נכון, זה לא בדיוק הטיימינג המוצלח ביותר להגשים חלום על פתיחת מסעדה, לא כשמסעדות נופחות את נשמתן על ימין ועל שמאל. אבל זאת לא סיבה למנוע מכם לצפות באנשים אחרים שחולמים לפתוח מסעדה יום אחד, בתקווה שהקורונה לא תשמיד לחלוטין את הענף. יש סיבות אחרות שמקשות על הצפייה ב"המטבח המנצח MKR", אבל זה כבר סיפור אחר.
מתוך הפרק הראשון של "MKR המטבח המנצח"
(באדיבות קשת)
העונה השנייה של ריאליטי המזון והמסעדנות, שמאחד בתוכו שלל פורמטים, החל מ"בואו לאכול איתי" וכלה ב"מאסטר שף", עלתה אתמול (א', קשת). עושה רושם שכמו בעונה הראשונה, היא פה כדי לפגוש אותנו על בסיס יומי, כשמולה ישודר ברשת אתגר המריחה הענק המקביל, המוכר גם בשם "הישרדות VIP". וכן, זה אומר שכולנו צריכים לכייל את המוח שלנו שוב לכמות לא הגיונית של אנשים שמביאים את עצמם, את התרבות שלהם, את הילדות שלהם ואת ספת הפסיכולוג שלהם בצלחת.
למרות הלוקיישן המהמם בחוות האנטילופות ולמרות שקיבלנו רותי ברודו הדוקה וצעירה יותר (הבנתי נכון? היא פשוט עשתה בוטוקס לכבוד התוכנית?), הפרק הפותח סבל מבעיה פשוטה, ממש כמו הפרקים בעונה הקודמת: הוא נגמר הרבה אחרי הנקודה בה הוא היה אמור להסתיים, כלומר היה ארוך יותר ומייגע יותר מהנסיעה לחווה. בין התחנות הקבועות שהפורמט עוצר בהן בכל תוכנית – הכנת שלוש המנות, השלב בו המתמודדים רומסים את המארחים ומנקרים את הגופה וחלוקת הנקודות של ברודו וחיים כהן – השתרע נצח קטן שכלל סמול-טוק של המתמודדים, קצת טראומות ודמעות ומפגני ההערצה הבלתי נמנעים לכהן.
הפרק התפרש על פני זמן כל כך ארוך שלעורכים לא היתה ברירה אלא להכניס חלק מהדברים שנאמרו שלוש פעמים ויותר, וככה התוודענו שוב ושוב לעובדה שהזוג הפותח, דניאל ונדב, התחתנו בחווה לפני שלושה שבועות. את דעתם של כהן וברודו על המנות קיבלנו שלוש פעמים – פעם אחת בזמן אכילת המנה, פעם בביקור שלהם במטבח ופעם בסוף התוכנית. אני חושבת על הזמן שבילו כולם מסביב לשולחן בציפייה למנות, כמעט שלוש שעות אליהן הם נאלצו לגייס את כישורי השיחה שלהם, בהנחה שיש להם כאלה. הבייס של העונה הוא המתמודדים, הביקור בבתים של מלוהקים הוא כנראה היתרון הגדול של הפורמט. כהן וברודו, יסלח לי האל, הם לא דמויות כריזמטיות מספיק כדי להחזיק את המשדר הזה, המתחרים חייבים להיות אלה שיכניסו עניין.
כמו שזה נראה כרגע, הליהוק נע בין חריף כמו מנה תאילנדית אסלית ובין מתוק כמו גלידת פיסטוק עם נענע. זוגות כמו מארק ואלכס או זוג הפיין-דיינינג הצרפתי נראים כמו זוגות שהגיעו לתת עבודה. לצדם לוהקו החשודים הרגילים, נסיכי ונסיכות האוכל המרוקאי-תוניסאי, שיספקו את התבלין העממי שבלעדיו המנה אינה שלמה. עם הליהוק הזה אנחנו מתקרבים קצת למודל המקורי האוסטרלי של MKR, שכרגע מתמקד נטו בתגרות בין המתמודדים. הקהל הישראלי מן הסתם צריך משהו באמצע – קצת שיפוט של מנות וקצת מתח בריא בין המתחרים, אבל הפורמט היה מרוויח בעיקר מקיצוץ הגון של זמן הפרק. כמו שאמרה ברודו בתבונה, אתם רוצים להקים מסעדה? תתאימו את התפריט לקהל, במקרה הזה הצופים. יש גבול לכמה חריף הבנאדם מסוגל לאכול בטלוויזיה.
