דמיינו אולם קונצרטים סגור שבו ניצבים עשרות נגנים, במרחק בטוח אחד מהשני ומהמנצח. הם לא יכולים לעטות מסכות, בין היתר מכיוון שמקצתם מנגנים על כלי נשיפה. הקהל, שרובו מבוגר, מפוזר באולם הסגור כמו על לוח שחמט – כיסא כן, כיסא לא – וכולם עוטים מסכות. מתווה החזרה לשגרה של עולם התרבות מעמיד את התזמורות בפני אתגר גדול – האם כך נחווה קונצרטים בעתיד הקרוב?
"זה יהיה מוזר", אומר אריאל צוקרמן, המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית, בשיחת טלפון מביתו בברלין, "קשה לי לדמיין את זה כי אף פעם לא עשינו את זה".
צוקרמן בן ה-47 למוד אתגרים. כילד למד לנגן על פסנתר, לאחר מכן פנה לחליל וכיום הוא מוזיקאי מוערך שמנגן במגוון תזמורות מאסיה ועד דרום אמריקה. הוא למד ניצוח באקדמיה הלאומית בשטוקהולם ובאקדמיה למוזיקה במינכן ולפני חמש שנים נבחר לתפקיד המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית, שהייתה אז על סף סגירה ובמצב כלכלי גרוע - אך צוקרמן הצליח לאושש אותה. "מצבה של התזמורת הרבה יותר טוב, ואנחנו שמחים וגאים בהתפתחות שלה בשנים האחרונות", הוא אומר. "כיום יש לנו נגנים צעירים, האנרגיה שונה והאולמות היו מלאים עד הקורונה".
- עוד בערוץ המוזיקה:
הקורונה תפסה את התזמורת ואת צוקרמן בתנופה גדולה. הוא חילק את זמנו בין ישראל, שבה הוא שוהה כשלושה חודשים בשנה, לבין ביתו שבברלין, שאותו הוא פוקד לכמה ימים בכל חודש, ובין מדינות נוספות שאליהן הוא מגיע כדי לנצח ולנגן. במקביל, הצליחה התזמורת להרחיב את מעגל המאזינים ומילאה אולמות – ממשכנה שבמוזיאון תל אביב לאמנות ועד למועדון הבארבי ובית רומנו, שם הופיעה מול קהל צעיר וסקרן, ושילבה את המוזיקה הקלאסית עם סגנונות עכשוויים. ואז, הכול נעצר.
איך מנהלים תזמורת בתקופה כזאת?
"העבודה ממשיכה, בין היתר בסיעור מוחות ובתכנון האופן שבו נחזור לנגן. זהו תהליך מעניין, כי כל היצירתיות משתנה בניסיון להתאים את עצמנו למצב הנתון. אף אחד לא יודע מתי ובאיזו מתכונת עולם התרבות יחזור, אבל אנחנו נהיה מוכנים".
כמו משרד התרבות, גם התזמורת ומנהליה מנסים לגבש תרחישים משלהם לחזרה לשגרה, אבל בשלב זה יש יותר שאלות מאשר תשובות. "המתווה של משרד התרבות לא לגמרי ברור לי", אומר צוקרמן. "מה עם הנגנים? באיזה מרחק הם יהיו? מה יהיה גודל התזמורת שנוכל להציב על הבמה? הקהל שלנו ברובו מבוגר, ונשאלת השאלה כמה ממנו יגיע בגלל הצמא לתרבות וכמה יירתע ממצב שבו יושבים באולם סגור".
מה היחס בגרמניה לנושא החזרה לשגרה ובמה הוא שונה מישראל?
"כרגע התרבות מושהית גם בגרמניה, אבל אני חש שיש פה יותר דו-שיח בנושא, ואפילו הקנצלרית מרקל דיברה על כך דקות ארוכות. יש פה צמא לחזור לפעילות, אבל המתכונת עדיין לא ברורה לאף אחד. יש תזמורות גדולות, מקהלות ואופרות שעבורן זה קצת יותר בעייתי. אנחנו תלויים במדענים, ברופאים ובמציאת חיסון, כמו כל העולם".
