זה לא היה פרק רגיל בתוכנית הריאליטי "מאסטר שף אוסטרליה" בין היתר בגלל זהותו של השופט האורח. כשהמתמודדים התבקשו להכין מנות צמחוניות, הם לא שיערו מי יישב בשולחן מולם ויטעם אותן. המטבח המה הדים וההכנות היו בשיאן, כל מתמודד ניסה להכין את המנה המושלמת. "התעסקתי במנה שלי", סיפרה בהתרגשות דני בת ה-25, "וכשהרמתי את הראש ראיתי את הוד קדושתו, הדלאי לאמה, נכנס למטבח. לא ידעתי מה לעשות".
כך עבר המנהיג הרוחני הטיבטי ממתמודד למתמודד, צפה בהם מבשלים וספג את הטעמים והריחות. "אפילו בחלומותיי הפרועים ביותר לא חשבתי שאפגוש אותו", אמרה אלי בת ה-21. "קיבלתי צמרמורת", אמר מייקל. כשהתוכנית צולמה, לפני עשור, היה הדלאי לאמה בן 75 וגילם של המתמודדים היה שליש מגילו. ולמרות זאת, הוא התנהג בעממיות ובחמימות והם הגיבו כאילו פגשו כוכב רוק.
כשהגיע הרגע לטעום את המנות ולדרג אותן התברר כי הדלאי לאמה הוא לא ממש הבחירה הנכונה לתפקיד שופט. הביקורת שלו הסתכמה ב"תודה", "נהדר" ו"מאוד טעים". כשהתבקש להרחיב אמר כי אחת המתמודדות "עשתה כמיטב יכולתה". "אין לנזירים הבודהיסטים זכות להעדיף אוכל אחד על פני אחר", הסביר, "מה שמגיע – אתה מקבל". חודשים ספורים אחרי שהתוכנית שודרה הוא אמר בריאיון כי הוא מתחרט על הופעתו משום ש"קידום עצמי זה חטא".
הסצנות מתוכנית האוכל מוזרות אולי אבל הן מאפיינות את יחסו של הדלאי לאמה לתרבות הפופולרית ואת מקומו בתוכה – רק לאחרונה הודיע על הוצאת אלבום הבכורה שלו. האישיות הנינוחה והמשעשעת שלו, עם הצחוק המתגלגל והברק בעיניים, היא לא בדיוק מה שאנחנו מצפים ממנהיג רוחני בעל מעמד רם כל כך. קצת קשה לדמיין את האפיפיור או את הרב הראשי שופטים בריאליטי בישול, אבל הדלאי לאמה עשה זאת בחן רב.
בחודש הבא הוא יהיה בן 85 וסיפור חייו הוא גם סיפורה של טיבט המודרנית. הוא נולד בשנת 1935 בשם לאמו תונדאפ, למשפחת חקלאים שחיה בכפר קטן בצפון-מזרח טיבט. על פי האמונה המקומית רוחו של הדלאי לאמה – שפירוש שמו הוא "ים החכמה" - מתגלגלת באדם אחר שנולד בזמן מותו של הדלאי לאמה הקודם, אך הליך הזיהוי ואיתור המחליף מורכב במיוחד.
כשהגיע לגיל שנתיים, יצאו שלוש משלחות מטעם המנזר הבודהיסטי לאזורים שונים בטיבט כדי לאתר את מנהיגם הבא. סדרה של חזיונות, כך על פי האמונה, הובילה את אחת המשלחות אל אותו כפר שבו גדל תונדאפ. אנשי המשלחת הוזמנו אל הבית לאחר שהתחזו לנוודים ואחד מן הנזירים פתח בסדרה של מבחנים שנועדו לקבוע האם אכן נמצא סוף-סוף היורש.
בסרטו "קאנדאן", שמבוסס על סיפור חייו של תונדאפ, תיאר הבמאי, מרטין סקורסזה, את אחד המבחנים. הנזיר נעמד ליד שולחן שבו מונחים פריטים שונים, שחלקם היו שייכים לדלאי לאמה ה-13, המנהיג המנוח. הילד התבונן בפריטים ובחר את העצמים הנכונים – התוף, הפעמון, המשקפיים, השרביט, מקל ההליכה – "זה שלי" הצביע ואמר. כעת הייתה המשלחת בטוחה - תונדאפ הוא הדלאי לאמה ה-14, ההתגלמות האנושית של הבודהה של החמלה.
