בוקר טוב ישראל, בוקר בו עדן אלנה עושה היסטוריה וזוכה בפעם השנייה בריאליטי שירה (אחרי שכבשה את "אקס פקטור" לפני שנתיים), אבל הפעם זה הריאליטי שישלח אותה לרוטרדם לאירוויזיון 2020. ותודה מקרב לב, עדן, על העלאת ממוצע הגילים של הפיינליסטים בעונה הזאת של "הכוכב הבא". כבר התחלתי לחוש אי נעימות כי בכל זאת, מדובר בפעוטון וכל רגע עלול להתחלף להם הקול. אני משערת שהמלהקים של "בית ספר למוזיקה" כבר פרושים ברחבי הארץ עם הנחייה ברורה להתמקד בעוברים.
זאת הייתה גם מתנת הפרידה של "הכוכב הבא", לפחות במתכונתה הנוכחית, כמי ששיתפה פעולה עם תאגיד השידור "כאן" כדי לבחור את הנציג שלנו לאירוויזיון. חמש עונות עברו בריקודים עד שהתאגיד התעשת והבין שהוא לא קוקייה, ושעל ביצת הזהב הזאת הוא מעוניין לדגור בערוץ שלו ולא בקינים זרים - הנציג לאירוויזיון 2021 ייבחר במשדר שיפיק הערוץ הציבורי ותנחה לוסי איוב. בניגוד לנתניהו, אני מסופקת אם בתאגיד כבר בנויים להחזיר את האירוויזיון הביתה. נדמה לי שאחרי נעמה יששכר אפשר לנוח קצת ואז לחפש מטרות יותר קלות להחזרה.
בקשת לא ממהרים לשחרר את המותג, ובצדק. אם במהלך חמש העונות האלו התוכנית הלכה והשתכללה, בעונה הזאת כל החלקים של הפאזל - השופטים, אסי ורותם, המתמודדים ואפילו התפאורה - נפלו למקום הנכון ויצרו הרמוניה עליזה ומשומנת בפורמט. ואכן, בסוף הגמר רותם סלע איחלה לערוץ הציבורי בהצלחה בהמשך דרכו וקראה למי שחש עצמו מתאים להירשם כבר עכשיו לעונה הבאה של "הכוכב הבא". ועדיין, כדי לשמור על המורל הגבוה בלי הרוח הגבית של האירוויזיון, יצטרכו ב"הכוכב הבא" להשקיע עוד קצת מאמץ. תוכניות ריאליטי מוזיקליות היו לנו די והותר. מה יהיה המנצח? שוב הכוכב הבא של ישראל? הכי 2013.
הזכייה של אלנה סיכמה עונה מוצלחת בעיקר מבחינת הליהוק - זאת הייתה עונה משופעת בכישרונות אמיתיים עם גוון ייחודי, מבצעים שבאמת יכולים לבסס קריירה מקצועית במוזיקה ולא רק בביקורים בהשקות. באמת, אחד אחד. אפילו בחצי הגמר כל אחד מהמתמודדים היה יכול לייצג אותנו בקלות באירוויזיון. גאיה שאקי, אלה-לי להב ואור עמרמי-ברוקמן, וגם רביב כנר ומורן אהרוני שנשרו רגע לפני הסוף, כולם עשו שימוש נאה בחשיפה שקיבלו ולכולם יש פוטנציאל להישאר פה גם אחרי שתיגמר תרועת הפסטיבלים.
אירוע הגמר, לעומת זאת, שמר על מסורת משלו, שכוללת בחירה אומללה של שירים (בעיקר עמרמי-ברוקמן, שחשב יותר פסטיבל הזמר ופחות דוז פואה), הופעות אינסופיות (נועה קירל הצליחה להימצא בו זמנית בשלושה מקומות - צה"ל, תאילנד ו"הכוכב הבא") וסאונד מזעזע. אני לא אתפלא אם הניצחון הגורף של אלנה על מבצעת כמו אלה-לי להב, שבאמת כמו נולדה לאירוויזיון, הושג הודות לעובדה הפשוטה שהיא בחרה לפחות שיר אחד נכון (Halo של ביונסה). גם הניסיון שלה הכריע את המגרעות של השידור החי, ואני לא מתכוונת רק לחלוק הרחצה של בן אל, לפפיון של שירי מימון או לחנות הפתוחה של אסי עזר. אבל מכיוון שמדובר בפרידה, וגם אני, ממש כמו חיים כץ, לא יודעת כמה זמן נותר לי לחיות, הכל נסלח. תודה, "הכוכב הבא", על חמש עונות של מודולציה, נתראה בצד השני.