אלפי מוחים הגיעו אמש (שבת) להפגין מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, עם מגוון שלטים וקריאות נגד פעולות הממשלה. זהו שיא נוסף בשורת הפגנות שנמשכות מזה מספר שבועות, ומסעירות את המדינה. אחד הדימויים האייקונים ביותר עד כה מהמחאה הזו - שנחרת באופן מיידי בזיכרון הציבורי, והסעיר את הימין והשמאל כאחד - היה זה של המפגינה חשופת החזה על פסל המנורה. היו שגינו ואמרו שמדובר בביזוי סמלי המדינה, והיו שתמכו באקט המשוחרר. מאז עוד ועוד מפגינות חושפות את פלג גופן העליון, ומסבירות שזהו אמצעי יעיל לתפוס את תשומת הלב של התקשורת.
פרובוקציה או אמנות? הדיון באולפן ynet
(צילום: אבי חי)
אבל אל תתבלבלו, אף אחד לא המציא מחדש את הגלגל. עירום כאמצעי מחאה הוא תופעה נושנה. גילי סיטון, בלוגרית ומומחית לאמנות, סיפרה על כך היום באולפן ynet. "לחשוף את החזה כאות מחאה זה לא דבר חדש. זה נדבר שנעשה לפני מאות ואלפי שנים, והוא מתועד באמנות באמצעות ציורים כמובן - כי לא הייתה מצלמה בתקופה הזאת. לפעמים העירום מגיע כסמל ממשי, כמו בציור שאנחנו רואים של ליידי גודייבה, שרחבה על סוס ברחבי העיר עירומה כביום היוולדה כדי למחות על גובה המיסים שהטיל בן זוגה הרוזן על אזרחי העיר
"עירום יכול להתבטא גם באמצעות אלגוריה, כמו שהוא מופיע בציור 'החירות מובילה את העם' של אז'ן דלקרואה משנת 1830 - ומבטא בעצם פן של המהפכה הצרפתית. זאת אומרת שעירום, כמעט משחר ההיסטוריה, או לפחות ממה שאנחנו יודעים, משמש ככלי של מחאה".
העירום היה גם חלק מהמחאה בפורטלנד, החודש.
"נכון, ולא בכדי הבחורה הזאת מפורטלנד מכונה 'אתנה העירומה', כמו במיתולוגיה היוונית. במיתולגיה הרומית היא נקראת מינרווה. היא בעצם אלת המלחמה והחכמה. אם היא עומדת לצידך בזמן מלחמה, הניצחון שלך מובטח. ברגע שמשהו מתורגם לדבר יפה או אמנותי, וכמובן לא אלים, הוא יכול לשמש ככלי מצוין למחאה. הוא יכול לשמש גם כפרובוקציה כמובן, אבל הנקודה היא לעורר הקשבה ותשומת לב אמיתית, בעזרת הגוף הנשי. אפילו הצילום הזה של הסטודנטית לעובדה סוציאלית, שיושבת על המנורה ומניפה ורד הוא צילום אמנותי לכל דבר. החיבור הזה בין העירום לבין סמל לאומי לבין מחאה, יוצר כאילו תגובה של פרובוקציה אבל זה בעצם מהלך אמנותי".
אנה (שם בדוי), מפגינה נוספת שבחרה לחשוף את גופה בהפגנה, סיפרה מה עומד מבחינתה מאחורי הצעד הזה. "בתחילת שבוע שעבר הייתה מפגינה חשופת חזה, במאבק של העובדים הסוציאליים דווקא, והיא זו שהכי זוכרים מכל המפגינים. מכל מי שהיה שם, זכרו את השדיים שלה. כנראה שלמסרים ששאנחנו מעבירים לא מקשיבים, אם בסופו של דבר מסתכלים על שדיים. אז החלטנו להגיע חשופות חזה עם המסרים שהכי בוערים בעינינו, שזה בעצם הכיבוש ועד כמה שהמשטרה אלימה".
איך התגובות, כשעמדתן מול האלפים?
"התגובות היו מדהימות. בהתחלה ממש חששנו, אבל בפועל קיבלנו המון תרועות וכפיים ואנשים ממש הביאו לנו את השלטים שלהם כי הם הבינו שאותנו מצלמים. כלומר, אם נחזיק שלט עם מסר, יצלמו אותו". המפגינה הוסיפה: "זכייתי בפריבילגיה הזאת, שכשאני חושפת את החזה אני יכולה להעביר את המסר שלי קדימה ושישמעו אותי. והנה, עובדה, אנחנו מדברים על הכיבוש ועל כמה המשטרה אלימה ועל כמה עוולות נעשות. אז כנראה שכן הצלחתי".
