שום דבר לא מקרי ב"מתווך", המיני-סדרה החדשה ודוברת הצרפתית של אתגר קרת ושירה גפן, שעלתה אתמול (ה') בסלקום TV. כמו בסיפורים שלו, קרת לא נותן למציאות שאנחנו מכירים או להיתכנותה להפריע לו בדרך לסיפור שהוא רוצה לספר. הפעם זה אוליבייה טרונייה (מתיו אמלריק), סוכן נדל"ן שמאז הפרידה מאשתו נותר חסר בית. הוא מתגורר בבתים שהוא מנסה למכור עד שהמציאות מניחה לרגליו מה שנראה כמו חבל הצלה – אמא שלו, שהתגרשה מאביו לפני הרבה שנים, הורישה לו בניין שלם. אלא שחבל ההצלה הזה הופך לחבל התלייה של אוליבייה, כשמתברר שמדובר בבניין מתפורר שמגיע עם דיירת זקנה שמסרבת לפנות אותו והומלס צעיר שמתעקש להידבק לאוליבייה על כל צעד.
הבניין מביא איתו רק צרות. אוליבייה מנסה למכור אותו אבל רק נלכד עוד יותר בסבך של תביעות מהאנשים סביבו – האבא הקשיש שלו (אדי מיטשל), אלכוהוליסט ומכור להימורים שמעולם לא תפקד כאב; הבת המתבגרת שלו, סופי, שצמאה לתשומת לב הורית; המלווה בריבית (דובר העברית שמסתובב עם חולצות צה"ליות); קשישה שמתגוררת בבניין ומסרבת לפנות את הדירה. אוליבייה חוטף, תרתי משמע, בכל כיוון שהוא מנסה לפנות אליו. זה יכול היה להסתכם בעוד סיפור של אדם שהחיים מאגרפים אותו אלמלא נכנס לסיפור דג זהב מדבר, שאוליבייה מציל ממוות בנסיבות טרגיות, ושהופך לבן לוויה שלו לאורך הסדרה. לא ברור אם הדג הוא זה שנתן את ההוראה, אבל אוליבייה מגלה שהוא מסוגל לנסוע אחורה בזמן, אל שנותיו היפות של הבניין הקורס. דרך האנשים שהוא פוגש שם הוא מגלה את הקשר שלו לבניין והאודיסאה העגומה שלו הופכת למסע של גילוי ופיוס עם עצמו, עם אמא שלו (שרה אדלר) ועם האנשים סביבו.
"המתווך" נעשתה כקופרודוקציה צרפתית-בלגית, וגם זה לא במקרה. גפן וקרת, שכתבו וביימו את הסדרה, הציעו את הסדרה לגופי שידור ישראליים אבל האחרונים מצאו אותה מוזרה מידי. ובאמת מדובר על פניו בסוג של טרלול שהטלוויזיה הישראלית הריאליסטית לא כל כך יודעת איך לאכול אותו. "המתווך" היא למעשה התגשמות הסיפורים של קרת בסדרת טלוויזיה, החל בקריצות קטנות מחברים מוכרים (החזרזיר צימרמן מגיע לביקור), דרך תפקיד משני של קרת ואחיו (הסניטרים בבית האבות של האב) וכלה במוטיבים הפנטסטים שמתמזגים בטבעיות למציאות. טביעת האצבע של קרת ניכרת גם ביכולת לזהות הומור ואבסורד גם בסיטואציות העגומות ביותר והלפיתה שמגיעה, כשמתחת לסלפסטיק ולאירוניה מתרומם הרובד הרגשי, ואז כבר מאוחר מדי לברוח.
מהבחינה הזאת אמלריק מושלם לתפקיד האנטי-גיבור. הוא ליצן עצוב שרגע אחד מחליק על קליפת בננה ורגע מאוחר יותר מגלם בהבעה אחת עוצמתית את כל המהלך הרגשי שהדמות שלו עוברת. באנגלית ובצרפתית נקראת הסדרה "סוכן הנדל"ן" למרות שהשם בעברית, "המתווך", קולע לטעמי יותר במשמעויות הנוספות שלו לגבי תפקידה של הדמות הראשית.
כמיני סדרה "המתווך" מכילה ארבעה פרקים לא קצרים של 40-45 דקות כל אחד, אבל הייתי ממליצה לצרוך אותה בבינג'. הבועה של קרת וגפן היא עולם עשיר שמצריך התמסרות, לוקח זמן – פרק, פרק וחצי בערך – להתרגל אליו ולהתכייל לקצב, לדמויות ולמעברים. אבל ברגע שזה קורה הצפייה הופכת לנטולת מאמץ ומתגמלת, ואפילו מצדיקה סיבוב נוסף. ולמזלכם, אם לנסות לתקשר את החיים דרך תפיסת העולם של קרת, בדיוק בשביל זה ארגנו לכם סגר נוסף! תהנו.
