בפברואר 2015 שודר הפרק האחרון של "המנטליסט", סדרת הדרמה בכיכובו של הכוכב האוסטרלי-הוליוודי סיימון בייקר. אחרי שבע עונות, בייקר פשט את חליפת שלושת החלקים ורבים תהו אם הוא יצליח להשתחרר מהדמות שכה מזוהה איתו. "גם אני תמיד תהיתי אם ההשתתפות ב'המנטליסט' תמנע ממני לעשות תפקידים אחרים", התוודה בייקר, כשנפגשנו בפסטיבל ברלין האחרון. "בסוף החלטתי ללכת הלאה ולנצל את הדלתות שהסדרה פתחה בפניי".
בשש השנים שחלפו מאז, בייקר אכן המשיך הלאה. הוא בחר לפנות לכיוונים חדשים ומפתיעים, כולל חזרה למולדתו. "להוליווד יש אומנם כוח אבל רציתי להתפתח כאמן. האמביציות והמטרות שלך משתנות עם הזמן. אם אתה לא מתגמש איתן ולא משתנה, אז אתה מתקשה להאמין שיש עוד דברים שתוכל לעשות ושיגרמו לך להיות מאושר. נכון, לגמרי הייתי יכול לעשות עוד משהו בסגנון 'המנטליסט', אבל לא רציתי להפוך לתקליט שבור. כשמוזיקאים מוציאים אלבום הם תמיד שואפים שהוא יהיה שונה מהקודם, ויש אנשים שזו לא המטרה שלהם - הם רוצים לעשות את אותו הדבר שוב ושוב, וגם זה בסדר. ציפיות של אחרים ממני זה לא מה שמניע אותי. הציפיות שלי מעצמי הן המוטיבציה שלי.
"אני כבר בן 51 ולא צריך להיות החמור שרודף אחרי הגזר. יצא לי לטעום מהגזר והוא אחלה, אבל זה לא סוף העולם אם לא אוכל ממנו שוב. הצלחה לא תמיד מביאה לאושר או טומנת בחובה איזו התגלות עצמית. במעשיי כיום אני לא פועל בנחפזות מתוך מחשבה ש'אוי לא, אני הולך לאבד את כל הפרסום שצברתי!'. זה לא אני".
אחת הסיבות שגרמו לבייקר לחזור לחיות באוסטרליה, אחרי 20 שנות מגורים בלוס אנג'לס, היה רב מכר שטלטל אותו. "יום אחד קראתי את 'נשימה', ספרו של טים ווינטון והוא זרק אותי ישר בחזרה למערכת היחסים האינטנסיבית שהייתה לי עם החוף באוסטרליה. במשך שנים אנשים שאלו אותי למה אני הכי מתגעגע באוסטרליה ולא היה לי מה לענות חוץ מ'הסביבה שבה גדלתי, הריחות והצלילים שלה'. בילדותי ובנעוריי נהגנו לרוץ ולהסתובב חופשי בחוף ובטבע, שהיו דמויות מרכזיות בחיי, אפילו אם לא הייתי מודע לזה בזמנו. הטבע לימד אותי הרבה, הוא העניק לי ריגוש וקסם ורוך. הוא תמיד שמר עליי קרוב ותמיד היה שם לצידי".
בייקר לא הסתפק בשיבה הביתה, וביים עיבוד קולנועי לספרו של ווינסטון, שיצא ב-2017. עלילת הסרט, שנקרא "הגולשים" (ובקרוב יהיה זמין לצפייה ב-HOT), מתרחשת באוסטרליה של שנות ה-70 ועוקבת אחר שני נערים מתבגרים המתיידדים עם הרפתקן מבוגר ומסתורי (בייקר), שדוחף אותם לקחת סיכונים שישפיעו על חייהם בצורה משמעותית. "אומנם ביימתי כמה פרקים של 'המנטליסט', אבל הבימוי של 'הגולשים' קרה במקרה, כמו מכת ברק. הייתי אמור להפיק את הסרט ולשחק בו, ובסוף יצא שגם ביימתי אותו. אני צריך להודות על זה לאשתי רבקה, היא זאת שדחפה אותי ואמרה: 'יאללה, לך על זה וסתום כבר!'. אמרתי לה שאני מפחד שזה לא יצא טוב והיא ענתה: 'אתה יודע כמה סרטים גרועים יש בעולם? זה לא משנה. יאללה, בוא נעשה סרט גרוע - קדימה'. טוב ששמעתי בקולה - חווית הבימוי הייתה מדהימה וכיף אדיר".
