קחו אוויר וצאו איתי לטיול לאורך שדרת הזיכרונות: הפעם האחרונה שביקרנו בבית "האח הגדול" הייתה במה שכמעט נרשם בספר דברי הימים של הפורמט כ"עונת הקורונה", אלמלא הייתה הקורונה עקשנית מהצפוי ונשארה איתנו גם לעונה הנוכחית. העונה החדשה תיזכר כ"עונת החיסון לקורונה" (אם אתם אופטימיים) או - אופציה נוספת שאין לפסול על הסף - "עונת הבחירות מספר ארבע" (אם אתם ריאליים). מה שבטוח הוא שבית "האח" הוא המקום הנכון להיות בו כרגע מבחינה בריאותית - קפסולה הרמטית שכולם בה עברו בדיקות קורונה, אם הם יוצאים מהבית זה לא על מנת לחזור, והמשטרה לא מגיעה לשם לעולם. כלומר, בהנחה שהדיירים החדשים יצלחו את דצמבר הקר בנווה אילן, ובעיקר הנשים, שנכנסו אל הבית עם הרבה מאוד ביטחון עצמי ומעט מאוד בד.
משדר פתיחה שהכיל אינסוף פרסומות זהב - שכל אחת מהן היא פתית שלג ייחודי, כמובן! - הציג לצופים את העונה הקרובה של "האח הגדול", זאת שתנעים להם את הגל השלישי. אלא שבמקום אסקפיזם נדמה שרשת בונה בריש גלי על עונה של קיטוב פוליטי מובהק. מילא זה שהמפורסמים מתחילים את השהות שלהם בבית בביצה (נרטיב שאישית די שבעתי ממנו - תנו להתחיל עונה כמו בני אדם, לשלוף ציפורניים בתוך הבית ורק אחרי שהם יתחלקו למחנות באופן טבעי להסית אותם אחד נגד השני), הרי אנונימיים נגד מפורסמים זה כבר מזמן לא קרב אמיתי. בטח לא במקום שבו אנונימיים הופכים למפורסמים עוד לפני שהם מספיקים להגיד "אזוק אותי בבורקה וקח אותי לשופינג בדובאי, אציל ערבי שכמוך!".
אבל מתמודדים כמו הבגדדי, רמי ורד ובעוד פחות מ-24 שעות גם רונית הביביסטית, שהפרסונה שהם מטפחים נשענת על השיוך הפוליטי שלהם, מבהירה לצופה שהם באו לפה להמשיך את שיח החירשים שמתנהל שם בחוץ. ואני לא יודעת לגבי רמי ורד והביביסטית, אבל ברור כבר מפרק הפתיחה שהבגדדי לא זוכר איך סותמים את הפה, מה שיחזיר אותו להפגנות בבלפור הרבה יותר מהר ממה שהוא חושב. אם לחטוא בנבואה אני מהמרת ששולה זקן, למרות ההקשר הפוליטי שלה, תעבור מהר מאוד לתפקד כאם הבית, פחות ויכוחים פוליטיים ויותר וידויים סטייל אקס גואל רצון מהעונה הקודמת. היא תאמץ אליה את דרור קונטנטו, הגיי החרדל"ש שעיצב את השמלות של מירי רגב והוא ילביש אותה בשמלות שהוא עיצב.
את העונה הזאת יעטרו גם חוקים חדשים, שעד עכשיו גילינו רק אחד מהם, וגם הוא אמור לתרום למלאכה הקדושה של ליבוי הרוחות: כל ההדחות יהיו בפומבי ובשידור חי, מה שמתחיל להידמות ל"הישרדות: האח הגדול", פורמט מעניין בפני עצמו.
מלבד הנרטיב הפוליטי קיבלנו כמובן את החשודים הרגילים - מעונה לעונה מתברר שזוהי שעתם היפה של אושיות הרשת, כלומר אנשים עם הרבה עוקבים, רובן נשים מהאינסטגרם, שתפקידן החברתי מתמצה בהתערטלות ברמה כזאת או אחרת והן יודעות מאיזה צד של הסלפי מרוחה החמאה. בעולם שבו הריאליטי כבר לא מסתפק באנונימיים ודורש את ליטרת המפורסמים שלו, הרשת ממלאת את חלקה בעסקה - אנשים עם יותר מ-100 אלף עוקבים הם מפורסמים לצורך העניין, גם אם מעולם לא שמעתם עליהם. מולם ממוצבים מי שמדלגים מריאליטי אחד לשני – ג'וזי זירה, שכבר עבר את "המירוץ למיליון", "הישרדות" ועכשיו סוגר פינה עם "האח הגדול", ומור לרמן, פליטת "חתונה ממבט ראשון". בקטגוריית "וואט דה פאק" אפשר למצוא את ליאור כלפון, שלפני שתי דקות החלים מקורונה במצב מתקדם ועכשיו הוא מאמין שהחיסון הוא שמחה וזהבה בן, שאין לי מושג מאיפה ההפקה דגה אותה ואני מקווה שהיא לא תהפוך לטרף הקל של הבגדדי, שמסע אכילת הראשים שלו עוד יככב יום אחד בסדרה מיוחדת של אהרוני.
הפרק הראשון של "האח הגדול" הוא תמיד דף חלק ומרענן שמגיע עם תחושה שהכל עוד יכול לקרות. הבית עוד לא מטונף, הדיירים עדיין מתרגשים ומחזיקים פאסון, מבלי לדעת שההתחרפנות האיטית שלהם רק החלה. הערב יגיע החלק השני של כל היופי הזה ואז יתחיל האסקפיזם האמיתי - אנחנו בבידוד, אתם בבידוד, כולנו בבידוד וכולנו אחים. תהיו חזקים.