קוונטין טרנטינו, סופר תל אביבי
אחד הבמאים המפורסמים בעולם, קוונטין טרנטינו, הצליח להפתיע את כל העולם - ובעיקר אותנו, היושבים בציון - כשהפך את קפה זוריק בתל אביב למקום הישיבה הקבוע שלו ולמד להגיד "סוס" ו"פרה" בשפת הקודש. לעומת זאת, התוכניות שלו להפוך ביום מן הימים לסופר לא אמורות להפתיע אף אחד. מדובר בחלום ישן שדיבר עליו בעבר במספר הזדמנויות. כעת אנחנו מתקרבים לרגע המיוחל, וכבר ידוע שספרו הראשון של טרנטינו, שיתפרסם בחודש הבא, לא יהיה רומן מקורי לגמרי אלא גרסה מודפסת של סרטו "היו זמנים בהוליווד" מ-2019. החלטה מעט משונה, נוכח העובדה שהעולם כולו צפה בסרט. ובכל זאת, הסקרנות בשיאה. הבוקר (ה') הוכרז באופן רשמי שהספר יראה אור בעברית בהוצאת כתר בחודש ספטמבר הקרוב.
בינתיים, כלי תקשורת מרחבי העולם ליקטו כמה מהפרטים הידועים על הספר. השמועות מספרות, למשל, שהוא יכלול סצנות רבות שלא הופיעו בסרט, כמו למשל קטעים דמויי-מערבונים בהשראת הסדרה "לנסר", שטרנטינו בדה מלבו. עוד סופר כי טרנטינו ימסור את העלילה בגוף שלישי, ובסגנון כתיבה אמריקני-מיושן, שמזכיר את סוגת הספרות הזולה (בלי קשר לסרטו הידוע של הבמאי) מאמצע המאה הקודמת. בנוסף, הספר יגולל באריכות פרטי טריוויה ואנקדוטות מההיסטוריה של הוליווד (תחום עניין ידוע של הבמאי-סופר), ולסיום, הנה ספוילר לספר ולסרט כאחד - בעוד שבסרט נרמז לנו שקליף (בגילומו של בראד פיט) רצח את אשתו, בספר מתברר שאכן כך קרה ודמותו משורטטת כרוצח אכזרי בדם קר. בינתיים, אלו בעיקר דיווחים בלתי מאומתים ושמועות (אף שנדמה שהודלפו ממקור מוסמך) ונאלץ להמתין בסבלנות כדי לגלות מה מהם נכון ומה לא.
מסיפור קצר לפיצ'ר הוליוודי
וכעת, לידיעה הפוכה, על פיסה ספרותית שתהפוך בקרוב לסרט מסקרן. בימינו נדיר אומנם שסיפור יעורר עניין עולמי עוד לפני שהגיע למסך, אך באורח נס זה קרה עם הסיפור "טיפוס של חתולים" (במקור Cat Person) מאת קריסטן רופניאן שפורסם בשנת 2017 ב"ניו יורקר" (בהמשך ספרה "אתה יודע שאתה רוצה את זה" ראה אור בעברית בהוצאת ידיעות ספרים). זמן קצר לאחר שפורסם, הסיפור כבר הצית דיון סוער על יחסי גברים ונשים, מין בהסכמה ומיזוגניה - והפך לאחת הכתבות הנקראות ביותר של המגזין באותה שנה. במקביל, התחוללו כמובן גם דיונים על איכותו הפרוזאית. כעת מדווחים ב"הוליווד רפורטר" שהסיפור יהפוך לסרט בבימוי סוזנה פוגל ("המרגל שזרק אותי"), על פי תסריט שתכתוב מישל אשפורד ("הסקס של מאסטרס"). בתפקידים הראשיים יככבו אמיליה ג'ונס ("המפתחות של משפחות לוק") וניקולס בראון (בן הדוד גרג מהסדרה "יורשים").
פוגל, הבמאית המיועדת של הסרט, אמרה לתקשורת: "תוך שימוש בתובנות הספרותיות המעולות של קריסטן על האימה הכרוכה בדייטים, 'טיפוס של חתולים' יחקור את המציאות המחרידה של הרומנטיקה העכשווית, ואת הרעיון שכולנו היינו בשלב זה או אחר נבלים מבחינת אחרים, או קורבנות". נשמע מעניין לכל הפחות.
