עבור נואה האולי, יוצרה של "פארגו" (ב-HOT HBO ו-HOT VOD) - דרמת הפשע המבריקה של רשת FX האמריקנית, המבוססת על סרטם של האחים כהן מ-1996 - בתום כל עונה של הסדרה הייתה תחושה של מיצוי, של סוף. ואז, מקץ תקופה, הייתה מפציעה במוחו התחלה חדשה. "יום אחד אתה פשוט מתעורר בבוקר ואומר: 'רגע, יש לי רעיון'", הוא מסביר בשיחה מביתו שבלוס אנג'לס, "ובכל פעם מחדש אני מגלה שיש לי מערכת יחסים עם התוכנית הזאת. אני מרגיש שהחיבור שם עובד לי, בין האלמנטים של הפשע ובין הצדדים היותר פילוסופיים וקומיים. וזה טוב, כי כבר עשיתי 41 שעות של התוכנית הזאת".
כרגע, משודרת בארץ ובעולם עונתה הרביעית של "פארגו", שהגיעה שלוש שנים אחרי תום העונה הקודמת. וכרגיל באנתולוגיה הזו, העונה החדשה מציגה סיפור חדש לחלוטין; סיפור הקשור לקודמיו, ולסרט המיתולוגי של האחים כהן, בעיקר ברמה התמטית-רעיונית, כמו גם ברמת הטון הייחודי של הסדרה. ההישג הגדול של "פארגו" תמיד היה האופן שבו התחבר האולי (52) אל הווייב הכה ספציפי של האחים כהן, מבלי לחקות אותם באופן מופגן מדי. אבל הפעם, בעונה הרביעית והחדשה, האולי התרחק אף יותר מחומר המקור. אם שלוש עונותיה הקודמות של הסדרה היוו סיפורי פשע פתלתלים, גרוטסקיים ומבדרים המתרחשים בעיירות שכוחות אל במינסוטה ודקוטה, העונה החדשה כבר מתרחשת בעיר מרכזית, קנזס סיטי, ומתמסרת לסוגה ז'אנרית מובהקת יותר, שאיתה הסדרה רק פלרטטה בעבר, בעיקר בעונה השנייה הנהדרת: סיפורי מאפיונרים.
"פארגו", עונה 4 - טריילר
העלילה עצמה מתרחשת בשנות ה-50 וממקמת שתי כנופיות זו כנגד זו: ארגון פשע אפרו-אמריקני בהנהגתו של לוי קאנון (הקומיקאי כריס רוק, בבחירת ליהוק מפתיעה מאוד), ונציגות של המאפיה האיטלקית, בהנהגת ג'וסטו פאדה (ג'ייסון שוורצמן, בחירה מפתיעה בפני עצמה). בכפוף למסורת המקומית, וכדי להשכין שלום שברירי בין הפלגים היריבים, מחליטות הכנופיות על כופר הדדי - להחליף את בניהם הצעירים: בנו של קאנון עובר לרשות האיטלקים, והצעיר לבית פאדה עובר לביתו של קאנון. אבל מכיוון שזוהי "פארגו" וזהו האולי, העונה החדשה בהחלט איננה סיפור מאפיונרים קלאסי. ההומור העקמקם, החיבה המופגנת לאזוטריה, גלריית דמויות המשנה הביזאריות, וספציפית האחות הרצחנית בגילומה של השחקנית האירית העולה ג'סי באקלי, מעניקות לסדרה את אופייה המוכר - גם אם התוכן שונה בבירור ממה שהתרגלנו לקבל ממנה.
