השחקנית והזמרת גליה ישי הלכה לעולמה היום (שבת), כחודש לאחר שאובחנה עם מחלה קשה. במותה הייתה בת 69.
ישי הייתה בין השחקניות האהובות והעסוקות בתעשייה המקומית, לאורך עשרות שנים, בטלוויזיה, בתאטרון ובקולנוע. היא נולדה בתל אביב בשנת 1950 לאם פרסומאית ולאב לוחם אצ"ל, שנמנה עם מייסדי תנועת החירות, ולמדה בבית הספר לאמנויות רננים. כבר בנעוריה החלה לגלות עניין ראשוני בעולם הבמה, התארחה והקליטה שירים במסגרת תכנית הרדיו "תשואות ראשונות" ואף השתתפה בהוצאת תקליט. שיריה הזכורים ביותר מתקופה זו הם "לי הבטחתך" ו"בת יחידה". לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון, למדה בבית הספר למשחק "בית צבי".
את שירותה הצבאי עשתה ישי בלהקת פיקוד המרכז, ולאחר שחרורה המשיכה בלימודי המשחק, באוניברסיטת תל אביב וכן בניו יורק. בשנים אלו החלה להופיע על במות בתאטראות ברחבי הארץ ואף בגיחות לחו"ל. בין היתר השתתפה במחזה "נפוליאון - חי או מת!" שכתב נסים אלוני, במחזמר "איש חסיד היה" בברודווי, בהצגה של יהושע סובול "סטאטוס קוו ואדיס", בקברט "המלחמה האחרונה" ועוד. כשחקנית זכתה להופיע כמעט בכל התאטראות הרפרטואריים בישראל. במקביל טיפחה קריירה פעילה גם כשחקנית בהצגות לילדים, בין היתר במסגרת תיאטרון אורנה פורת ובצמד "רגע וגלי" לצד השחקנית ציפי מור.
אך את עיקר תהילתה, כך נדמה, קנתה לה ישי בהופעותיה הטלוויזיוניות המרובות. היא נכנסה לראשונה לתחום בתכניות זמר ובשידורים לילדים כמו "במקצב ה-70", "טלפלא" ו"מועדון החתול שמיל". בהמשך, שיחקה בתכניות של הטלוויזיה החינוכית שנחשבות היום למיתולוגיות: בין היתר היא זכורה הודות לדמותה האהובה כ"פינגי" בתכנית "פרפר נחמד", ובהופעותיה ב"רחוב סומסום" וב"בלי סודות".
לאחר ימי הזוהר של החינוכית, ישי כיכבה בסדרות מצליחות נוספות בהן "רמת אביב ג'", "החיים זה לא הכל" ו"סוזאנה הבוכייה". גם בשנים האחרונות הצליחה לשמור על הגחלת, וגילמה מגוון תפקידים בלהיטים טלוויזיוניים - "מטומטמת", "כפולה","בלתי הפיך", "צומת מילר", "קופה ראשית", "בת אל הבתולה" ועוד. לצד הופעותיה על המסך הקטן השתתפה כשחקנית גם במספר סרטי קולנוע, בהם "מלכת הכביש" ו"לצוד פילים".
ישי נפטרה בבית החולים איכילוב בתל אביב, העיר בה גדלה, כשהיא מוקפת בבני משפחתה ובחבריה הקרובים שנפרדו ממנה בשיר "אנא בכח". הזמרת קורין אלאל, חברתה של ישי, לא הספיקה להיפרד: "לא ידעתי שהיא חולה ככה, התקשרו אלי שאני אמהר, טסתי לאיכילוב ואיחרתי בחמש דקות. חיבקתי ונישקתי אותה ושמעתי את כל הסיפור וזה נורא עצוב. היא הייתה הבן אדם הכי מדהים שקיים, אדם מצחיק, טוב, שאוהב לעזור, תמיד רואה את החצי הטוב של הכוס, עזרה לי הרבה בחיים, תמיד עודדה אותי. היא הייתה אדם נפלא".
דנה ליטוין, הסוכנת והמנהלת של ישי, מסרה: "גליה אהובתי נקטפה מאיתנו במהירות שכזו, הלב מסרב לעכל את קצב הדברים. עבדנו ביחד יותר מעשור, היה בינינו קשר מדהים וקרוב. אין לי מילים לתאר את העצב עם לכתה. תמיד מחייכת ונמרצת, שמחה לעסוק בכל תפקיד שקיבלה,תמיד סביב אור גדול והמון אנשים שאהבו אותה. והכישרון הבלתי נגמר שלה. קומיקאית ענקית. לפני כמה שנים נסענו לפסטיבל ברלין עם סרט בו כיכבה, שם נאמר עליה שהיא ג'אן מורו. ובצדק רב. האור הגדול שבה לעולם לא יכבה".
במותה ישי הותירה אחריה שתי אחיות ואחיינים.