כעבור שנתיים החל המסע שלו לעיר הבירה להסה ושמו שונה לטנזין גיאטסו. בגיל שש התחילו לימודיו במנזר ובין מקצועות החובה היו לוגיקה, אמנות ופילוסופיה בודהיסטית. במהלך שנות בגרותו בלהסה הוא הוצג בפני מטפס ההרים האוסטרי היינריך הרר, שמצא מקלט בנפאל לאחר שנמלט מהשבי הבריטי. הרר, שהיה רשום במפלגה הנאצית אך לא השתתף במלחמה, לימד את הדלאי לאמה הצעיר אנגלית, מתמטיקה ואת תרבות המערב. החברות בין השניים עמדה במוקד הסרט המצליח "שבע שנים בטיבט", שבו גילם בראד פיט את מטפס ההרים.
כשהיה בן 15, ובהתאם למסורת, מונה טנזין גיאטסו גם למנהיגה הפוליטי של טיבט, בצעד שעורר את חמתה של סין. התגובה של הממשל הסיני הייתה קשה וסוחפת והיא החלה לפלוש אל חבל הארץ ולתבוע עליו בעלות. מאמציו הדיפלומטיים של גיאטסו לא הצליחו להביא לרגיעה ובשנת 1959, לאחר שההתקוממות הטיבטית דוכאה בחריפות, הוא נאלץ להימלט לדרמסאלה שבצפון הודו, שם שוכן מעונו עד היום. גם מביתו החדש בגלות ניסה הדלאי לאמה לפתור את המשבר בדרכי שלום, אך הממשל הסיני לא ויתר וראה בו ובעמו איום על הריבונות והתרבות הסינית.
כלפי חוץ הוא נודע כאיש של שלום ובקרב העם הטיבטי כרפורמטור, שהפריד את הדת מהמוסדות המדיניים וניסח חוקה שהתבססה על עקרונות דמוקרטים. השינויים שהנהיג הובילו לפיזור הקבינט ולבחירות חופשיות וכתוצאה מכך הוא הופשט מרצונו מתפקידיו הפוליטיים. בשנת 2011 הוא פרש סופית מן ההנהגה והתמקד בהטפה לחיים הרמוניים שמבוססים על ערכי הבודהיזם. בכך הסתיימו 368 שנים רצופות שבהן היה הדלאי לאמה מנהיגה של טיבט.
מאות ספרים נכתבו על חייו, אך ספר תצלומים אחד שפרסם לפני שנתיים מקורבו, הצלם ההודי ראגו ראי, סיפק הצצה נדירה לחייו הפרטיים. באחד מן התצלומים הוא תועד צופה ברוב קשב בסדרה ההיסטורית ההודית "מהאבהארט". בתמונה אחרת הוא נראה מחזיק בידו חתול ובאחרות הוא צולם בגינה שלו, שבה הוא אוהב לגדל ירקות וצמחים. למרות אהבתו לעולם החי והצומח, הנזיר הקשיש לא נרתע גם מטכנולוגיה ואף תועד מתקן בעצמו מכשיר אלקטרוני כלשהו. "הוא הותיר עליי רושם בל יתואר – עדין, אדיב, צנוע ומלא חמלה", סיפר ראי. "משונה לומר דבר כזה, אבל קיבלתי הרגשה שאני שווה לו, למרות מעמדו הרם".
במשך חייו ביקר הדלאי לאמה ב-67 מדינות, היה שותף בכתיבת 110 ספרים ויש לו 19 מיליון עוקבים בטוויטר ו-15 מיליון בפייסבוק. בסך הכול הוענקו לו יותר מ-150 פרסים ותארים עבור פעילותו למען השלום והשמירה על כדור הארץ. את פרס הנובל לשלום קיבל בשנת 1989 ואמר בנאומו: "משום שכולנו חולקים את חלקת כדור הארץ הקטנה הזאת, אנחנו מוכרחים ללמוד לחיות בהרמוניה ובשלום האחד עם השני וגם עם הטבע".
