במשך כ-40 מ-47 הדקות של הפרק הראשון ב"בלתי מנוצח" (Invincible), נדמה שסדרת האנימציה החדשה של אמזון פריים מהווה חזרה לימים התמימים יותר בז'אנר גיבורי העל; לפני שהחל לנפק יצירות ציניות כמו "הבנים" (גם של אמזון), ריאקציוניות ובעלות אג'נדה חברתית עזה כמו "השומרים" (HBO), או פוסט מודרניות כמו "אקדמיית המטרייה" (נטפליקס). אבל אז מגיע סיומו של הפרק, ואיתו מרחץ דמים קיצוני שמדגים כי "בלתי מנוצח" בהחלט שייכת לזן המודרני יותר, הנועז יותר, של הז'אנר. סוד הקסם שלה, כפי שהפרקים הבאים מוכיחים, טמון בהיותה הכלאה מוצלחת ביותר בין השניים – מצד אחד הצבעים הבוהקים, האמונה בטוב ובמוסר האנושי והתמימות שמהדהדים את תור הזהב של הקומיקס, ומצד שני ההארדקור הלא מתנצל והטיפול האותנטי בקונפליקטים מוסריים שמאפיין את הסוגה בשנים האחרונות.
"בלתי מנוצח" מגיע ממוחו הקודח של רוברט קירקמן, יוצרה של סדרת הקומיקס "המתים המהלכים", והאמן קורי ווקר, ומבוססת על סדרת הקומיקס באותו השם שיצרו השניים. מבחינת הסיפור, נקודת המוצא שלה איננה מהנדירות בנוף גיבורי העל: מארק גרייסון (סטיבן יאון, גלן מ"המתים המהלכים") בן ה-17 הוא בנם של דבי בת האנוש (סנדרה או) ונולאן (ג'יי.קיי.סימונס) – יליד הפלנטה וילטרום, בעל כוח על-אנושי, יכולת תעופה ושלל תופינים אחרים שהופכים אותו לברייה החזקה ביותר בכדור הארץ, "אומנימן" שמו, מגן האנושות מפני המאיימים עליה. נו, מין סופרמן שכזה, ו"בלתי מנוצח" מלאה בהדים לגיבורי על מפורסמים אחרים מתולדות הקומיקס, מבאטמן ועד וונדר וומן, רק בלי הזווית המרושעת, המלגלגת והספקנית של "הבנים", למשל. אבל עוד נגיע לזה.
בכל מקרה, הסיפור מתחיל כשמארק מגיע לפרקו, קרי: מקבל את כוחות העל שהוריש לו אביו. אלא שעם כוח גדול מגיע אחריות גדולה, כפי שלימד אותנו ספיידרמן, וחיש מהר מארק מוצא את עצמו נלחם בחייזרים אכזריים, מפלצות גלקטיות, נבלי-על מצמיתים וכיו"ב, אפילו אם הוא לא ממש מוכן לזה. במקביל, ישנם גם חיי התיכון שלו – וספציפית, מערכת היחסים הנוצרת בינו לבין אמבר בנט (זאזי ביטס), וזו שמתחילה ללבלב עם איב ווילקינס (ג'יליאן ג'ייקובס), שאוחזת בכוחות משלה.
כפי שקורה לעיתים קרובות בז'אנר, אחד מהאלמנטים המלבבים והמבדרים ביותר ב"בלתי מנוצח" הוא האופן שבו מארק מנסה ללהטט בין חייו הפרטיים לבין זהותו הבדויה והאחריות המוטלת עליו עתה, משגילה את כוחותיו העצומים. נסו אתם לדלג בין דייט רומנטי ובין מאבק עם מדען מטורף ורצחני בהר ראשמור, במרחק אלפי קילומטרים. מנגד, קיימת גם הדרמה המשפחתית המתחילה להתגלגל אחרי שמארק זוכה בכוחותיו ומתחיל להתאמן תחת השגחתו של אביו. המתח בין נולאן לבינו, שמטופל תחילה בניואנסים נבונים ורמזים מטרימים, הופך למוחשי ככל ש"בלתי מנוצח" מתקדמת, ומעניק לסדרה משקל מבורך ויעד מובהק.
יחד עם כל אלו, פורשים קירקמן (שגם כתב חלק מהפרקים), ווקר (שעיצב את הלוק והוויזואליה) ויתר כותביה ובמאיה של "בלתי מנוצח" גלריה שלמה של טיפוסים מרתקים אחרים: מנהל הסוכנות הממשלתית שמנהלת את ארגוני גיבורי העל (וולטון גוגינס), שד מהגיהינום שמחלטר כבלש (קלנסי בראון), חייזר מגודל בשליחות גוף בירוקרטי עלום (סת' רוגן, שגם מפיק את הסדרה יחד עם שותפו אוון גולדברג), ויותר גיבורי על מגניבים ממה שאפשר לציין פה. חלקם אוחזים בתפקידים משמעותיים יותר בתוך העלילה, חלקם פחות וחלקם מגיחים רק לרגע, אבל לכל אחד ואחד מהם אישיות ברורה, וכולם מרכיבים יחד מארג צבעוני וכובש.
כאמור, את המארג הזה קירקמן ושות' לא מנצלים על מנת להעניק ליצירה שלהם איזו זווית חתרנית/רדיקלית חדשה, וזוהי בחירה נבונה. בשלב הזה, נראה שכבר ראינו הכל, והם יודעים זאת. במקום להתיימר למצוא איזה שטיק חדש, הם מגישים לנו סיפור הבנוי ממרכיבים שכבר ראינו ביצירות אחרות מז'אנר גיבורי העל: חיי התיכון ורומנטיקת נעורים ("סמולוויל"), מציאות אלטרנטיבית של עולם המלא בגיבורי על ("הבנים", "פאוורס"), אלימות קיצונית הממחישה את המחיר והקורבנות ("הבנים", "המעניש" ויתר סדרות גיבורי העל של מארוול/נטפליקס), וההתמודדות עם כוחות על וזהות בדויה (רק תבחרו). אפילו תת-הז'אנר שלה, סדרת גיבורי על מצוירת ואלימה למבוגרים, כבר קיים זה זמן מה (עם דוגמה עדכנית בדמות "הארלי קווין" הנפלאה, שלא הגיעה לארץ). אבל הטיפול של אנשי "בלתי מנוצח" במרכיבים הללו יצירתי ורב דמיון, האיזון ביניהם מדויק להפליא, האקשן - עליו לא הרחבנו פה - פשוט מעולה, והחבילה כולה מבדרת ומומלצת מאוד. כן ירבו.