"כל הכיף בהפסקות שבין העונות - שלוש שנים חלפו בין העונה השלישית לרביעית - הוא שיש לך זמן לכתוב, והזמן הזה גם גורם לכך שכשאני מתחיל את העבודה על עונה חדשה, זה כאילו שמעולם לא עשיתי זאת קודם לכן", מסביר האולי את השינוי המהותי שחל בסדרה שלו. "אין נוסחה, אין פס ייצור. אתה מתחיל עם רעיון - במקרה הזה, שתי משפחות שמחליפות ביניהן ילדים - ומשם אתה רץ. אף אחד מהפתרונות שהיו לך בעונות הקודמות לא יעזור לך עכשיו. כל בעיה שצצה מחייבת פתרון חדש לגמרי. אבל ברמה מסוימת, צריך לשמר טון קוהרנטי שמתכתב עם העונות הקודמות. בשלב הזה, אני מניח שהטון הזה הוא פשוט הטון שלי".
כריס רוק הוא בחירה מרתקת ולא צפויה לתפקיד הראשי בעונה הזאת. למה בחרת דווקא בו? לא חששת שבשלב מסוים הקומיקאי שבו עלול להיות דומיננטי מדי?
"לגבי כריס רוק, פשוט היה לי אינסטינקט לגביו. כריס הוא סטנדאפיסט, וסטנדאפיסטים הם האמנים עם הכי הרבה שליטה על האמנות שלהם - שליטה על מה שהם אומרים, על הפאוזות בין הדברים, על הכל. וכריס גם בנה את עצמו כמותג בינלאומי, בנה את עצמו מאפס, כמו מי שהוא מגלם. לוי קאנון זה הוא, הוא לא היה צריך לשחק. וכבמאי, מה שנדרש ממך זה להזיז את השחקן שבו מהדרך, לתת לו להיות הוא עצמו. ממנו, זה דורש לוותר על השליטה המוחלטת שאליה הוא כה רגיל".
5 צפייה בגלריה
"הוא בנה את עצמו מאפס, כמו מי שהוא מגלם". כריס רוק מתוך העונה הרביעית של "פארגו"
(צילום: FX)
לא דבר של מה בכך, עבור קומיקאי עם שליטה כה אבסולוטית במה שהוא עושה.
"בהחלט לא, וזה בדיוק היה התהליך שהוא עבר. וזה היה שווה את זה. הוא הגיע למה שרציתי שיגיע, ובעיני הוא פשוט מדהים בסדרה".
לאחרונה רוק אמר בריאיון שזהו התפקיד הטוב ביותר שהוא ביצע, נקודה. אתה מסכים?
"אני חושב כך, אבל אני קצת משוחד", הוא צוחק. "שמע, אומרים שקומדיה זה קשה ודרמה זה קל. תראה את התפקיד של אדם סנדלר ב'יהלום לא מלוטש' (הדרמה האינטנסיבית של נטפליקס שיצאה בשנה שעברה וזיכתה את סנדלר בשלל שבחים, י"ב). ישנם 40 שחקנים שהיו יכולים לגלם את התפקיד הזה, אבל רק אדם סנדלר יכול לעשות קומדיות של אדם סנדלר".
בכל עונה של "פארגו" יש דמות, לפעמים אף מספר דמויות, שמתפקדות כסוכנות כאוס; דמויות שמטרתן זריעת הרס ומהומה. זו שגילם בילי בוב ת'ורנטון בעונה הראשונה, למשל, או זו שגילם דיוויד ת'יוליס בשלישית, וכעת, בעונה הרביעית, זוהי ג'סי באקלי. מה הן מסמלות עבורך?
"אני תמיד אומר שהדמויות ב'פארגו' נמצאות במסלול התנגשות, ואתה לא יודע מי יתנגש במי ומתי זה יקרה. זה מה שנותן לסדרה את התחושה המיוחדת שלה. הדמויות הללו מרתקות כי אתה תוהה מה מניע אותן, מה גורם להן להתנהג כפי שהן מתנהגות - הפסיכולוגיה שלהן, האופן שבו מה שהגיוני עבורן נראה לנו בלתי הגיוני בעליל. בעיני זה אחד מהדברים המרתקים יותר בסדרה. בהרבה סרטים של האחים כהן יש דמות כזאת, שברמה מסוימת אפשר לתאר כפוסט-אנושית, שגורמת לך לתהות אם מדובר אולי באיזו רוח שחוזרת מעת לעת בגלגולים שונים".