התרשמתי מהעובדה שחלק מסצנות הגלישה עשית בעצמך.
"כן, עשיתי קצת. אני לא רע יחסית לתרח זקן. אולי לפני 20 שנה הייתי מנסה משהו מהתעלולים הגדולים שמופיעים בסרט, אבל אני כבר מזדקן ולכן היה לי כפיל מצוין שעשה את הדברים המטורפים יותר".
"אני שמח שאני מבוגר יותר היום, כי אני מקבל תפקידים יותר מורכבים"
בעקבות ניהול מוצלח של משבר הקורונה על ידי ממשלת אוסטרליה, בתי הקולנוע ביבשת פתוחים כעת ובימים אלה מגיע למסכים שלהם High Ground - סרט חדש בכיכובו של בייקר שהוצג בפסטיבל ברלין. "הסרט הזה מתרחש אחרי שהחיילים האוסטרלים חזרו הביתה ממלחמת העולם הראשונה - כמובן שרבים מהם סבלו מפוסט-טראומה, תופעה שאף אחד לא הכיר בזמנו. זה הביא להצבה של אותם חיילים באזורים נידחים באוסטרליה, שם הם תיפקדו כשוטרים.
"הסרט מדבר על חלק מהזוועות שנעשו כנגד האוכלוסיות הילידיות של אוסטרליה, האבוריג'ינים, וכיבוש הטריטוריות שלהן. לא פעם אנחנו רואים את האבוריג'ינים מוצגים כקורבנות בסרטים, אבל לרוב לא חושפים בפנינו כמה התנגדותם לכיבוש האדמות שלהם הייתה מאורגנת - ובסרט הזה היא מוצגת במלוא תפארתה. תהליך יצירת הסרט חיזק והעצים מאוד את האוכלוסיות המקומיות שהיו מעורבות בו, וכתוצאה מכך הן גם תמכו בו. צילמנו בכל מיני לוקיישנים שמוגדרים כאתרי מורשת, וכדי לצלם בהם היינו צריכים לקבל את האישור של 'זקני השבט'. היו מקומות שקיבלו אותנו בברכה, ובמקומות אחרים העיפו אותנו בבעיטה".
9 צפייה בגלריה
"היו מקומות שקיבלו אותנו בברכה, ובמקומות אחרים העיפו אותנו בבעיטה". בייקר מתוך High Ground
לבייקר יש השגות לא מעטות לגבי היחס של אוסטרליה לתושביה המקוריים. "הסיפור שאנחנו מספרים בסרט הוא עדיין פצע מדמם בגב האומה וחשוב לדבר עליו. הוא גרם לי לרצות ללמוד ולהבין יותר על התרבות הילידית, שאליה אנחנו לא נחשפים בכלל בבתי הספר. כשהייתי תלמיד די התעלמו מהנושא לאורך הלימודים. נגעו בו די מעט".
בכוונה?
"אני לא יודע, אבל אני בהחלט תוהה למה לא מלמדים אותנו על האבוריג'ינים. זה לא מפתיע אותי, כי אוסטרליה היא אחת מהמדינות היחידות בחבר העמים הבריטי שלא חתמה על הסכם עם התושבים הילידים שגרים בתחומה. קשה לנו כאומה לקבל ולהכיל את האמת סביב ההתיישבות הלבנה באוסטרליה. בסרט יש רגעים קשים שיגרמו לאוסטרלים לחוש אי נוחות, ואפילו בושה ואשמה, על מה שאבותיהם עוללו. הסרט גם עוסק בקושי לגבש זהות - שזו מטאפורה לא רעה למדינה שלי. יש לנו היסטוריה ארוכה של 65 אלף שנות תרבות, כשרק חלק זעיר ממנה כולל את ההתיישבות הלבנה. הסרט מביא את הטרגדיות והאמיתות הקשות שצריך לעמוד מולן, ומציב אותך במקום הלא נוח הזה של ההכרה ועדיין מבקש שנראה חמלה לצרכים של האחר".
