השחקן והקומיקאי האמריקני ג'ורג' סיגל הלך לעולמו לפנות בוקר (ד') בעקבות סיבוכי ניתוח מעקפים שעבר. סיגל, שהיה מועמד לאוסקר על הופעתו כשחקן משנה בסרט "מי מפחד מווירג'יניה וולף?", כיכב בסדרה הקומית "תהרוג אותי וזהו" ובשנים האחרונות ב"הגולדברגים", היה בן 87 במותו.
סיגל נולד ב-1934 למשפחה יהודית בלונג איילנד שבמדינת ניו יורק, ובשנות העשרים לחייו השתלב בתעשיית הקולנוע כשחקן. הופעתו בסרט "המתמחים החדשים" של ג'ון ריץ' ב-1964 הקנתה לו את פרס גלובוס הזהב לכוכב החדש של השנה, אותו קיבל במשותף עם חיים טופול והארווי פרסנל. אולפני קולומביה זיהו את כשרונו והחתימו אותו על חוזה ארוך טווח, שהוביל אותו בין השאר לתפקיד בדרמה "ספינת שוטים" של סטנלי קריימר, שהייתה מועמדת לאוסקר ב-1965.
סיגל השתלב באינספור הפקות הוליוודיות אחרות בתפקידים דרמטיים, אולם הבולט מביניהם היה בעיבוד של מייק ניקולס ל"מי מפחד מווירג'יניה וולף?" מ-1966, שכאמור הניב לו מועמדות לאוסקר. בהמשך סיגל הוכיח את עצמו בשלל תפקידים מגוונים, ביניהם בסרט המלחמה "מלך עכברוש" של בריאן פורבס, בקומדיה "ביי ביי ברייוורמן" של סידני לומט, ואפילו במותחן הפשע "טבח יום ולנטיין" של רוג'ר קורמן.
ב-1973 זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן ראשי בקומדיה או מיוזיקל על הופעתו בקומדיה "מגע של איכות", וזכה לעבוד עם טובי הבמאים שפעלו בשנות השבעים, ביניהם רוברט אלטמן, פיטר ייטס וקרל ריינר. הוא גם שיתף פעולה עם הכוכבים הגדולים של התקופה, ביניהם רוברט רדפורד, אליוט גולד, ברברה סטרייסנד וגלנדה ג'קסון. הוא המשיך לעבוד במרץ גם בשנות ה-80 עת חנך את דנזל וושינגטון בתפקידו הראשון בקולנוע ב"העתק פחם". הוא גם כיכב לצד ברט ריינולדס ב"סטיק" ולצד ג'ון טרבולטה וקירסטי אלי ב"תראו מי שמדבר".
לקראת סוף המאה ה-20 סיגל הוריד את הקצב ומצא לעצמו בית חדש בטלוויזיה האמריקנית, כשלוהק לתפקיד המו"ל ג'ק גאלו בסיטקום "תהרוג אותי וזהו", עליו היה מועמד לגלובוס הזהב פעמיים. הוא זכה להופעות אורח גם ב"הפמליה", ולתפקיד קבוע בסדרה הקומית "הגולדברגים", המשודרת ב-yes.
סיגל - שכמו שחקן קומי אמריקני נוסף, סטיב מרטין, היה גם נגן בנג'ו מיומן ואף הוציא תקליטים - היה נשוי שלוש פעמים. הוא נפרד מאשתו הראשונה מרלין סובל ולשניים שתי בנות. מאשתו השניה לינדה רוגוף התאלמן ב-1996, ואת 23 השנים האחרונות לחייו בילה לצד סוניה שולץ גרינברג, שהייתה חברת ילדות מתקופת בית הספר. לצד הקריירה הארוכה והמגוונת שלו, סיגל נודע גם כאחד מהשחקנים הראשונים בהוליווד שנמנעו משינוי שמם היהודי לטובת יחסי ציבור וקבלה בתעשיית הקולנוע. בכך, שימש השראה לרבים שהגיעו אחריו, ביניהם דסטין הופמן וברברה סטרייסנד.