5 צפייה בגלריה
"אולי מדובר ברוח שחוזרת מעת לעת בגלגולים שונים". ג'סי באקלי בעונה הרביעית של "פארגו"
(צילום: FX)
שתיים מהתמות של העונה הזו, בשונה מקודמותיה, הן גזענות וחוויית המהגר. זה משהו שכיוונת אליו מלכתחילה, או שוב, חלק מההתפתחות האורגנית של הכתיבה?
"עבורי, 'פארגו' עסקה תמיד בחוסר המוסריות של הדברים שאנשים עושים בעבור בצע כסף, וגם היוותה מעין דיוקן של אמריקה. אבל בסוף העונה השלישית הרגשתי שמיציתי את העיסוק בתמה הזאת. ואז הגיע הרעיון של המשפחות שמחליפות צאצאים, והרגשתי שזה סיפור תקופתי ולא סיפור מודרני. מתוך זה הגיעה תמה נוספת: החטא הקדמון של הקפיטליזם, ניצולם של המהגרים והמיעוטים ככוח עבודה זול. משם נוצר סוג של דיון של מה זה אומר להיות אמריקאי, וזה בהחלט נושא רלוונטי כרגע".
"ברוב הביקורות שאני קורא, בא לי לחבק את הכותב ולהגיד לו 'זה בסדר, זה לא עבור כולם'"
הצילומים לעונה הרביעית החלו באוקטובר 2019, אך נעצרו במרץ 2020 בשל התפשטות מגפת הקורונה, כשהאולי וצוותו השלימו רק שמונה פרקים מתוך 11 מתוכננים. "זה בהחלט היה דרמטי", הוא נזכר, "הייתי בשיקגו בצילומים, והיו לנו כמה יממות מאוד מפחידות ומלחיצות, בניסיון להבין מה קורה עכשיו. בסוף החלטנו לסגור. אני הבוס, בסופו של דבר, כך שאני אחראי לביטחון ולבריאות של כל הנוכחים. נשארו רק שלושה שבועות צילומים אבל החלטתי שזה פשוט לא שווה את זה, לשים את שלומם של כולם על הכף. אני לגמרי יכול לומר שזה היה אחד מהשבועות המלחיצים של חיי, עד שהחלטנו לעצור. תזכור, העניין המרכזי במרץ האחרון היה היעדר אינפורמציה בזמן אמת. אף אחד לא ידע מה קורה, התרוצצה הרבה דיסאינפורמציה, אנשי הצוות חששו, ובתוך כל זה ניסינו לסיים את הצילומים. זה פשוט היה יותר מדי".
צילומי העונה הושלמו לבסוף, ממש רגע לפני עלייתה לאוויר. אבל דווקא העונה הזו, שבה הרשה לעצמו האולי להתרחק אפילו יותר מחומר המקור של האחים כהן, התקבלה פחות טוב על ידי המבקרים. רק 77 אחוזי ביקורות טובות באתר RottenTomatoes - נתון לא רע, אבל בהחלט פחות טוב מאלו של שלוש העונות הקודמות, שהתייצבו כולן מעל רף 90 האחוזים.
האולי, מצדו, מסרב להתרגש. "קראתי בעבר ביקורות על יצירות שלי, אבל זה לא משהו שאני עושה בדרך כלל. אלא אם מישהו אומר לי 'אתה חייב לקרוא את זה, זה נהדר!'. אני מניח שזה יכול להיות יעיל, לקבל נקודת מבט אובייקטיבית על מה שאתה עושה, אבל אני גם לא בטוח שביקורות הן נקודות מבט אובייקטיביות. רוב הזמן, כשאני קורא ביקורות, בא לי לחבק את הכותב ולהגיד לו 'זה בסדר, זה לא עבור כולם'. אם אתה לא בעניין של התוכנית, זה בסדר, אבל נראה לי שזה לא כל כך לעניין שהאדם האחד הזה ישפוט תוכנית שכל כך הרבה אנשים אחרים נהנים ממנה. דיימון לינדלוף (היוצר והשואוראנר של תוכניות כמו "אבודים" ו"הנותרים", י"ב) פעם אמר לי, בנוגע לבכירי הרשת המפקחים על הסדרות, שאם בכיר כזה או אחר לא צופה בסדרה שלך - הוא לא אמור להעיר עליה. אז אם אתה לא בעניין, מה שיש לך להגיד הוא לא ממש רלוונטי".
