לצורך בישול עלילת פילם נואר בנוסח קלאסי, תסריטאים הוליוודים יאמצו את המתכון השגרתי שהוכיח את עצמו מהמותחנים האפלים של שנות ה-40 ואילך. המצרכים הנדרשים: דמות של גבר ציניקן במשבר אישי שהוא במקרה גם איש משטרה או בלש פרטי; דמות של אישה מסתורית, פתיינית ומושכת במיוחד; דמות של נבל מרושע, ערמומי ומסוכן; ותפזורת של אנשי חוק, עסקנים ופוליטיקאים. את כל אלה מערבבים עם תעלומת רצח ומומלץ גם להוסיף קורטוב של מזימות, תככים וקנוניות מהזירה השלטונית או העבריינית. את הבלילה מתפיחים בחושך - כך עשה אלפרד היצ'קוק ב"ורטיגו", רומן פולנסקי ב"צ'יינהטאון", רוברט רודריגז ב"עיר החטאים", או רוברט זמקיס ב"מי הפליל את רוג'ר ראביט" - כולם מותחנים, אפלים. קרים. הם מתחוללים בערי ארצות הברית, בדרך כלל בחורף, תחת עננים עבים, לא פעם גשומים. ובכן, הסדרה "בגדד סנטרל" מכילה את כל המרכיבים הנ"ל, אבל תחת שמש קופחת. פילם נואר בנוסח המזרח התיכון.
"בגדד סנטרל" - טריילר
(באדיבות הולו)
"בגדד סנטרל" עלתה בסוף השבוע ברשת הולו האמריקנית, כחודש לאחר השקתה בערוץ 4 הבריטי שבו הופקה. מדובר במיני-סדרה בת שישה פרקים שעלילת המתח שלה מתחוללת ב-2003 בבגדד, זמן קצר אחרי הפלישה האמריקנית לעיראק שהביאה לריסוק משטרו של סדאם חוסיין ולהשתלטות ארצות הברית, בריטניה ובנות בריתן על המדינה. כלומר, על המדינה והנפט שלה, לא על האזרחים.
אל הקלחת הזאת מצטרפים נאמני סדאם מול מתנגדיו, והיריבות בין הצבא האמריקני מול שירותי הביטחון הבריטיים - שניהם פועלים נגד תאי הטרור שמתנגדים לבעלי הבית החדשים מן המערב. כולם חושדים בכולם, כולם זוממים נגד כולם. תחת מגדל הבבל הזה מתפתח לו סיפורו של הגיבור, מוחסין קאדר אל-חאפוג'י. מי שהיה קצין במשטרת בגדד, מנסה לתמרן את עצמו בין הצדדים השונים, בין העתיד של עמו לעבר האישי שלו. בלית ברירה הוא נגרר לחקירת תעלומת רצח שהולכת ומסתבכת שמתקדמת לאיטה לכדי פיתרון - על פי מתכון הפילם נואר.
מוחסין, שהתאלמן מאשתו ואיבד את בנו בכורו שהוצא להורג, משמש פה על תקן הבלש. הוא מתכחש לממשל סדאם, אך נושא איתו מטען נפיץ מן העבר כאיש בשירות המוחבראת (השירות החשאי). הוא מתעטף בציניות נטולת אידיאולוגיה או רגישות חברתית, ונראה שגורלן של שתי בנותיו הוא הדבר היחיד שמעניין אותו. גורל המדינה? לא ממש.
מכאן נובעת ההתנגשות שלו עם בתו הגדולה סאווסאן, פעילה פוליטית שייחלה לכינונה של דמוקרטיה מקומית בסגנון המערב, לפני שהאכזבה מ"משחררי עיראק" הובילה אותה להתנגדות. בתו הצעירה מארוז' חולה במחלת כליות, והדאגה שלו דוחפת אותו לחזור באי רצון מופגן לעבודתו כקצין חקירות - הפעם בשירות בנות הברית. פרנק טמפל, האחראי על שלטון החוק בבגדד מתאם הוד מלכותה, מגייס אותו לשירות בתמורה לטיפול הרפואי הנדרש לבתו. "העתיד של עיראק תלוי באנשים כמוך", הוא אומר לו.
מתוקף תפקידו החדש, מוחסין מוצא עצמו מעורב בחקירת רצח של אזרח אמריקני וברנש מקומי בתוך בית מחסה של שירותי הביטחון הבריטיים. נקודת הפתיחה של החקירה היא שמדובר בפעולת טרור - זוהי תמיד הנחת המוצא. באופן טבעי, מפקד המשטרה הצבאית האמריקנית קפטן ג'ון פארודי מחפש קצה חוט להתארגנות חבלנית. אבל נראה שכולם שכחו שבתוך התוהו ובוהו ששורר בחברה העיראקית תחת השלטונות החדשים והזרים, הפשע חוגג. מוחסין, בניגוד אליהם, מודע לכך, ומתעקש לחתור לכיוונים הפליליים. לא כל אירוע הוא פיגוע. אפילו בבגדד. למרות שהוא מכיר את השטח, הוא מגלה שאת בתו סאווסאן הוא מכיר פחות. אחרי שהיא נעלמת, הוא מנסה להתחקות אחר עקבותיה. חקירתו מובילה אותו לפרופ' זוביידה ראשיד, מרצה נאה שהייתה למנטורית עבור סאווסאן וגם גייסה אותה וכמה מחברותיה לשרת כמתורגמניות בשירות בנות הברית. בעזרתה הוא נחשף לסודות של בתו ולתככים ולמזימות בשלטון החדש.