בייקר נולד באי טסמניה וגדל בניו סאות' ויילס. מגיל 10 הוא כבר גולש. "עד גיל 17 הייתי נמוך וצנום, ואז גדלתי, לא כל כך הרבה, אבל גדלתי", צוחק בייקר. אחרי שהופיע בסדרות אחדות באוסטרליה, בייקר החליט לחצות את האוקיינוס ולנסות את כוחו בהוליווד, ממש כמו כוכבים וכוכבות אוסטרלים רבים. ב-1997 הוא הגיח ב"סודות אל.איי", לצד קים בייסינגר, אבל הדרך לצמרת הייתה רצופה מהמורות ותלאות, ואפילו אכזבות וכשלונות. נקודת המפנה הגיעה עם הופעתו בלהיט "השטן לובשת פראדה" (2006), לצד מריל סטריפ ואן האת'וויי, שמתרחש כזכור על רקע עולם האופנה ומגזין שמזכיר מאוד "ווג". הסרט היווה זרז לקידום הקריירה שלו. "גילמתי שם את כריסטיאן, כותב וגבר די נאה, אבל קצת שטחי. בעקבות התפקיד קיבלתי המון הצעות לעשות דמויות של גברים יפים ושטחיים. זו גם הסיבה שאני שמח שאני מבוגר יותר היום - אני מקבל תפקידים יותר מורכבים".
שנה וחצי אחרי "השטן לובשת פראדה" הגיע התפקיד הראשי בסדרה "המנטליסט". "אני אכן לייט בלומר. אחרי שלמדתי לשחרר, קיבלתי את עצמי והפכתי להיות יותר רגוע וסבלני ופחות חולה שליטה. פתאום ההזדמנויות החלו לצוץ". הסדרה, תוצרת רשת CBS, העניקה לבייקר מועמדויות לאמי ולגלובוס הזהב בזכות התפקיד של פטריק ג'יין, מדיום טלוויזיוני משגשג שחי באושר ובשלווה עד שרוצח סדרתי הורג את רעייתו ובתו. פטריק חדור הנקמה נחוש ללכוד את האיש המתועב, שאחראי לטרגדיה שלו. הוא חובר ליחידת סוכנים מיוחדת ומסייע לאנשיה לפצח פשעים, הודות ליכולות שלו לקרוא אנשים ולהתבונן בהם.
"בהחלט יכולתי להזדהות עם פטריק", אומר בייקר. "זוהי דמות שמתמודדת עם משוכות רציניות ומצליחה לדלג מעליהן. כדי להגן על הפגיעות שלו, הוא עוטה על עצמו שריון מעניין ולפעמים משתמש בהומור בתור נשק, כדי לגונן על עצמו. הוא דמות שופעת קונפליקטים ואהבתי את המורכבות הזאת. תמיד הייתי ביישן, כך שלשחק דמות שמדברת המון עם כל כך הרבה ביטחון היה אתגר גדול מבחינתי. החלק של הקסם האישי כבר היה יותר קל... מאוד נהניתי להיות חלק מהסדרה, אבל בסוף רציתי לעזוב אותה מתוך אהבה גדולה לחוויה כולה".
בייקר אולי עושה הכול כדי לחמוק מצילו של "המנטליסט", אבל שידורים חוזרים מחייבים אותו להתמודד שוב ושוב עם הפרק המשמעותי בקריירה שלו - ועכשיו יותר מתמיד, כשכל עונות הסדרה עלו לצפייה גם באמזון פריים. "נראה שגם כשאהיה בן 85, ואלך לקנות בסופר חיתולים לעצמי, אנשים ימשיכו לזהות אותי מהסדרה הזאת".
על שריפות הענק באוסטרליה: "התוצאות של ההתחממות הגלובלית יהיו חמורות בהרבה מהרס הנוף"
בזכות "המנטליסט", בייקר הממושקף גם הפך לפרזנטור אופנה מבוקש - המותג ג'יבנשי בחר בו לכהן כפנים של אחד הבשמים הגבריים שלו ואילו חברת השעונים השווייצרית לונג'ין מינתה אותו להיות השגריר שלה. גם היום הוא לא לגמרי מרגיש בנוח עם הכתרתו כ"סמל מין". "הוכתרתי כשובר לבבות בתקופת 'המנטליסט', זה היה כיף ומחמיא. גבר מתבגר מקבל תמיד בברכה כאלה מחמאות, אבל לא מפריע לי שזה כבר שייך לנחלת העבר", אומר בייקר ופורץ בצחוק.
9 צפייה בגלריה
"זה היה כיף ומחמיא להיות 'שובר לבבות', אבל לא מפריע לי שזה כבר שייך לנחלת העבר". בייקר מתוך "השטן לובשת פראדה"
אך עם כל הכבוד לתדמית ולפיתויים, בייקר בחר להיות נאמן וצמוד לרעייתו ואם שלושת ילדיו - השחקנית רבקה ריג, אותה הכיר בראשית שנות ה-90 בצילומי הסדרה האוסטרלית "אי סטריט". "רבקה מגניבה. אף פעם לא פגשתי מכמוה וזה מה שסיקרן אותי בה. ואז, כמו עם רוב האנשים, אתה מגרד את פני השטח ורואה את מה שיש מעבר".