5 צפייה בגלריה
"לא לעניין שאדם אחד ישפוט תוכנית שכל כך הרבה אחרים נהנים ממנה". נואה האולי
(צילום: AP)
גם מחוץ ליקום של "פארגו", האולי רב הפעלים מסרב לנוח. רק בשנה שעברה שחרר לבתי הקולנוע את "לוסי בשמיים" – דרמה בכיכובה של נטלי פורטמן, המבוססת על סיפורה האמיתי של האסטרונאוטית האמריקאית ליסה נובאק, שתקפה קולגה אחרי שגילתה כי היא מנהלת רומן עם אסטרונאוט אחר עמו יצאה נובאק. למרבה הצער, הסרט נכשל כישלון חרוץ - גם בקופות וגם ברמת הביקורות. אבל האולי, כאמור, לא עוצר לרגע.
בשנים האחרונות, מלבד "פארגו", הוא יצר גם את דרמת גיבורי העל המטורללת – על גבול האוונגרד, למעשה – "לגיון", העוקבת אחר קורותיו של דייוויד הלר (דן סטיבנס), אחד מהגיבורים העלומים (אך עוצמתיים ביותר) ביקום של האקס מן. כמו כן, בשנים האחרונות נקשר שמו של האולי למספר פרויקטים מסקרנים, כמו סדרת טלוויזיה של "הנוסע השמיני", אך האחרון שבפרויקטים הללו הוא כבר עניין רשמי יותר: האולי יכתוב ויביים את הסרט הרביעי בסדרת "מסע בין כוכבים", המשך לריבוטים שהחל ב"סטארטרק" של ג'יי ג'יי אברהמס מ-2009. למעשה, את התסריט הוא כבר כתב, אלא שמגפת הקורונה הקפיאה את הפרויקט, בשלב זה.
"פארגו", "לגיון" ועכשיו "מסע בין כוכבים" – אין לך בעיה לעבד תכנים שיצרו אחרים. ממה חשוב לך להימנע, כשאתה יוצא לדרך עם עיבוד שכזה?
"תראה, זה תהליך מעניין. הכי חשוב זה שיהיה סוג של דיאלוג בין העיבוד לבין חומר המקור. זה מה שניסיתי לעשות עם 'פארגו' ועם 'לגיון', וזה מה שאני רוצה לעשות עם 'מסע בין כוכבים'. כשעשיתי את 'פארגו', ישבתי וניסיתי לחשוב מה המשמעות של הסרט המקורי עבורי, מה הייתה החוויה שלי והאם אני יכול ליצור חוויה דומה עבור הצופה, אבל תוך כדי יצירה של משהו חדש לגמרי. זה תהליך קצת מוזר, אבל אני אוהב את האתגר".
עם "לגיון" הלכת לכיוונים די קיצוניים. הענקת פרשנות מרחיקת לכת ונועזת סגנונית לדמות מהקומיקס ולסיפור שלה. אבל עם "מסע בין כוכבים", על גדודי מעריציה, תעוזה שכזאת עלולה לקומם אותם עליך.
"שמע, כשיש בסיס מעריצים גדול, אתה נכנס איתו לסוג של משא ומתן. 'לגיון' אמנם לקוח מעולם הקומיקס של אקס-מן, אבל הוא עלום מספיק כדי שתוכל להפוך אותו לשלך, כשאתה בא לעבד אותו. אבל בנוגע ל'מסע בין כוכבים', לקהל המעריצים יהיו ציפיות מסוימות, וזה משהו שניסיתי לזכור כשהתחלתי את העבודה. איתם, עדיף לא להרחיק לכת".