עמדתו הנחרצת כלפי מאבק לא-אלים – גם בתקופה שבה נזירים הציתו את עצמם במחאה על יחסה של סין - גייסה סלבריטאים רבים שתמכו בו ובמסרים שלו. שרון סטון, ג'ים קארי, לופיטה ניונגו, גולדי הון ורבים אחרים עלו לדרמסאלה או נפגשו עימו במקומות אחרים. השחקן שנודע יותר מכל בזכות יחסיו הקרובים לדלאי לאמה (השניים אף תועדו כשהמנהיג הרוחני אוחז לו באף) הוא ריצ'רד גיר. סיפור האהבה של הכוכב ההוליוודי עם הבודהיזם הטיבטי החל עוד בסוף שנות ה-70 ואת הבמה שניתנה לו בטקס האוסקר בשנת 1993 הוא ניצל לנאום קצר, ספונטני ובלתי נשכח.
"אני תוהה אם דנג שיאופינג (מנהיגה של סין דאז – מ"ל) צופה בנו ברגע זה, ביחד עם הילדים והנכדים שלו, תוך שהוא מודע למצב זכויות האדם בסין ובטיבט", אמר השחקן. "נשלח לו אהבה והיגיון כדי שיסיג את החיילים ואת העם שלו מטיבט ויאפשר לאנשים שם לחיות שוב באופן עצמאי".
גם קהילת המוזיקה התגייסה כדי לסייע למאבק הטיבטי ובהקשר זה זכורה במיוחד פעילותו של אדם יאוך המנוח מהביסטי בויז. מאה אלף חובבי מוזיקה התייצבו בשנת 1996 לפסטיבל ענק שיזם יאוך בסן פרנסיסקו ובו השתתפו בין היתר רד הוט צ'ילי פפרס, ביורק, ורייג' אגיינסט דה מאשין. יותר מ-800 אלף דולרים גויסו וההצלחה הובילה לסדרת קונצרטים דומים. "אדם סייע לנו להביא את הנושא הטיבטי למודעות", נכתב ממשרדו של הדלאי לאמה אחרי מותו של יאוך ב-2012, "והוא ייזכר תמיד בידי הוד קדושתו והעם הטיבטי".
לפני ארבע שנים נפגשה עימו ליידי גאגא בכנס שהתקיים בארצות הברית. השניים שוחחו על יוגה ומדיטציה ובעקבות זאת קיבלה הזמרת שלל נאצות וגינויים ברשת החברתית הסינית - המילה "חרם" הוזכרה יותר מפעם אחת.
על המעמד שלו בקרב הדור הצעיר אפשר ללמוד מהאופן שבו התקבל באחת הבמות החשובות והיוקרתיות ביותר בעולם המוזיקה – במת הפירמידה בפסטיבל המוזיקה הענק גלסטונברי שבבריטניה. לפני חמש שנים, פטי סמית' עצרה לפתע את הופעתה אחרי חמישה שירים והודיעה לעשרות האלפים כי הדלאי לאמה חוגג את יום הולדתו ה-80. "אנחנו מודים לו על כל האהבה והאנושיות", אמרה, בטרם הזמינה אותו אל הבמה. הקהל יצא מגדרו והחל לשיר שירי יום הולדת בשעה שהנזיר הטיבטי הודה לו בקידה אופיינית. "לזמרים והמוזיקאים הללו יש שיער שיבה, אבל הם נראים מאוד צעירים ברוחם", אמר בהתייחסות לשערה האפור, הארוך והלא מסודר של סמית'. "זה נותן לי תקווה, אני צריך להיות יותר כמוכם – יותר פעיל!", הוא הוסיף בקריצה אופיינית.