אז מה הסוד שלך לנישואים מוצלחים?
"אני לא רוצה להיות אמת מידה למה זה נישואים טובים, מאחר וזה מכניס רק לחץ למערכת היחסים, שהופך אותה ליותר מאתגרת וקשה. לדעתי חשוב לראות בנישואים הרפתקה, כי הכול מתחיל בראש וזו דרך טובה להסתכל על אתגרים - ולא קיימת מערכת יחסים שאין בה המון אתגרים. הרי אתה אף פעם לא מגיע לנקודה שבה אתה אומר: 'יופי, הנה, עכשיו קל', בגלל שברגע שאתה שם אתה פתאום מוצא את הטרמיטים שכרסמו את היסודות - ושוב הכול קורס. אז אסור לקחת את הרגעים האלה כמובן מאליו. האמת היא שגם ילדים נותנים נופך נוסף למערכת היחסים. הפוקוס עובר למטרה המשותפת שהיא גידול המשפחה. כך שאין סודות להצלחת נישואים, אתה מצליח בה כי אתה רוצה להצליח. בכלל, להיות איש משפחה טוב זה הדבר הראשון שרציתי להצליח בו. הקריירה זה מצוין והכול, אבל בסופו של דבר להיות הורה זה הרבה יותר חשוב".
9 צפייה בגלריה
"להיות איש משפחה טוב זה הדבר הראשון שרציתי להצליח בו. בייקר וריג
(צילום: Lisa Maree Williams/GettyImagesIL for AFI)
אתה רוצה שהילדים שלך ילכו בדרכך ויהפכו לשחקנים?
"אני רוצה שהילדים שלי ילכו בדרכם. זו אומנם קלישאה, אבל אני רוצה שהם יהיו מאושרים. אם אחד מהם רוצה להיות אינסטלטור - אני רוצה שהוא יהיה האינסטלטור הכי מאושר שיש. אם אחד מהם רוצה להיות משורר - אני רוצה שיהיה המשורר הכי מאושר שיש. ואם המשורר חייב לסבול - אני רוצה שיהיה המשורר הסובל הכי מאושר שיש. אני רוצה שהאושר יהיה פנימי, כי מערכת היחסים של האדם עם עצמו היא מערכת היחסים הכי חשובה שיש".
בייקר, שחי כעת בסידני, שוקד על פרויקטים אחדים - כולל בימוי. "יש לי בראש לא מעט סיפורים אבל הסוד טמון באיזה מהם יגיע לראש התור, ומתי. לפתח פרויקט דומה לא פעם לריצת מרתון - אתה צריך סבלנות וסיבולת. אתה יכול לפתח שלושה או ארבעה דברים במקביל, ולחשוב שאחד מהם מתקדם יותר ביחס לשאר, ואז השני עוקף אותו. העולם משתנה וכתוצאה מזה הפרויקט עלול לאבד מערכו".
9 צפייה בגלריה
"אני רוצה שהילדים שלי יהיו מאושרים, גם אם זה אומר להיות אינסטלטור מאושר". בייקר עם משפחתו
(צילום: AP)
והעולם אכן משתנה, ובייקר מודאג מהשינויים שנגרמים מהתחממות כדור הארץ. "לצערי, אנחנו מחזירים בחוסר מעש לטבע על כל מה שהוא עשה עבורנו. זה ממש שובר את הלב. עבורי כאמור הטבע תמיד היה חלק גדול מהחיים, אז זה קצת מתסכל שבאוסטרליה למשל ההתחממות הגלובלית הפכה לאיזה רעיון פוליטי, ושגם אקטיביזם חברתי נוכס במובן השלילי לפוליטיקה כשזו לא סוגייה פוליטית. זה דיון שצריך לדון בו. אומנם סידני לא מושפעת ישירות משריפות היער הגדולות, אבל איכות האוויר למשל הגיעה למצב שבו אנשים בעלי בעיות נשימה נמצאים בסיכון. התוצאות של ההתחממות הגלובלית הולכות להיות חמורות בהרבה רק מהרס הנוף. מדובר בחשש גדול לביטחון של הבית של האנושות כולה".
