליס, שפוגש את קלי לראשונה כשהוא כבר בכלא ומלווה אותו עד לסיום. הגיבורה בסיפור הזה היא מערכת המשפט המקולקלת ושבירת האמון המלא שנתנו בה האזרחים - סוגיה שמטרידה היום לא מעט אמריקנים. קלי הוא פיון בתעודת העניות של המערכת המשפטית, ותזכורת לקלות הבלתי נסבלת שבה אדם יכול להפוך לקורבן שלה.
"עדות זועקת" מתפרשת על פני חמישה פרקים שרובם עוסקים בדרמה המשפטית ופורשים צעד אחר צעד את התקדמות המקרה, עד לסיום הלא לגמרי מספק (ספוילר, אם המונח הזה תופס גם לגבי סדרות דוקו): קלי מזוכה לחלוטין אחרי שבע שנים רעות ומנסה לשקם את קריירת הפוטבול שלו. החשודים הנוספים שאותרו במהלך השימוע לא נחקרו. הילדים שכפי הנראה הותקפו מינית על ידי אדם אחר לא זכו לקלוז'ר, החשוד העיקרי הסתובב חופשי וביצע פשעים נוספים, שגם אותם חושפת הסדרה. השוטרים הכושלים קודמו, התובע המחוזי הפך לשופט. קלי הוא היחיד שזכה להפי אנד, אם אפשר לקרוא ככה לשבע שנים אבודות. אם יש לקח בצד הצפייה ב"עדות זועקת", אז זה לא הלקח שהיינו רוצים ללמוד. אבל אם כבר להתפכח, אז לפחות אל מול טלוויזיה טובה.