עד שיימצא חיסון, או לפחות יאושר מתווה, התזמורת ממשיכה להתאמן ולהתכונן לעונה החדשה שאמורה להיפתח בספטמבר. בניגוד לאחרים, חברי התזמורת לא יכולים להתקבץ סביב מסכי המחשב ולהתאמן יחד בזום. "הטכנולוגיה לא מאפשרת את זה, זה לא נשמע טוב ואין סנכרון", מסביר צוקרמן. "אני מכיר את זה גם מהאחיינים שלי ומאנשים שלומדים בזום, שלפעמים קשה להתרכז כי הבית מלא באנשים. אבל כל אחד מתאמן בבית בנפרד, וכשנחזור לפעילות כולם יהיו בכושר".
איך הנגנים מסתדרים בזמן המשבר?
"יש עזרה מהמדינה, המצב אצל כולם דחוק, לא רק אצל הנגנים. יש חששות ופחדים, אבל אני לא נתקל במצבים של דיכאונות. אנשים מנצלים את הזמן כדי לעשות דברים שעושים להם טוב. אנחנו מתגעגעים לקהל, לאמנות ולעשות מוזיקה, וכולם פשוט מקווים לחזור כמה שיותר מהר".
בעיה נוספת העומדת בפני התזמורת היא שהקפטן שלה נמצא כרגע בחו"ל ולא ברור מתי יוכל להצטרף אליה. "לא כל כך פשוט עכשיו ואי אפשר לדעת מה יקרה עם הטיסות ועם הבידודים בחודשים הקרובים", אומר צוקרמן. "בשגרה אנחנו רגילים לטוס ממקום למקום, אבל עכשיו נצטרך כנראה להיות שבועיים בבידוד לפני שננגן בקונצרט". האורח הראשי של התזמורת הוא המנצח כריסטוף פופן, שיצטרך להגיע מגרמניה בשלב מאוחר יותר, וכך גם נגנים אורחים ומקהלה שאמורים להתקבץ מכל רחבי העולם.
בתזמורת מקווים שהקהל יחזור במהרה למלא את האולמות, ויהנה מתוכנייה שכוללת יצירות מפורסמות של מוצרט, באך ובטהובן לצד יצירות של מלחינים ישראלים וסדרה של חמישה קונצרטים לילדים. במרץ התזמורת תבצע את בריאת העולם של היידן, "יצירה מונומנטלית", לדברי צוקרמן, "בהשתתפות מקהלה מליטא ושלושה סולנים".
קונצרט נוסף שצוקרמן ממליץ עליו הוא "מוצרט השחור" שבו תבצע המקהלה מיצירתו של ז'וזף בולון, האביר דה סנט ז'ורז', בן זמנו של מוצרט, שהיה המנצח והמלחין השחור המפורסם הראשון. "הוא כתב יצירות נפלאות והזמין יצירות ידועות, וזה יהיה ביצוע ראשון בארץ של יצירות שלו". בולון אינו מוכר מספיק בימינו וצוקרמן מעוניין לשנות זאת. "גם בעבר היו יחסי ציבור, ויש הרבה אמנים - גם מלפני מאות שנים - שלא זכו לתהילה, וכדאי להתרשם ממה שיצרו".
בשיחת הטלפון עימו, צוקרמן אינו מזכיר כלל את דימוי המאסטרו הנשגב - להפך. את התקופה האחרונה הוא ניצל כדי להרחיב אופקים בתחומים שונים, ובין היתר למד והתנסה בבישול, כמו רובנו. "התחלתי לאפות לחם, עוגות, להכין דגים", הוא מספר. "קניתי את המחבתות הכי טובות, אני ממש מתמקצע ונהנה מזה מאוד".
אהבתו הגדולה נתונה לדמות מופת דווקא מעולם הספורט: הטניסאי רוג'ר פדרר. "אני לא מעריץ אף אחד, אבל פדרר זה עולם ומלואו. טסתי לראות אותו פעמיים וזאת הייתה חוויה גדולה". צוקרמן מאמין ב"לחיות את הרגע", וזאת גם הגישה שאותה ניסה להנחיל לתזמורת בתקופה הקשה של חוסר הוודאות שאפפה אותה כשנכנס לתפקיד. "בואו נבצע את המוזיקה באופן הכי טוב", אמר להם, "זה מה שאנחנו יודעים, זה מה שלמדנו, ודרך האנרגיה הטובה הזאת הדברים יסתדרו - וזה מה שאכן קרה". פדרר, או כמו שהוא מכונה "הקרחון השוויצרי", בשל קור הרוח והריכוז במשחק, הוא מעין מודל שלו לכך: "אפילו שהוא עוד מעט בן 39 - אני מעריך שהוא יחזור מהתקופה הזאת הכי טוב מכולם".