באווירה נוצרית: ספר הילדים החדש של ג'יי קיי רולינג
ג'יי קיי רולינג, היוצרת שהביאה לעולם את הארי פוטר, הצליחה בשנים שחלפו מאז להמציא את עצמה מחדש עם סדרת ספרי מתח פופולרית שכתבה בשם בדוי וגם כמה ספרי ילדים. כעת נחשפת הכריכה של ספרה הבא, שייקרא "חזיר חג המולד". כמו שאר ספריה של רולינג, גם הוא יראה אור בעברית בהוצאות "ספרי עליית הגג" ו"ידיעות ספרים". זה יקרה באוקטובר הקרוב בתרגומה של גילי בר הלל, המתרגמת הקבועה של כתבי הסופרת.
לפי התקציר הרשמי, מדובר ב"סיפור הרפתקה מחממת לב ומרתקת מאין כמותה, על אהבתו של ילד לצעצוע היקר ביותר ללבו, וכמה רחוק הוא מוכן ללכת כדי למצוא אותו". מעניין לראות האם הספר הזה יצליח למכור גם בישראל, שכן ספר שמתמקד בדמותו של חזיר - ועוד כזה שמתרחש בחג המולד - עלול להיות זר מעט לקהל המקומי. ומצד שני, הקוראים העבריים כבר רגילים (ובעיקר החילונים שבהם) לדמויות ורדרדות עם זנב - מהחזרזיר של א. א. מילן ועד אוליביה, וכמובן גם לסיפורים שמתרחשים בחג המולד. האחרונים רבים משאפשר בכלל להתחיל למנות.
מחאה נגד המכירה הפומבית: "אמילי ברונטה שייכת לכולם"
לפני מספר שבועות דיווחנו כאן על מכירה פומבית מעניינת בסות'ביס: בית המכירות הציע למכירה כרך המאגד 31 שירים שכתבה המשוררת והסופרת אמילי ברונטה, עם תיקוני עיפרון של אחותה שרלוט, לצד פריטים נוספים הקשורים לבנות המשפחה האנגלית המפורסמת. המחיר הראשוני נע בין 800 אלף ליש"ט למיליון ו-200 אלף (כלומר, החל מ-3.5 מיליון שקלים). אבל כעת המכירה נדחתה עד להודעה חדשה, ועשויה גם להתבטל, בעקבות מחאה מצד ספריות ומוזיאונים ברחבי בריטניה.
כתבי היד של ברונטה נאספו באופן פרטי על ידי וויליאם ואלפרד לאו במאה ה-19, אך בהמשך, לאחר מותו של אחיינו של אלפרד, נחשבו כאבודים. כשסות'ביס הכריזו כי האוסף מועמד למכירה, היו כאלה שבירכו על התגלית וכאלה שהתקוממו. הם דרשו שכתבי היד יוצגו בפני הציבור, ולא יתגלגלו לידיים פרטיות, רק כדי ששוב יאוחסנו בכספות מבודדות אי שם. תוך זמן קצר התארגנו יחד הספרייה הבריטית, הספרייה הלאומית של סקוטלנד, הספרייה הבודליינית של אוקספורד ומספר מוזיאונים וגופי מחקר, והודיעו כי ינסו לגייס יחד 21 מיליון דולר, כדי לקנות את האוסף בעצמם. סות'ביס, כאמור, החליטו לבוא לקראתם לעת עתה.
כשהספרות מגיעה לדור הטיקטוק
מזה כמה שנים תוכנות של בינה מלאכותית ("רובוטים", פעם היינו קוראים לזה) מתנסות בכתיבת ספרים, והיה ברור שזהו רק עניין של הזמן עד שהן גם יקראו את הספרים בעצמן, וישחררו אותנו מהטרחה הזו. כעת, אפליקציה חדשה בשם "בלינקיסט" (Blinkist) מציעה לעשות בדיוק את זה, ולא ברור אם זה יותר מדכא או משעשע. האפלקיציה בוחרת ספר (זה יכול להיות גם פודקאסט, למי שאוהב) ומתקצרת אותו לטקסט קצר או קטע האזנה של רבע שעה. נכון לעכשיו, השימוש באפליקציה כרוך בתשלום של 16 דולר לחודש (או מנוי שנתי משתלם יותר) והיא כוללת רק 4,500 כותרים שהוכנו מראש. סביר להניח שבעתיד היא ואפליקציות נוספות יציעו מגוון רחב בהרבה, שיגיע למיליוני פריטים. אנשים שמעודדים את רכישת האפליקציה ברשתות טוענים כי היא לא אמורה להוות תחליף לקריאת של ספרים בשלמותם, אך כל מי שבילה יום או שניים על הפלנטה הזו יודע שתקוות לחוד ומציאות לחוד. אנשים אוהבים קיצורי דרך, וקיצורי דרך הם היפוכה של הספרות.