בחודש הבא, בדיוק ביום הולדתו ה-85, יהפוך הדלאי לאמה בעצמו למעין מוזיקאי כשישחרר את אלבום הבכורה שלו Inner World ("עולם פנימי"), שיכלול 11 קטעים שבהם הוא מקריא מנטרות וקטעי תפילה בליווי מוזיקת ניו אייג'. אבל כמעט כל ביקור של הדלאי לאמה מחוץ לדרמסאלה מזכיר סיבוב הופעות של כוכב רוק. הוא מקיים הרצאות, נפגש עם תומכים ומתראיין לא מעט לתקשורת. על פי הספר "המדריך לדתות העולם" מקבל משרדו בין 50 ל-100 בקשות לראיונות מידי יום. אחת הסיבות המרכזיות לביקוש התקשורתי הזה הוא חוש ההומור המפותח של המנהיג, שפעמים רבות הופך את הראיונות איתו למופע קומי בלתי צפוי. דמותו הופיעה אפילו בפרק של "משפחת סימפסון".
"לפעמים אנשים רציניים מדי" אמר במסיבת עיתונאים ב-2016, "אז אני מחייך ואז גם הצד השני בדרך כלל מתחיל לחייך ואני נהיה שמח". המופע שלו שם לא נגמר בזה וכלל גם דגדוגים ליושב לצידו וסיפור על כך שכשנהיה לו חם הוא מניח מטפחת על הראש. סיפר והניח.
בריאיון שהעניק לג'ון אוליבר לפני שלוש שנים מביתו שבהודו, אמר לו המנחה "הממשלה הסינית מתעבת אותך ואחד הבכירים השווה אותך לזאב רשע". בתגובה צחק הדלאי לאמה את הצחוק המפורסם שלו, סימן שתי קרניים בצדי הראש והוסיף: "כן, אני ממש שד עם קרניים". וגם סיפר כיצד גמל את העם המונגולי משתיית אלכוהול. "אמרתי להם: במקום וודקה – תשתו חלב סוס והם צייתו".
וזו לא הפעם היחידה שהוא נע בין ריאיון עומק למערכון קומי. לפני שש שנים, בריאיון ללארי קינג, הכיר לו העיתונאי האמריקני המפורסם את רעייתו, שצעירה ממנו ב-26 שנים. הוד קדושתו, שלא ידע על פער הגילאים, אמר "היא נראית הרבה יותר צעירה, היא נראית כמו הבת שלך" – קינג צחק בתגובה אבל לא בטוח שהיה סולח לכל אחד על אמירה כזו. בבריטניה נשאל הוד קדושתו אם הוא מוטרד מכך שלקים קרדשיאן יש יותר עוקבים ממנו בטוויטר וענה בשלילה גורפת. כשהתבקש להגיד מה דעתו על דונלד טראמפ השיב בחיקוי: "יש לו שיער כזה", אמר והדגים, "והפה שלו קטן".
אבל הייתה גם הפעם ההיא בשנה שעברה, שחוש ההומור שלו סיבך אותו. בריאיון ל-BBC הוא נשאל אם הדלאי לאמה הבא יכול להיות אישה, והשיב כי זה אפשרי אבל היא צריכה להיות אטרקטיבית. מאוחר יותר הוא נאלץ להתנצל כשהודה שזו הייתה בדיחה לא מוצלחת.
השאלה אודות הממשיך או הממשיכה שלו חוזרת על עצמה פעמים רבות. טנזין גיאטסו, הדלאי לאמה ה-14, כבר מבוגר ועד כה לא הותיר רמזים על זהות מחליפו או על האופן שבו ייבחר. בסין, מנגד, מאיימים להכתיר יורש בעצמם, צעד שעשוי לסבך את המצב הרגיש ממילא. "אם העם הטיבטי יחליט שהתואר לא רלוונטי יותר אז הוא יפסיק להתקיים ולא יהיה דלאי לאמה מספר 15", אמר טנזין גיאטסו, בריאיון למגזין "טיים" בשנת 2004. מאז הוא חוזר על אותה תשובה, כמו מנטרה וכששוחח עם ג'ון אוליבר הוסיף כי הוא "שמח להיות האחרון", אם אכן כך יהיה. ליתר העולם הוא יחסר.