אז יש לנו גיבור, יש לנו פאם פטאל, יש לנו נבל ראשי מושחת ומרושע (שלא נרחיב לגביו מפאת ספוילרים), ויש גם כמה נבלי משנה לא חביבים במיוחד (או חביבים יתר על המידה). תעלומת רצח מסתורית יש והיא הולכת ומסתעפת מן הרחוב אל מסדרונות מבני השלטון ב"אזור הירוק" - המתחם הבטוח שהקימו בנות הברית בלב הבירה העיראקית. לקראת פענוח הפרשה אפשר לצפות גם ללא מעט אקשן. כל אלה יש לנו באינספור סרטים וסדרות מסוגת הפילם נואר, אבל למותחן האפל שטוף השמש הזה יש ערך מוסף, והוא לא מסתכם במזג האוויר.
"בגדד סנטרל" מעמיד במרכזו גיבור מקומי ולצדו יש שלל דמויות שמשתלבות היטב בדעות הקדומות לגבי העולם הערבי, ומצד שני לא מעט כאלה שמנפצות אותו. מוחסין, בני משפחתו ואחרים מביאים למסך דמויות מלאות ומערכות יחסים רבות פנים. מנגד, דווקא "המשחררים" מן המערב מתגלים כ"כובשים". חלקם בלית ברירה, חלקם מרצון. מדי פעם מתאוות בצע, או כוח.
ממש כמו המציאות המתוארת בעלילת "בגדד סנטרל", גם ההפקה של הסדרה היא בינלאומית. העלילה התעצבה על ידי היוצרים הבריטים כעיבוד לספר המתח שיצא לאור ב-2004 מאת פרופ' אליוט קולה מהחוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון. הצילומים נערכו במרוקו, ואליהם הגיעו שחקנים מכל קצוות עולם. וואליד זועייתר האמריקני ממוצא פלסטיני מגלם את מוחסין, בן ארצו היהודי קורי סטול ("בית הקלפים", "אנט-מן") מספק נופח הוליוודי להפקה בתפקיד קפטן פארודי, ברטי קארוול האנגלי מגלם את פרנק טמפל, ויש גם שחקנים ממרוקו, מצרים וכמובן עיראק.
אבל הנציגות המרשימה ביותר בסדרה שמורה דווקא לישראל, ולמיטב השחקנים והשחקניות הפלסטינים אזרחי המדינה שלוהקו להפקה. לים לובאני ילידת נצרת, שפרצה בסרטו של האני אבו-אסעד "עומאר" לצדו של זועייתר (שגילם בו סוכן שב"כ), אותו פגשה שוב בדרמה האמריקנית "סנט ג'וד", ועכשיו גם בסדרה זו. הצעירה המוכשרת בת ה-23 מופיעה פה כסאווסאן, דמות מאופקת שמראה פחות מיומנויות לחימה מאשר דמות המתנקשת מהמוסד שגילמה בסדרת המתח "קונדור". עוד בצוות ההעצמה הנשית מתוצרת הארץ (ישראל או פלסטין, אם זה בכלל משנה) בולטות קלרה חורי הוותיקה והאלגנטית מתמיד ("הכלה הסורית", "עבודה ערבית") המגלמת את פרופ' ראשיד ומאיסה עבד אל-האדי הנהדרת כזאהרה, חברתה של סאווסאן ושותפתה לדרך. מהצד הגברי אפשר לציין את הישאם סולימאן ("פאודה") כגיסו של מוחסין, יוסף סווייד כבירוקרט עיראקי עוין ותאופיק ברהום ("ערבים רוקדים") כמיליטנט מקומי.
"החוויה הייתה מרתקת במיוחד משום שהיא מסופרת מנוקדת מבט ערבית באופן כללי ועיראקית באופן ספיציפי, ועם דמויות ערביות שמובילות את הסדרה כמו ואליד זועייתר, לים לובאני וקלרה חורי, בלי הפרופגנדה של להציל את מזרח התיכון", אומרת עבד אל-האדי ל-ynet, ומוסיפה דגש על האגף הנשי בסדרה, "הדמויות הנשיות מאוד חזקות ועוצמתיות והן משקפות חלק גדול של הנשים הערביות, אבל זה לא משהו שהיינו רואים בכל סדרה. בשבילי, כאישה וכערבייה, חשוב לספר סיפור של אישה, לא משנה מי היא ומאיפה היא באה. הדמות שלי מספרת סיפור של לוחמת, נגד הכיבוש ונגד השוביניזם בעיראק".
ואכן, מלבד העובדה שהפקה מערבית עתירת תקציב מעניקה במה מרכזית לדמות ערבית כמו מוחסין, היא מציעה ייצוג שונה לנשות המזרח התיכון. על פי רוב, הן ממוסגרות כנשים כנועות ומושפלות או כמחבלות נקמניות מטורללות - כך על פי הסטריאוטיפ השגור והמקובל בקרב קהל הצופים של הסדרה בבריטניה ובארצות הברית. דרך ההופעה של ג'ולי נאמיר הבריטית ממוצא מצרי (מארוז') ונורה אל-קוסור ההולנדית ממוצא מרוקני (המגלמת סטודנטית נוספת של פרופ' ראשיד), וכן הישראליות ממוצא פלסטיני, הדמויות בסדרה זוכות לנוכחות כבדת משקל, שמבטאת את הצורך להיאבק בגברים נבזיים וטורפניים במזרח התיכון, אירופה או אמריקה. כך מנפצים דעות קדומות על המסך עם דמויות של נשים ערביות חזקות, כמו השחקניות המוכשרות והנמרצות שמאחוריהן. לובאני, עבד אל-האדי וחורי - הכוונת שלהן מפוקסת וצופה הרחק אל מעבר ל"פאודה" וישראל, דרכה הן מביטות החוצה אל העולם.
