חיה הלפרין, אייקון אימוני הכושר משנות ה-80, יודעת דבר או שניים על תהילה ופרסום. "שעת כושר", ששודרה בערוץ הראשון בתקופה שהרייטינג היה בשיאו גם בשעות הבוקר המוקדמות, הפכה אותה לכוכבת. לפריים טיים היא לא חשבה שכבר תחזור אך לאחרונה, מצאה את עצמה, או יותר נכון את הדמות שלה, מככבת ב"ארץ נהדרת". "פתאום ראיתי את זה בטלוויזיה ולרגע באמת חשבתי שזאת אני - וזה מה שהיה כל כך נחמד. צחקתי ממש", היא מספרת ל-ynet בריאיון מביתה ולא חוסכת מחמאות למי שמגלמת אותה "שני כהן שאפו! פשוט שאפו! זה פרגון אדיר, אז תודה רבה".
את הימים בהם הייתה אחד מהפרצופים הכי מוכרים על המסך היא עדיין זוכרת בחום, ותקופת הקורונה - שהביאה עמה פריחה של אימוני כושר אינטימיים מול הזום או היוטיוב - מעלה בה נשכחות. "עכשיו כשאנחנו נמצאים כל כך הרבה בבית וחוזרים לעשות כושר בפנים, אני מקבלת הרבה שאלות על 'שעת כושר'. זה היה די מזמן, ב-1986, ובתקופה הזאת של שנות ה-80 הייתה פריצה אדירה לתודעה של כושר, למען בריאות הגוף והפחתה במשקל, שהגיעה מארצות הברית".
גם בישראל לא פיספסו את המגמה, והחליטו לעלות על הגל הטרנדי שכלל אז תוכניות טלוויזיה, קלטות וידאו וספרים. "לטלוויזיה החינוכית ולמפיקה נורית הניג הייתה יוזמה - לעשות תוכנית טלוויזיה כזאת לעם היושב בציון", היא מספרת. לשם כך, נבחרו חמישה מדריכים שיגישו את התוכנית ויעבירו את האימונים לקהל הצופים: יעקב לויתן, אורה חיון, דליה מנטבר, אבי פאנק ז"ל וכמובן, חיה הלפרין. "נבחרנו בהתרגשות רבה כי לא ידענו כל כך מה זה, עוד לא היו מצלמות כמו לכל אחד, לא היה סלפי" היא צוחקת.
"'שעת כושר' הפכה אותנו ללא ספק למוכרים, קצת מפורסמים אפילו", מודה הלפרין. "לא ממש כוכבים, כי בכל זאת הייתה צניעות מסוימת בתוכנית הזאת, אבל בתחום של הכושר והתנועה - כן, הפכנו למעין כוכבים. הכירו אותנו ברחוב, זיהו אותנו. לכל אחד מאיתנו היה סימן זיהוי משלו, אני למשל הייתי 'זאת עם הקארה', וזה היה מאוד נחמד", היא משחזרת. "ביקשו מאיתנו חתימות, היו עוצרים אותנו ברחוב ושואלים שאלות, מבקשים קצת טיפים - איך מורידים פה ואיך מחטבים שם - כאילו היינו יכולים להניף מטה קסם ולשפר את הגוף של כל אחד. קיבלנו המון מכתבי הערצה של צופים, שרצו להשתתף בתכנית וחלק גם הוזמנו להשתתף בה. זה בהחלט היה מחמיא".
מאז התוכנית, הלפרין לימדה במכון וינגייט, הכשירה מדריכים לכושר גופני, למחול אירובי ולמחול אומנותי, ואף הוציאה שישה ספרים בתחום הכושר - בהם "כדורים", "כושר, אהבה ומטעמים אחרים", "המחול האירובי ועיצוב הגוף" ו"שעת כושר", המבוסס על התוכנית. "אני מאוד גאה בזה, כי בשבילי העניין הזה של כושר, תנועה, התעמלות והתחום כולו לרוחבו ולאורכו הוא בנפשי, ושמחתי לעשות את העבודה בצורה כל כך יסודית".
יש געגועים לתקופה ההיא?
"תמיד יש געגועים לדבר טוב מהעבר. אני אישית מאוד שמחה שהתוכנית נהפכה למיתולוגית, ללא ספק. אם הייתי חוזרת לשם? אני לא יודעת, כי הזמנים השתנו. הייתי עושה את זה היום בפורמט אחר, בקצב אחר, בתלבושת אחרת. הרבה מים זרמו מאז והכושר מאוד התקדם, וזה יפה. יבורכו כל אלה שעוסקים בזה - והרבה מזה הודות לנו".
בימים אלה, כאמור, אימוני הכושר הביתיים זוכים לפופולריות מחודשת בנסיבות לא משמחות במיוחד: בעקבות נגיף הקורונה הורחבו ההגבלות על התנועה, ונאסר על אנשים להתאמן מחוץ לביתם - ודאי לא בקבוצות. אך הלפרין בוחרת לראות את הצד החיובי שבעניין. "בתקופה הזאת מאוד משמח אותי לראות שאנשים עושים כושר מול המסכים. כל העסק הזה של הזום והקבוצתיות הזאת יוצא מן הכלל, זה מודרני. ובאמת יש התפתחות מאוד רצינית, אנשים לא מוותרים".
הלפרין כמובן לא פיספסה הזדמנות להעניק כמה טיפים לשמירת הכושר והמשקל: "למרות שזה ממש קשה, צריך להיזהר לא לאכול פחמימות ריקות, צריך לאכול נכון", היא מחדדת דווקא בימים בהם רובנו מתענגים על אוכל מנחם, ואז שולפת שתי אשכוליות עסיסיות מסלסלת הפירות שעל שולחן האוכל שלה. "הנה, הכי פשוט לקחת אשכוליות במקום משקוליות, אחת בכל יד ופשוט להרים ולהוריד", היא אומרת ומדגימה מול מצלמת הטלפון הביתית שלה. "אפ, אפ, לשרירי הכתפיים, קצת קואורדינציה. זה מצוין לגיל המבוגר, חייבים לשמור".
"איזה גיל מבוגר?", אני חושבת לעצמי ומסתכלת על הלפרין, שנראית כאילו קפאה בזמן ונותרה אותה מדריכה קופצנית וחיונית עם בגדי הלייקרה המבריקים והחותלות הצבעוניות. "יש אינספור תרגילים ורעיונות", היא מספרת בהתרגשות, כאילו מעולם לא עזבה את "שעת כושר". "קחו משהו שייתן לכם קצת עומס על הגוף, אפילו עומס קל כמו שלקחתי עכשיו את האשכוליות, תשתמשו קצת בהומור", היא מוסיפה בחיוך. "תשתדלו להוציא את המיטב מהמצב הזה. תמשיכו להתאמן בבית ואני מאחלת לכולם תקופה יותר קלה ונקווה שנצא ממנה בטוב".