במקביל, כתבה שהתפרסמה לאחרונה ב"גרדיאן" סוקרת את האופן שבו הספרות מחלחלת לרשת החברתית טיקטוק. בקצרה: גם שם אוהבים לקצר. התגית BookTok, למשל, צברה בחודשים האחרונים תאוצה מרשימה, והגיעה עד כה לחשיפה של קרוב ל-10 מיליארד(!) צפיות. בין הסרטונים הפופולריים שאפשר למצוא תחת התגית: "ספרים שבהם הגיבור נשלח להרוג מישהו אבל בסוף מתאהב בו", "הרגלים של תולעי ספרים" והסרטון בעל השם המסקרן והספציפי כל כך "הפעם הזו שהיית בן 12 וההורים שלך מצאו אותך בוכה בגלל ספר". בני נוער רבים מעידים כי הם מרבים לקרוא בהשראת הרשתות החברתיות, בעוד אחרים מודים בפה מלא ובלב גלוי שעל אף השעשוע מהסרטונים, הם פוגשים ספרים בעיקר בבתי הספר ונמנעים מהם ככל הניתן בשעות הפנאי. לפי הכתבה ב"גרדיאן", הוצאות הספרים הגדולות כבר הבחינו בתופעה, זיהו את הפוטנציאל הרב הטמון בה - וכעת הן מנסות להשתמש בכך כדי לפתח שיטות שיווק עכשוויות, שייגרו את סקרנותם של בני הנוער בנוגע לקלאסיקות הגדולות.
מה בולדווין היה שומע?
בעבר פרסמנו כאן פלייליסט מפתיע, שנוצר אי שם בארצות נכר ושניסה להתחקות אחר המוזיקה שאפפה את חייה ויצירתה של ג'יין אוסטן. עכשיו הגיע הזמן לרשימת האזנה מודרנית יותר, שמבוססת על טעמו של הסופר האמריקני האהוב ג'יימס בולדווין. הפלייליסט, המבוסס על תקליטים שנמצאו בביתו של בולדווין בדרום צרפת לאחר מותו ב-1987, כולל 484 שירים ונמשך 32 שעות. יוצר הרשימה, משתמש ספוטיפיי בשם Casmir Onyewuenyi, סיפר לבלוג אמריקני: "בולדווין התייחס למשרדו כאל 'חדר עינויים'. כולנו מכירים את הרגעים האלה של מחסום כתיבה, כשהנחת העט על הדף מזכירה הקזת דם. בולדווין התמודד עם העינוי הזה באמצעות התקליטים האלה". האזינו לפלייסט כאן, מנינה סימון עד פרנק סינטרה.
הם משמידים גם ספרים
גוף התקשורת itv מדווח שאמזון משמידה מדי שנה, לכאורה, מיליוני פריטים שלא הצליחה למכור. מה כוללת הרשימה המדכדכת? בין היתר מסכי טלוויזיה, מחשבים, רחפנים, מסכות קורונה וכמובן גם המוני ספרים. המטרה היא ככל הנראה חיסכון בשטחי איחסון, ואם אתם מלאי ספקות, תוכלו למצוא ברחבי הרשת גם תיעוד מצולם של הארגזים האלה, שעליהם מתנוסס בגאון הכיתוב "להשמדה". אדם שהציג עצמו כעובד לשעבר באמזון אמר בשם בדוי לתקשורת: "היעד שלנו היה להשמיד, מיום שישי ליום שישי, תוך שבוע, 130 אלף פריטים". לטענתו, כחצי מהסחורה הזו מעולם לא הוצאה מאריזתה המקורית. בכל אופן, למה ואיך כל זה קשור לטור הספרים השבועי? כיוון שבינתיים, בעקבות הדיווחים האלה, נשמעת ביקורת חריפה ברחבי ארצות הברית על העובדה שאמזון בוחרת להשמיד ספרים במקום לתרום אותם לבתי ספר, ספריות, בתי חולים וכן הלאה. וכל זה מתחבר באיזשהו אופן גם לטור הקודם, שעסק במאבקו של הסופר דייב אגרס בתאגיד העצום.
